כיצד ייראה צה"ל בעתיד? 70% מהמשימות יבוצעו ע"י רובוטים

המכון למחקרי ביטחון לאומי מעריך כיצד צה"ל יראה בעוד 20 שנה: 70%-80% מהמשימות יבוצעו בידי רובוטים שיתכננו, ינהלו משימות ויתקנו את עצמם בשדה הקרב

איש מבין ההמונים שמילאו בשעת צהריים גשומה של ינואר 2036 את אולם הכנסים של מלון יוקרתי בבירה ערבית במזרח התיכון לא הבחין בזבוב. הוא התקדם במעופו בדממה, נחוש ומכוון היטב לעבר היעד. מישהו אמר משהו מעל הפודיום, ברקע מחיאות כפיים, כמה אנשים חייכו וגם השיקו כוסות מלאות בשמפניה משובחת. החרק הזעיר לא התעכב על התקרובת המתוקה. לא בשביל זה הוא בא עד לשם. הוא ריחף מספר שניות מעל ראשו של האדם שישראל סימנה כאחד מיעדיה המרכזיים: ארכי-טרוריסט שאחראי לתכנון ולביצוע של שרשרת פיגועים נגד אזרחיה.

קיראו עוד ב"גלובס"


האיש, חנוט בחליפה מהודרת, היה זחוח ובחברת האנשים שהקיפו אותו הרגיש בטוח. באותם הרגעים הוא לא חש בזבוב שנוטל ממנו דגימת די.אן.איי, כשלב אחרון בדרך להצלבת נתוני המטרה שהוגדרו לו מראש. עוד שניות אחדות והנתונים הושוו. הזבוב לא התבלבל, ידע היטב מה עליו לעשות: עקיצה אחת קטנה בעורפו של רב-המרצחים שהזריקה לגופו רעלן קטלני שפותח בחשאי במעבדה של מערכת הביטחון. הזבוב התרומם ונעלם באחת מתעלות מיזוג האוויר של מלון היוקרה כשהטרוריסט קרס בפתאומיות, בלי הכרה ודופק. לרופא שהוחש לאולם לא היה הרבה מה לעשות חוץ מלקבוע את שעת המוות.


דמיוני ופרוע ככל שיישמע, אפשר שבעוד כ-20 שנה התרחיש הזה יהיה דפוס פעולה של מדינות בבואן לבצע את מה שמכונה היום בשפה המכובסת "פעולת סיכול ממוקד", או במילים אחרות: חיסול של מבוקש.

כ-30 מומחים מתחומי תוכן שונים הקשורים בניסוח של מדיניות ציבורית, השתתפו במהלך השנתיים האחרונות בעבודת מחקר ענקית שהוביל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. צוות המחקר ביקש להעמיד לידי מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה נייר עמדה ראשון מסוגו בבואם לתכנן תקצוב וסדרי עדיפויות למערכות הביטחוניות והאזרחיות לשנת 2035. השורה התחתונה של העבודה הנרחבת היא שכל צבא שירצה להמשיך ולתפקד בעתיד כצבא, יצטרך למעשה להקים את עצמו מחדש ולהתאים את כוח האדם שלו, את שרשרת הפקודות ואת תורות הלחימה למצב שאת העבודה האמיתית בשטח יעשו נחילים של כלים בלתי מאוישים (כב"מים).

הרובוטים יפעלו בים, באוויר וביבשה ויעסקו באיסוף של מודיעין, במשימות של ביטחון שוטף ובתקיפת מטרות במתארי קרב נרחבים. אף שהם יהיו מסוגים שונים, בזכות בינה מלאכותית הם יידעו "לדבר" ביניהם ולשתף מידע, לנתח אותו במהירות, לתקן את עצמם במקרה שייפגעו, ואם יקבלו את ההוראה המתאימה מראש - גם יפתחו באש מדויקת לעבר מטרות.

את המחקר, שנחשף היום לראשונה במסגרת כנס שעשה INSS בתל אביב, ליוו העתידן הפרופ' דוד פסיג ועופר מורגנשטרן מחברת צופן העתיד. בראש תוכנית המחקר עומד יואב זקס והשתתפו בו גם ד"ר אהרון האופטמן, ד"ר רועי צזנה וד"ר אריק יבנאי מהיחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי של אוניברסיטת תל אביב.

אף שהנושא מזמין, באופן טבעי, מחשבות ותהיות בהשראה של סרטי מדע בדיוני, ניכר שצוות המחקר בניהולה של לירן ענתבי יצא מגדרו כדי להבהיר כי לא עסקינן בגימיק או ב"עוד אירוע מגניב" שיסעיר את חובבי הז'אנר: מבחינת ענתבי, מוטב שהמחקר הזה יהיה מסמך עבודה שיונח על שולחנותיהם של ראש הממשלה ושרי המדע, הכלכלה, האוצר והביטחון.

היא סבורה, ובצדק, שמי שצריך לקבוע את אופן התקצוב של חינוך טכנולוגי, מחקר ופיתוח, רכש והצטיידות באמצעי לחימה ואפילו מדיניות בנושא שוויון בנטל - צריך להבין כיצד המרחב הצבאי וגם האזרחי ייראו בעוד לא הרבה זמן.

בהתבסס על תוצאות של חיזוי טכנולוגי, ניסח צוות המחקר שלוש מסקנות מרכזיות בנוגע לתפקידם של הכלים הבלתי-מאוישים בעוד 20 שנה: הראשונה, כמעט כל משימה צבאית ניתן יהיה לתכנן על ידי כב"מים שפועלים באופן אוטונומי; השנייה, שאת רוב המשימות הצבאיות ניתן יהיה להוציא אל הפועל באמצעות כלים כאלה; והשלישית, שכב"מים יפעלו בנחילים. כלומר, מאות כלים מסוגים שונים שיתקשרו ביניהם בזמן אמת, יגיבו למציאות המשתנה וישיגו את התוצאה הרצויה בשדה קרב בלי נוכחות אנושית בשטח.

שיטת המחקר התבססה על סט של טכנולוגיות מרכזיות תוך הערכת קצב וכיוון התפתחותן לטווח של 20 שנה. מדובר בבינה מלאכותית וניהול עצמי של רובוטים; מודעות זירתית; תקשורת; שרידות ואבטחת מידע; משאבי אנרגיה ועוד. לצד אלה, נלקחו בחשבון גם יכולות עתידיות שיאפשרו ייצור של כב"מים בעלי יכולות לתיקון עצמי, שכפול, שינוי צורה, הסוואה ברמה גבוהה באור יום, חמקנות והיעלמות ועוד. לאיש אין ספק: יכולות אלו, אם יתממשו אפילו בחלקן, ישנו את פניו של שדה הקרב, ומעבר לכך ישנו את מעמדם של בני האנוש בו.

לדעת ענתבי, מגמה כזאת תהפוך את האופן שבו נתפסים כיום צבאות ומעמדם של המשרתים בהם - החל משאלת אופי המתגייסים, צורת הטירונות ועד להיקף מספר הלוחמים שצבאות מודרניים יצטרכו. "יישאלו שאלות סביב הצורך בטירונות כפי שהיא היום. ייתכן שעוד יהיו טירונויות, אבל במטרה להכניס חיילים למסגרת צבאית ולמשמעת ארגונית. עם זאת, לא בטוח שההכשרות הפיזיות של רוב החיילים יהיו רלוונטיות לצרכים. בכלל, לא כל כך ברור מה תהיה החשיבות של פרופיל 97 בעידן של כלים בלתי-מאוישים. זה, כשמנגד הצבאות יידרשו לשים הרבה מאוד דגש דווקא על יכולות אחרות בקרב מתגייסים, כמו יכולות קוגניטיביות גבוהות מאוד וזה כי הם ישרתו במערכים שמפעילים הרבה מאוד רובוטים בשדה הקרב", אומרת ענתבי בשיחה עם "גלובס".

בלי מעורבות אדם

השימוש בכב"מים אינו זר לצבאות המערב, וצה"ל נחשב לאחד המובילים בעולם בתחום, הרבה בזכות מחקר ופיתוח והמון תעוזה מצד החברות הביטחוניות. השימוש של צה"ל בכלים אלה כבר מזמן לא מסתכם רק במטוסים ללא טייס: בשנים האחרונות הוא משלב כלי רכב בלתי-מאוישים (כרב"מים) לאורך הגבולות, וספינות בלתי-מאוישות מסייעות באופן שוטף לכוחות חיל הים בפעולות יום-יומיות. אלא שלדעת מנהלי המחקר, היכולות הנוכחיות של הכלים הבלתי-מאוישים הקרקעיים והימיים, נמוכות באופן משמעותי ביחס לאלה של הכלים האוויריים. הם סובלים מחוסר בשלות בביצוע משימות מסוימות, כמו גילוי של מטענים בשטח פתוח או בפעילות בסביבה עירונית.

תובנה זו הובילה את המומחים שהשתתפו במחקר לקביעה שהביצועים של כלים אלה כיום נמצאים במקום שבו היו המחשבים הביתיים בשנות ה-80' של המאה הקודמת. בעוד שני עשורים, כך עולה מניתוח עמדותיהם של המומחים, תחול קפיצה דרמטית בביצועי הכלים האוטונומיים וברמת האמון בהם, ויכולותיהם לבצע משימות של איסוף מודיעין וסיור, גילוי מטעני חבלה ועוד, ישתפרו בלי היכר והם יהיו פשוטים הרבה יותר להפעלה.

לצד שיפורים אלה, המומחים צופים כי עד שנת 2033 יוכלו נחילים של רובוטים לשתף ביניהם פעולה כמעט בלי מעורבות אדם. מדובר בקבוצה של כ-200 פרטים שיורכבו מ-50 סוגים שונים של כלים שיפגינו יכולות ביצוע גבוהות ורמת אמינות גבוהה. 75% מהמומחים שהשתתפו בגיבוש התחזית, העריכו שעד 2028 תהיה הבשלה של טכנולוגיה המאפשרת לשלב בכלים אלה טכנולוגיה של חומרים המחלימים מעצמם; 72% סבורים שבאותה השנה תושג גם היכולת להעמיד כלים בלתי-מאוישים בעלי יכולת להסוואה מושלמת באור; ו-66% מהם העריכו כי חלק מהכלים ידעו לשנות את צורתם לצורך השלמת משימה שהוגדרה להם.

בשיחה עם "גלובס" העריכה השבוע מנהלת המחקר ענתבי כי בעוד שני עשורים יוכלו כלים בלתי-מאוישים לבצע בין 70% ל-80% ממשימותיו הקלאסיות של צבא. "זה לא יקרה ביום בהיר אחד. נגיע לשם במסגרת של תהליך ארוך, כפי שהמל"טים תפסו בהדרגה יותר ויותר מנפח הפעילות של חיל האוויר", אמרה.

מרוח המחקר עולה שגם כשהרמטכ"ל העתידי של צה"ל יצטרך לפקד מהבור על רובוטים שיכבשו לו יעד או ישלימו משימה חשובה, הצבא עדיין יצטרך לוחמים בשר ודם, אבל הרבה פחות ממה שיש לו היום. "גם בעידן הזה נצטרך לוחמים בני אנוש", אומרת ענתבי, "אבל הם ישרתו במסגרת של יחידות מאוד מיוחדות שיוכשרו לביצוע משימות ממוקדות שלגביהן יוחלט שמוטב שבני אדם יעשו, וזאת מסיבות של אתיקה ומוסר. סביר להניח שעד אז תהיה מערכת שיקולים סדורה שעל בסיסה ייקבע אם יהיה נכון לתת למכונה להחליט בזמן אמת אם לפתוח באש קטלנית לעבר בן אדם, או להעדיף במצב כזה לשגר אל המשימה כוח של חיילים אנושיים. ייתכן שזה יקרה במתאר של לחימה אורבנית, ולא בגלל שהכלים הבלתי-מאוישים לא יידעו לבצע את אותה משימה בצורה מדויקת. לא מן הנמנע, שבאותו הזמן תהיה מערכת של אמנות בינלאומיות שיגבילו את היכולת של אדם לתת למכונה לגבות את חייו של אדם אחר. לא מן הנמנע, שאז גם תיאסר לחלוטין אוטונומיה מלאה של כב"מ חמוש. אבל במתארים כאלה, הכלים ידעו לספק את המודיעין הכי איכותי לכוחות האנושיים ולשפר את יכולותיהם".

לא נערכים לעתיד

לא פחות מ-20 המלצות נכתבו במסגרת המחקר, כולן מיועדות לדרג של מקבלי ההחלטות בישראל. ההמלצות כוללות פיתוח של מדיניות, תורת לחימה ויכולות התמודדות עם מערך של כלים בלתי-מאוישים שיופעל נגדה בידי מדינות או ארגוני אויב; להיערך לקראת שילוב נרחב ועמוק יותר של כלים בלתי-מאוישים בתחום איסוף המודיעין; ליישם תפיסות, תהליכים ואמצעים שיאפשרו קליטה וביצוע מהירים של כלים אלה ביחידות הצבא; לפתח תוכניות לימוד והכשרה התומכות בהיבטים השונים של תחום הכלים הבלתי-מאוישים; לנצל את יתרונותיה בתחום הצבאי כדי להפוך לשחקן מרכזי בתחום גם בשוק האזרחי של הכב"מים; להקצות משאבים ייעודיים בתקציב הביטחון למערך זה על חשבון צמצום תקציבי של מערכים מאוישים, ובמקביל לפתח את תחום הסייבר והלוחמה האלקטרונית ההגנתיים כאמצעים להתמודדות עם טרור שמבוסס על כלים בלתי-מאוישים בידי האויב.

יכולות מפותחות בתחום הסייבר אמורות להעמיד לישראל את תשובת הנגד למצב שהיא עצמה תותקף בעתיד בידי צבא של רובוטים. במצב כזה, תוקפי סייבר יצטרכו לשבש את הכיוונים ואת יכולות הפעולה של רובוטי אויב.

מנהלי המחקר מעריכים כי ככל שצה"ל יטמיע יותר מערכות בלתי-מאוישות, כך פרופיל השירות בו ישתנה באופן משמעותי. מודל שירות המילואים כולו עשוי להשתנות ואפילו להתייתר, כי מערכים עתירי כוח אדם יוחלפו ממילא ברובוטים ותקנים רבים יבוטלו. לצה"ל תהיה גם האפשרות לגייס הרבה פחות בעלי תפקידים לשורותיו, באופן שצריך לעודד כבר כיום חשיבה על שינוי תפיסת השירות הצבאי ואף לשקול מעבר לצבא מקצועי. כן, מנהלי המחקר סבורים שמגמה זו מחייבת האצת תהליכים להקמת תשתיות לחינוך והכשרות טכנולוגיות, באופן שיאפשר לחיילים העתידיים לתפקד בצבא שאת עיקר משימותיו יבצע עם רובוטים.

ההשקעה הרבה בהקמת תשתית של צבא רובוטים צפויה לדעת עורכי המחקר להחזיר את עצמה לאורך זמן באמצעות הצמצום במצבת כוח האדם, ביטול מלא או חלקי של מערך המילואים ומערכים יקרים אחרים שכיום עתירי כוח אדם. אלא, שמחברי המחקר נותנים, לפחות בשלב הזה, ציון די נמוך למדינת ישראל בכל הקשור לאופן שבו היא נערכת לעתיד: "חברות נוהגות לקיים תחזיות טכנולוגיות בבואן לפתח או לייצר מוצר", אומרת ענתבי, "מדינות לא עושות את זה וזאת לקונה שלא ניתן להבין. כמו שאף אחד לא חזה את המצאת האינטרנט או הפייסבוק - כך גם כאן. במקרה של ישראל, המדינה לא שמה לב לחשיבות וליכולות שיש לה בתחום הכלים הבלתי-מאוישים, וניכר שבמקום להוביל את התחום הזה מתוך מקום של מדיניות ותכנון היא פועלת בצורה תגובתית ונגררת בנושא".

ולא רק במישור הצבאי: בשבועות האחרונים תופסות את הכותרות ידיעות שמבשרות על החזון של אמזון לספק ספרים ללקוח באמצעות מל"טים, והרכב האוטונומי של גוגל מספק הצצה אל התעבורה העתידית. תחום הכלים הבלתי-מאוישים בשוק האזרחי עוד יתפתח ויתרחב בשנים הבאות, וענתבי מזהירה שבהיעדר מדיניות סדורה ישראל תפספס את הרכבת, בין אם היא מאוישת ובין אם לאו. "הרובוטים עומדים להיות חלק בלתי נפרד מחיינו וישראל לא שם, זה בזמן שיש לה ידע והחברות הביטחוניות שלה מובילות מהלכים שהפכו אותה למדינה שמייצאת הכי הרבה מל"טים בעולם".