מחקר מכון מילקן: הפערים בחברה פוגעים בצמיחה הכלכלית בישראל

ההטרוגניות הרבה המאפיינת את החברה והכלכלה בישראל הינה גורם הפוגע בצמיחה הכלכלית - כך טוענים במכון מילקן העוסק בחקר הכלכלה בישראל. המחקר הוצג בפאנל אתגרי הצמיחה הכלכלית בישראל, שנערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים 2013. במכון מונים שלושה גורמים היוצרים פערים כלכליים באוכלוסיית ישראל: הבדלים בפריון העבודה, אפליה במיסוי וקיומה של מערכת חינוך הטרוגנית.

על פי מחקר שערך גלעד ברנד ממכון מילקן, עולה כי פריון העבודה בישראל גדל בשנים האחרונות רק במעט ומהווה כיום רק כשני שליש מהפריון הממוצע במדינות ה-G7. למעשה, נראה כי מדינת ישראל מחולקת לשתי כלכלות שונות: כלכלה אחת עוסקת ביצוא מוצרים ושירותים, הפעילות העסקית בה חשופה לתחרות בינלאומית ופריון העבודה בה הוא בהתאם לכך - גבוה. הכלכלה השנייה היא זו המתבססת על השוק המקומי שבו רמת התחרות נמוכה, הפריון נמוך אף הוא, ולמרבה הצער, זוהי הכלכלה הגדולה יותר בהיקפה. פריון נמוך הולך "יד ביד" עם שכר נמוך, ולכן על אף שרבים מהמשתייכים "לכלכלה השנייה" רכשו לעצמם השכלה גבוהה - הם לא מצליחים לתרגם את תוספת ההשכלה לעלייה בשכר.

רויטל בר ממכון מילקן טוענת כי החוק לעידוד השקעות הון מעמיק את הפערים בחברה הישראלית משום שהוא מעניק הטבות מס המגיעות למספר מצומצם בלבד של חברות. המחקר שביצעה מסתמך על נתוני רשות המסים ומראה כי 70% מהטבות המס התרכזו בשנים האחרונות אצל ארבע חברות בלבד, וכי החברות עם הרווחים האבסולוטיים הגבוהים ביותר הן אלה המשלמות את שיעור המס האפקטיבי הנמוך ביותר. בר טוענת כי החוק לא העלה את רמת הפריון הנמוך ממילא באזורי הפריפריה והשכר שם נותר נמוך גם בקב החברות שנהנו מהטבות המס.

בכל הקשור לתחום החינוך מראה אסף עמית ממכון מילקן את הקשר החיובי החזק שבין איכות החינוך לצמיחה כלכלית. לטענתו, רק איכות הוראה גבוהה יותר ולא מספר גדול יותר של שנות לימוד, יכולה ליצור צמיחה כלכלית. אולם, איכות ההוראה בישראל אינה משביעת רצון ועדות לכך קיימת בתוצאות החלשות שהשיגו תלמידי ישראל במבחני פיז"ה של ה-OECD, שמדרגים את ישראל במקום ה-40 מתוך 64 מדינות. לדעת עמית, הדרך להקטנת הפערים במערכת החינוך עוברת דרך הפיכת מקצוע ההוראה לאטרקטיבי ויוקרתי באמצעות העלאת סף הקבלה ללימודי תעודת הוראה והעלאת רמת ההשתכרות של המורים.

ד"ר איל ארגוב ממחלקת המחקר של בנק ישראל בחן את תרומת ההשכלה להתפתחות התוצר בישראל, וצופה האטה בקצב גידול ההשכלה בישראל בשנים הבאות. זאת, כתוצאה מארבעה גורמים: מיצוי טבעי של היכולת להגדיל את שנות ההשכלה, תרומת גל העלייה של שנות ה-90 שהתאפיין באוכלוסייה משכילה יחסית, תהליך ההזדקנות של האוכלוסייה ועלייה במשקל היחסי של קבוצות באוכלוסייה שאינן נוטות לרכוש השכלה גבוהה, כמו החרדים והערבים. כתוצאה מכך צופה ארגוב כי תרומת ההשכלה והתפתחות התוצר תלך ותקטן, מה שעלול להעמיק את הפערים באוכלוסייה.

אלי הורביץ מקרן טראמפ הצביע על מגמת השיפור הקיימת בתוצאות מבחני פיז"ה בשנים האחרונות, אך הדגיש כי המצב כשלעצמו עדיין רחוק מלהיות משביע רצון. לדבריו, לפני שלוש שנים עמד מספר המתקשים בקרב תלמידי ישראל על 39.5% וכיום הוא עומד על 33% בלבד, אולם על אף השיפור, רחוקה ישראל מהנתון המקביל במדינות ה-OECD העומד על 23% בממוצע.

טל קינן, יו"ר ומנכ"ל בית ההשקעות KCPC Clarity, אמר כי ענפי היצוא בישראל נפגעים מכך שישראל היא כלכלת אי קטנה שאינה מקיימת קשרי מסחר עם שכנותיה. כתוצאה מכך מעסיקים ענפי היצוא רק חלק יחסי קטן מכוח העבודה בישראל.

יוליה איתן, סגנית ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אמרה כי אפילו אם נגדיל את מספר שנות ההשכלה עדיין תיתכן ירידת פריון בשל כשלים במבנה הפנימי של הכלכלה. איתן אמרה כי 77% מהתלמידים במגזר הערבי נכשלו באוריינות דיגיטלית, לעומת 18% שנכשלו במגזר היהודי. לדעתה, הדבר נובע מקיום מרכיב תרבותי שונה שמהווה גורם חשוב בהסבר הפערים בכלכלה הישראלית.