"הורדת דמי הניהול - כמעט גזר דין מוות להשקעות הון סיכון"

עלות דמי הניהול בקרנות ההון סיכון עומדת לרוב על 2%-2.5% מהיקף הקרן בשנה ■ החשש בקרנות הוא שאם ההוראה של האוצר לא תשונה, המוסדיים הישראלים יאלצו לדלג על ההון סיכון המקומי

לפני מספר ימים הודיעה הממונה על שוק ההון באוצר, דורית סלינגר, על דחייה טקטית של יישום הטיוטה בנוגע להיקף ההוצאות הישירות שיכולים הגופים המוסדיים לגבות מהחוסכים במספר חודשים, ובמגזר ההון סיכון בישראל מקווים שהדחיה תאפשר לשנות את הגזירות (מבחינתם) שבטיוטה המקורית.

ההוראה החדשה עלולה לכפות על הגופים המוסדיים, ובעיקר חברות הביטוח, לגבות 40%-50% פחות מהחוסכים עבור אותם שירותי השקעות חיצוניים שההוצאות הישירות אמורות לממן - בנוסף וללא קשר לדמי הניהול הרגילים שנגבים מהחוסכים - שהמוסדיים משלמים לגופים כגון קרנות נאמנות זרות, קרנות גידור, ופרייבט אקוויטי, כולל הון סיכון.

כיום המוסדיים הגדולים מעבירים עבור שירותים חיצוניים אלה (שמממנים את דמי הניהול בקרנות ההשקעה) סכומים המהווים כ-0.3% מהצבירה שהם מנהלים, ושמנוכים ישירות מהצבירה בחשבונות החוסכים. בטיוטה האוצר דיבר על הפחתת הרף העליון להוצאות הללו ל-0.15% מהצבירה. החשש הוא שהפחתת היכולת של המוסדיים לממן השקעות מסוימות באמצעות כספי החוסכים תוביל לקיצוץ חד בהשקעות שאותם המוסדיים מפנים לאפיקים אלו.

עלות דמי הניהול בקרנות ההון סיכון עומדת לרוב על 2%-2.5% מהיקף הקרן בשנה. בהון סיכון, שבו נדרשים גם לניתוחי עומק של סטארט-אפים, צמצום דמי הניהול בכמחצית אינו מתאים למודל. החשש בקרנות הוא שאם ההוראה החדשה לא תשונה, המוסדיים הישראלים יאלצו לדלג על ההון סיכון המקומי.

המוסדיים המקומיים אינם מתעלמים מההון סיכון המקומי לחלוטין. הקרנות הגדולות בישראל נהנות מהשקעות ניכרות, שאומנם מסתכמות באחוזים בודדים (1%-2%) מכלל ההון שיש בידי המוסדיים, אך לא פעם מגיע לחלק ניכר מהקרן, עד ל-50%. על הרקע הזה התקיימה ביום שני בערב ישיבת חירום - אחת מני רבות בתקופה האחרונה - של אנשי הון סיכון ונציגי קרנות פרייבט אקוויטי במשרדי איגוד התעשיות המתקדמות (IATI).

קיראו עוד ב"גלובס"


- יואב שלוש, יו"ר IATI, ושותף בקרן ההון סיכון אביב, זה אכן מצב חירום?

"גם המשקיעים הזרים רוצים לראות את המוסדיים הישראלים מעורבים בקרנות שהם משקיעים בהן. החשיבות היא גם בעצם הנוכחות, וההערכה שלנו היא שהמעורבות הזו תרד, או תיפסק לחלוטין, אם לא יהיה שינוי".

חלק גדול מקרנות ההון סיכון הישראליות נמצא בתהליכים לגיוס כספים השנה, ושלוש מתאר ארבע קרנות שכאלו שהיו בתהליכים לקבל כספים מהמוסדיים המקומיים ולהשלים את גיוס הקרן, ועצרו את הגיוס בגלל סימני השאלה. "יש קרנות שתקועות עם זה", אומר שלוש, " אני מקווה שההחלטות שיתקבלו יהיו הנכונות ובזמן שנשאר נפתור את הבעיה הזו". הפתרון שאליו מכוון שלוש הוא החרגה של השקעות בתחומי ההיי-טק מההוראה.

אחת הקרנות שמתכוונת לגייס בקרוב היא ג'נסיס, שתצא לגיוס הקרן החמישית שלה. אדי שלו, שותף בקרן, נשמע מוטרד. "ההוראה הזו אומרת שגופים ישראליים לא יוכלו להשקיע, והמשמעות היא כמעט גזר דין מוות על השקעות של גופים ישראליים בהון סיכון", טוען שלו.

בקרן האחרונה שגייסה ג'נסיס - כ-100 מיליון דולר, ב-2009 - השקיעו מוסדיים ישראלים בהיקף של 20%-30%. לדברי שלו: "אני מקווה שנצליח להחריג את הנושא של ההון סיכון. אני לא מבין איך יצאו עם זה לדרך בלי לבדוק את השטח לעומק ובלי להתייעץ עם גופים שבתחום הזה".