"ביסמוט הביע נכונות לבצע המשימה ולעזוב עבודתו לאלתר"

4 ימים לאחר הפרסום ב"גלובס" על כוונת רה"מ בנימין נתניהו למנות את הפרשן הבכיר של "ישראל היום", בועז ביסמוט, לפרויקטור לענייני מסתננים, ממשיך המסמך שהגיע לידי "גלובס" לעורר סערה: למרות טענותיו של ביסמוט המתפרסמות היום ב"ישראל היום" כי לא ניהל מו"מ על החוזה שהוצע לו, חושף המסמך פרטים אחרים.

"לאחר בדיקה מקדמית מבקש רה"מ לתקשר עם ביסמוט", נכתב, "מר ביסמוט, לשעבר שגריר ישראל במאוריטניה, בעל תואר שני בלימודי אפריקה וביחסים בינלאומיים, דובר אנגלית וצרפתית, הוא בעל הכישורים הנדרשים לבצע את המשימה. בפנייה המקדמית שערכנו הביע ביסמוט את נכונותו לבצע את המשימה ולצורך כך אף לעזוב את עבודתו הנוכחית לאלתר".

במסמך נכתב עוד כי גם על תנאי השכר והבונוסים שהיה אמור ביסמוט לקבל, התקיים עמו מו"מ: "לעניין התמורה התקיימו מגעים בין מר ביסמוט למנכ"ל המשרד וסוכם מודל עסקי שקיבל את אישורו של החשכ"ל", נכתב.

באשר לטענתו של ביסמוט כי "גלובס" לא פרסם את תגובתו חשוב לציין כי ביסמוט ידע על הכתבה הצפויה יותר מ-4 ימים לפני פרסומה ואף אישר את הסיפור. במשך הימים האלה התקיימו עם ביסמוט ששהה בדרום אפריקה כמה שיחות טלפון ואף נרשמה חלופת אס.אם.אסים. עמדתו הופיעה בעיתון בדיוק כפי שביקש. גם בטורו היום ב"ישראל היום", לא סתר את הפרטים שפורסמו ב"גלובס".

בתוך כך, בעקבות חשיפת "גלובס", שיגר אמש ח"כ איציק שמולי (העבודה) פנייה דחופה לנציב שירות המדינה, משה דיין, ליועצת המשפטית של משרד רה"מ שלומית פרגו-ברנע ולמנכ"לית האוצר גב' יעל אנדורן ובה בקשה לתשובות והבהרות בעקבות הפרסום. על פי תקנון שירות המדינה, העסקה של יועץ מיוחד אפשרית רק כשאין מקרב עובדי המדינה או משרדי הממשלה אדם בעל הכישורים הנדרשים.

"משרד המבקש להעסיק יועץ יבדוק אם אין מדובר בעבודה שלפי טיבה ומהותה צריכה להיעשות ע"י עובד המשרד ולא ע"י מי שאינו עובד המשרד. כשמדובר בעבודה השלובה באופן אינטגרלי בעבודת המשרד והמבצע אותה שייך למערך הארגוני והפונקציונלי של המשרד, אין מקום להעסיק יועץ למילוי אותו תפקיד", נקבע.

במכתבו ציין שמולי כי "הליך הבחירה, אישור תנאי ההעסקה החריגים ומעל לכול העובדה שהדברים הוסתרו מעייני הציבור, מעלים שאלות קשות באשר לתקינותו ולכשירותו של ההליך. האם בכל אגף אפריקה, על שתי מחלקותיו, במערך המדיני של משרד החוץ, לא נמצא עובד אחד שניסיונו והשכלתו מאפשרים לו לבצע את אותה משימה? האם נעשתה בדיקת התאמה לעובד/ת בעלי ניסיון והשכלה מתאימים לביצוע המשימה מול משרד החוץ, ואם נערכה, מהן התוצאות?".

לדברי שמולי, "גם לאחר שהתקבלה המסקנה כי יש הצדקה להשכרת שירותיו של יועץ מיוחד, מדוע לא בוצע הליך מכרז מסודר ופומבי שבו הוצעו כמה מועמדים רלוונטיים לתפקיד?". לדבריו, "אם יש אמת בדברים, האם אינכם רואים פגם בכך שמינוי מקורבים ואנשי אמון נעשה במחשכים ועוד כשמאושרים במסגרתו תנאים מפליגים?".

סוגיה נוספת נוגעת לתנאים החריגים שאושרו כביכול ע"י האוצר והנציבות. במכתבו מציין את הסעיף הרלוונטי מתקנון שירות המדינה הקובע כי הנציב יהיה רשאי, ע"פ כללים שייקבעו, בהתאם לצרכים מיוחדים או במקרה של העסקת עובד בעל כישורי יתר מיוחדים, לאשר חוזה מיוחד בתיאום עם הממונה על התקציבים באוצר. שמולי שואל כיצד נקבע במקרה זה מנגנון תמרוץ חריג כ"כ שהוצע כביכול ע"י רה"מ, ואף דורש לדעת אם אנשים נוספים בשירות הציבורי שהועסקו בחוזה מיוחד ותגמול בשכר הצלחה.