"אם דלק ונובל לא יאפשרו תחרות - נפעל להוציאן מ'לוויתן'"

הממונה על ההגבלים העסקיים: "המטרה היא שבזמן הקרוב המשק יוכל להנות מתחרות בגז, ולא להיות נתון לחסדיו של מונופול" ■ "יצירת קרטל כמוה כגניבה מאורגנת, כשחברות מתאמות מחיר הן מכניסות יד לכיס הצרכנים ולוקחות כסף"

"אנחנו מנהלים בביהמ"ש המחוזי בירושלים מספר תיקים במקביל בכתבי אישום שהגשנו, והאתגר הבא של המחלקה המשפטית של רשות ההגבלים העסקיים הוא לשכנע את ביהמ"ש להחמיר את העונשים על העבירות של ההגבלים העסקיים" - כך אמר הבוקר (ג') הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, בכנס השנתי של הרשות.

לדברי גילה, "ביהמ"ש כבר אמר שהעונש הראוי על עבירת הגבלים עסקיים הוא מאסר מאחורי סורג ובריח. כך נקבע בפרשת תנובה, שם ציינה נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר דורית ביניש, כי ראוי להטיל עונש מאסר שלא בדרך של עבודות שירות על עבירות הגבלים, בצירוף קנס כספי משמעותי. אלה מילים כדורבנות אך עדיין העונשים בישראל מאוד נמוכים יחסית לעונשים בעולם. בארה"ב העונש הממוצע על עבירות קרטל הוא 25 חודשי מאסר בפועל".

עוד הוסיף גילה, כי "יצירת קרטל כמוה כגניבה מאורגנת. הצרכן זכאי למחיר תחרותי, אז כאשר כמה פירמות מתאמות מחיר ויוצרות קרטל זה אפילו גרוע יותר מגניבה מהיחיד, כי זה בעצם תיאום של חברות להכניס יד לכיס של כל הצרכנים במשק ולקחת משם כסף. לכן, אנחנו חשובים שבתי המשפט צריכים להתייחס אליהן בחומרה".

גילה התייחס גם לשנה החולפת ברשות ההגבלים, ואמר: "זו הייתה שנה עם הרבה עשייה ושנה שנולדו בה הרבה אתגרים חדשים. מה שעומד אצלנו על סדר היום זה יצירת תחרות בגז הטבעי, הגברת התחרות בנמלים ובשוק כרטיסי האשראי. אני גאה בדברים הפרואקטיביים שאנחנו עושים שמגבירים את התחרות בבת אחת בשוק שלם, בהם ההכרזה על מלט נשר כמונופול, ההוראות שנתנו לנמלים, ההסדר שעשינו בשוק תחליפי החלב, טיוטת המחיר המופרז שהוצאנו ועוד.

"אבל אני גאה לא פחות בתפקיד שלנו כשומר סף של התחרות ושל הצרכנים למנוע מראש צעדים שיכולים לפגוע בתחרות או בצרכן. עצרנו בשנים האחרונות 32 הסדרים או מיזוגים שהעלו חשש משמעותי לפגיעה בתחרות ובשווקים. מבדיקות שעשינו, אנחנו יודעים שבזכות ההחלטה שלנו לעצור את העסקה התחרות היא משמעותית יותר טובה, וההיצע לצרכנים משמעותית יותר טוב, וזה חולש על כל המשק", דברי גילה.

מאיים להוציא את דלק ונובל מ"לוויתן"

בנוסף, התייחס גילה לראשונה למגעים עם השותפות למאגר "לוויתן", לאפשרויות העומדות בפניו ולניסיונותיו ליצור תחרות יש מאין בשוק הגז הטבעי ועל הבעייתיות שעלולה להיווצר לתחרות ולמשק מקיום התדיינות משפטית ארוכת שנים בנושא.

"המטרה היא שבזמן הקרוב המשק יוכל להנות מתחרות ולא להיות נתון לחסדיו של מונופול. התחרות שאנחנו דורשים בימים אלה במסגרת המגעים עם דלק ונובל, בלי צורך בהתדיינות משפטית ממושכת, היא של שחקן עצמאי עם לפחות 70 BCM, וסיכויים גבוהים למצוא במאגרים הרלוונטיים שיהיו לו כמות נוספת של 26.6 BCM". הממונה הבהיר כי במידה ודלק ונובל לא יקיימו את התנאים לתחרות כזו, הוא מוכן להיאבק מולן בבית המשפט על הוצאתן מלוויתן, כדי להשיג לפחות תחרות מסוימת בטווח הארוך.

בכך, גילה מאשר את חשיפת "גלובס" כי ההסכם המתגבש בין הממונה על ההגבלים העסקיים לשותפויות "לוויתן" יחייב מכירת מאגרי גז בהיקף של 70 מיליארד מ"ק (BCM) לפחות.

"במקביל למהלך הזה, הכנו מבעוד מועד את התשתית לכניסת המתחרה החדש - אנחנו מגבילים את שותפות הגז הקיימות כך שהמתחרה שאנחנו יוצרים יוכל להתחרות על כל הלקוחות בשוק, כולל חברת חשמל. החזון שלנו בשוק הזה הוא מהלך משולב שכולל מצד אחד יצירת תחרות בטווח הקצר ומצד שני התערבות בחוזים של שותפות הגז הקיימות, כך שכל הלקוחות יוכלו ליהנות מהתחרות הזו ולא יישארו כבולים לשותפות הגז הקיימות".

הממונה סקר את הפעולות המרכזיות וההתפתחויות המשמעותיות שהתרחשו בשנת 2013 בתחומו, והעניק מבט צופה עתיד אל עבר השנה שבפתח. דילה הדגיש בדבריו את המטרות החשובות על הפרק לשנת 2014, יצירת תחרות בשוק הגז הטבעי, הגברת התחרות בייצור חשמל, בנמלים ובשוק כרטיסי האשראי.

בהתייחסות למשק החשמל אמר פרופ' גילה כי "אנחנו מאוד מוטרדים מהתמריץ והיכולת של חברת החשמל ועובדיה למנוע מיצרני חשמל פרטיים להתחרות בה בייצור, באמצעות השליטה של חברת החשמל בהולכה ובחלוקה של חשמל. אנחנו מתמודדים עם הצורך למצוא את הגבולות שבין חופש ההתאגדות של עובדים לבין מצב שבו עובדים של מונופול משתמשים בכלי של לכאורה סכסוך עבודה כדי לבצר את המעמד של המונופול שבו הם עובדים.

"במקרה של מונופול או חברה עם כוח שוק הגבול הלגיטימי של הכוח הזה הוא כשהעובדים מתחילים לנווט את החברה באופן שמנצל לרעה את מעמדה בשוק. בעשותם כן הם חורגים מלנסות להגדיל את החלק שלהם בעוגה של החברה שלהם, ומתחילים להגדיל את החלק של המונופול בעוגה החברתית, על חשבון מתחרים ועל חשבון ציבור הצרכנים. כאן חוק ההגבלים העסקיים, שנועד להגן על ציבור הצרכנים בדיוק מפני פגיעות כאלה, נכנס לתמונה".

בין האתגרים הנוספים לשנה הבאה, התייחס הממונה גם לטיפולו בנושא של גביית המחירים המופרזים מהצרכנים. "בשנה הבאה אני צופה יותר הטלת עיצומים כספיים על חברות במקרים שאינם מתאימים לטיפול במסלול הפלילי. בנוסף, אני רואה המשך התערבות כנגד ניצול לרעה על ידי מונופולים, בין היתר בכל מה שקשור לגילוי הדעת בנוגע לגביית מחיר מופרז.

"זה כמו עם ילדים - שאומרים שהחינוך הטוב ביותר הוא להציב לילד גבולות ברורים באופן יומיומי ולא לתת לו חופש ואז להתעצבן ולנסות להגביל אותו בפתאומיות, אז גם כאשר מדובר במחירים של מזון הצרכנים צריכים לטפל במי שמוכר להם את המזון באופן יום יומי, בין היתר באמצעות חרם צרכני.

"חרם צרכנים הוא דבר מבורך, כי הוא מרתיע את כל החוליות בשרשרת האספקה, אז לא משנה מי אשם במחיר המופרז הוא בטוח ירתע מהחרם, אבל זה לא מספיק. הצרכנים צריכים כל הזמן לעקוב וכל הזמן לשים גבולות למי שמוכר להם את המוצרים, כמו שמטפלים בילדים. זה אומר לעשות מעקב יומיומי אחרי המחיר של המוצרים, וזה אומר לתת צ'אנס גם למוצר חדש שהוא פחות מוכר לכם שלא ראיתם לגביו פרסומת שעולה מיליונים, כי סביר להניח שאם ראיתם פרסומת שעולה מיליונים אז המוצר בטח יקר, וזה אומר להסתכל גם במדפים שלא קופצים לכם מיד מול העיניים", אמר גילה.