"הגופים המוסדיים השעו תוכניות השקעה בקרנות בעקבות מהלכי הממונה על שוק ההון באוצר להגבלת דמי הניהול שיוכלו לגבות מהשקעה בגופים חיצוניים", כך אומר הכלכלן והיועץ העסקי, אלחנן נעם, המייסד ושותף מנהל בקרן החדשה איתן, שעוסקת בהשקעות בחברות קטנות ובינוניות.
לדבריו, על רקע הקיפאון שנוצר בעקבות החלטת המוסדיים, הקרן שבראשותו החליטה להסתפק ביעד צנוע של גיוס הון לטובת השקעה בחברות בתחום התעשייה, השירותים והמסחר בגובה של כ-50 מיליון שקל עד סוף הרבעון הראשון של השנה, במקום תכנון ראשוני של גיוס כ-250 מיליון שקל.
"קשה לי מאוד להבין כיצד מהלכים אלה מסייעים לגברת כהן מחדרה. יש כאן אנומליה. היכן השר הממונה? כיצד בשוק שהופך למשוכלל יותר ויותר צריך רגולציה שתעצור את הקרנות?", הוא תוהה בשיחה עם "גלובס".
קרן איתן הוקמה לפני כשנה והסגירה הראשונה שלה צפויה לסוף חודש מארס הקרוב. התוכנית המקורית של ראשי הקרן הייתה לגייס כ-200-250 מיליון שקל ממשקיעים פרטיים ומוסדיים, ולבצע בתקופה של שלוש שנים השקעות ב-12-15 חברות תעשייה, מסחר ושירותים, שמקיימות מחזור של בין 25 ל-100 מיליון שקל. ההיקף המתוכנן של כל השקעה נע בין 10 ל-15 מיליון שקל בשיטה של אקוויטי או בהלוואת "מזאנין" בריבית שנתית של כ-10%, ובתמורה הקרן תקבל מעורבות ניהולית בעסק.
לצד נעם, מנהל את הקרן גם אביעד פרידמן, שהוא גם נציגו העסקי של ולדימיר גוסינסקי בישראל. בשנים 2005-2011 פרידמן ונעם ניהלו במשותף את המיזם שהקימו בתחום הנדל"ן "בית בירושלים". בנוסף, הם עוסקים בהשקעות וביזמות בחברות הזנק בתחום מדעי החיים, בהן אורמד, שנרשמה באחרונה למסחר בנאסד"ק, ובריתמיה מדיקל, שנמכרה ב-2012 לתאגיד הענק בוסטון סיינטיפיק. בראש ועדת ההשקעות של הקרן עומד ארז מלצר, ששימש מנכ"ל אפריקה ישראל, גאון אחזקות ונטפים.
כקרן ראשונה שמיועדת להשקעות בחברות קטנות ובינוניות, איתן מסמנת 13 אלף חברות מטרה, שבהן מתקיים ממשל תאגידי נאות. הקשיים בתעשייה - שמלווים במחנק האשראי, שער דולר נמוך וחסמי כניסה שהולכים וגוברים לשווקים חדשים - מהווים מבחינת ראשי הקרן כר נוח לחיפוש השקעות, בתמורה למעורבות נרחבת בניהול "עד לרמת הצ'ק הבודד", כהגדרת נעם.
לדבריו, אף שמהלכי הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, שהרחיקו בינתיים את המשקיעים המוסדיים, ועדת ההשקעות של הקרן תדון בקרוב בהשקעה אפשרית ב-5-6 חברות. "מה שקורה עם המוסדיים 'תוקע' אותנו ואת השוק כולו, אך הקרן תצא לדרך עם ההון העצמי שיש לה, ובמקביל, אנחנו מנסים לגייס הון ממשקיעים פרטיים עד לסוף הרבעון הקרוב", אמר. בקרן טוענים כי לרשותה עומדים כיום כ-50 מיליון שקל.
בין ההשקעות האפשריות שיובאו בקרוב לדיון ועדת ההשקעות, השקעה בחברה שעוסקת בתחום הרכב, חברה שעוסקת בתחום המתכת, שתי חברות מתחום השירותים ושתיים נוספות מתחום השירותים. "אחת החברות היא בורסאית ומוכרת מאוד", אומר נעם. "אנחנו מקיימים משא ומתן מתקדם עם כל החברות האלה ובכלל, המשק מלא במועמדות להשקעה בנישה שבה הקרן שלנו פועלת.
"בשטח, קיימת מצוקה בקרב חברות רבות, ואנו מזהים אותה לפי היקף הפניות מצדן אלינו. בחלק מהמקרים אנו רואים חברות שהסיכוי שלהן לפגוש כסף במערכת שואף לאפס. מדובר במגזר שלם שלא מקבל את תשומת הלב הראויה מהממשלה, ועל אף הקמפיינים מצד בנקים והרעש סביב אירועים כמו 'יום העסקים הקטנים' - האשראי שמוצע כיום לאותם עסקים מלווה בריביות גבוהות".
כדוגמה למפעל שנקלע למשבר כספי ויכול היה להוות מטרה להשקעה מצד הקרן, ראשיה מביאים את המקרה של נגב טקסטיל בשדרות, שנאלץ לסגור בשנה שעברה את שעריו ולפטר את עשרות עובדיו. בעלי המפעל הכושל דרשו מהמדינה מענק בהיקף של 3 מיליון שקל כדי להקל בהוצאותיו ולהתאים את פעילותו לצרכי השוק, אך משרד הכלכלה סירב להיעתר לבקשה. "זה בדיוק המקום שבו היה נכון להכניס למפעל קרן שתשפר את הניהול ותציל את המקום. עצם ההתנהלות של המדינה כלפי נגב טקסטיל הוא מקדם המכירות הטוב ביותר מבחינתנו", אומר נעם.
גורם בכיר במשרד האוצר התייחס לטענותיו של נעם על החלטת הממונה על שוק ההון, ואמר כי המגבלה האמורה הוצעה במסגרת טיוטה, שהזמינה סיעור מוחות בנושא מצד גורמים הפעילים בשוק ההון, וכי בקרוב יוגש נוסח החלטה לאישור ועדת הכספים של הכנסת: "חרף המגבלה האמורה, עדיין יש למוסדיים 'מחסנית' שמאפשרת להם לבצע השקעות בתעשייה ובקרנות במהלך השנים הבאות. יש לזכור כי גם הנכסים הפנסיוניים הולכים וגדלים באופן משמעותי, כך שהיכולת להזרים הון לתעשייה תישמר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
