ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע לטובת האוצר והחליט לאמץ את כל השינויים שהציע המשרד בהקשר של נוסחת הגידול בתקציב על מנת לצמצם בחדות את קצב הגידול בהוצאה ממשלתית - כך נודע ל"גלובס". לפיכך, תקציב המדינה לשנים הבאות יגדל בקצב של בין 2.5%-2.6% בלבד לעומת קצב של 4% שנתי כפי שנקבע בנוסחה הנוכחית. המשמעות היא שניתן יהיה להימנע מהעלאות מסים נוספות בעתיד.
נזכיר כי קצב הגידול בתקציב המדינה נקבע על ידי נוסחה (כלל ההוצאה) שמורכבת מרמת החוב הרצויה (60% תמ"ג בהתאם לאמנת מסטריכט) חלקי רמת החוב הנוכחית (כ-68% תמ"ג) כפול שיעור הצמיחה הממוצע ב-10 השנים האחרונות. כאמור, לפי נוסחה זו, קצב הגידול של תקציב המדינה יעמוד על כ-4%, שיעור גבוה מזה של קצב הצמיחה הנוכחית של התוצר. כפי שנחשף ב"גלובס" אתמול, כלל זה אינו לשביעות רצון של ראש הממשלה וגם לא של פקידי האוצר שכן הוא כלל מרחיב למדי והיה נמצא על שולחן הדיונים עד שהיום נתניהו הכריע לטובת האוצר ובניגוד לעמדת בנק ישראל.
נתניהו אימץ כאמור את שתי החלופות העיקריות שהציע האוצר ומצמצמות - בגלל סיבות אריטמטיות גרידא - את גידול התקציבי השנתי: השינוי הראשון כפי שנחשף אתמול הינו הורדת יעד החוב מ-60% תמ"ג לרמה של 50% תמ"ג; החלפת שיעור הצמיחה בעשור האחרון (שעומד על כ-4%) במשתנה אחר: שיעור הגידול הטבעי באוכלוסייה (העומד על 1.8% בלבד), דבר שיקטין עוד יותר את שיעור הגידול בהוצאה. המשמעות המעשית של אימוץ נוסחה "מצמצמת יותר" הינו ביצוע קיצוץ דרסטי של בין 5 ל-10 מיליארד שקל בתקציב ל-2015, דבר שאינו נראה קל בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית. בגרסה החדשה יש לסכום את הריבוי הטבעי בחלק הקשור לחוב (0.5% חלקי 0.68% פלוס 1.8% ).
היום נערך הדיון האחרון בין שלושת הגופים הכלכליים בירושלים - האוצר, בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה - שהתווכחו על עתידה של רמת ההוצאה הרצויה וקצב גידולה. האוצר ובנק ישראל הסכימו רק על דבר אחד: רמת החוב חייבת להמשיך לרדת והגירעון חייב לעמוד סביב 3% תמ''ג לכל היותר.
אך הדרך להשיג יעדים פיסקאליים אלו, שונה בהשקפת שני המוסדות הכלכליים העיקרים. בבנק ישראל סברו כי אי אפשר להפחית באופן מהותי את רמת ההוצאה הממשלתית האזרחית שהיא מבין הנמוכות ביותר ב-OECD, זאת, מבלי לפגוע ברמת השירותים הממשלתיים.
לפיכך, על מנת שלא להפחית באופן מהותי את רמת ההוצאה, הם המליצו על העלאת מסים תוך שינוי נוסחה מינימאלית, תוך פגיעה מינימלית בשיעור הגידול ברמת ההוצאה. מנגד, באוצר, סברו כי אין מקום להגדיל את רמת המיסוי בעיקר רמת המיסוי הישירה, ולכן יש לשנות באופן דרסטי את הנוסחה בצורה כזו שתפחית בחדות את שיעור הגידול בהוצאה לרמה של כ-2.5%, דבר שאכן קרה. מפני ששיעור הריבוי הטבעי הוא קבוע זה 25 שנה וגם יעד החוב הוא קבוע, שיעור הגידול בהוצאה הממשלתית צפוי גם לביות קבוע ולא להשתנות כפי שאירע ב-4 השנים האחרונות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
