בזק מתנגדת למכור טלפוניה בשוק הסיטונאי

טוענת: הטלפוניה היא שירות בלבד ולא מוצר תשתית, ומדיניות המשרד קובעת בפירוש כי אסדרת השוק תחול על שירותי תשתית

חברת בזק פנתה למשרד התקשורת וביקשה להוציא את הטלפוניה מאסדרת השוק הסיטונאי. הטענה של בזק מסתמכת על המלצות ועדת חייק ועל מדיניות המשרד שקבע בזמנו שר התקשורת משה כחלון, ולפיה השוק הסיטונאי יכלול רק אסדרה בתחום השימוש בתשתיות ולא בתחום השירותים. מכיוון שהטלפוניה היא שירות שאותו מספקים כל השחקנים בשוק, והוא לא מוצר שנמצא במחסור או שמדובר במשאב מוגבל כלשהו, בזק דורשת שלא לכלול את המוצר באסדרה של השוק.

בנייר המדיניות של כחלון נקבע כי רק במקרה שבזק תספק שירותי טלפוניה סיטונאיים לחברות הבנות שלה, היא תחויב למכור באותו מחיר את השירותים למתחרות בה. מאחר שבזק אינה מתכוונת כרגע למכור לחברות בנות שלה את שירותי הטלפון שלה, היא טוענת כי אין כל הצדקה לחייב אותה למכור את שירות הטלפוניה למתחרות.

בנייר המדיניות האחרון של משרד התקשורת, הוחלט להכליל את הטלפוניה בשירותי השוק הסיטונאי, והמשרד אף קבע מחירים מאד נמוכים של אגורה לדקה. כלומר אם פרטנר לדוגמא רוצה לספק שירותי טלפוניה ללקוחות שלה, באמצעות תשתיות בזק, היא תשלם לבזק עבור התשתית סכום של 1 אג' לדקה בלבד.

על-פי הערכות, הכנסת הטלפוניה לשוק הסיטונאי, נעשתה על מנת להיטיב עם השחקנים המתחרים בבזק, ולהפוך את חבילת השירותים שירכשו ממנה לאטרקטיבית. הטלפוניה של בזק נהנית ממוניטין רב בקרב הציבור והיא נתפסת כשירות איכותי, וזאת בשונה מהטלפוניה שמספקות ספקיות האינטרנט.

העובדה שהטלפוניה נכללה בשוק הסיטונאי היא בגדר סוכרייה למתחרותיה. לכן בנייר המדיניות ניתן לראות בבירור שהמחירים שנקבעו לחבילה של אינטרנט וטלפוניה, הם מאד נמוכים ואטרקטיביים, גם לדברי בכירים בחברות המתחרות. כלומר, המשרד יצר למתחרים קרקע פוריה להתחרות בבזק. מחירי טלפוניה ואינטרנט בבזק ביחד היום עומדים על כ - 150 שקלים בממוצע, תלוי בחבילה. בשוק הסיטונאי, פרטנר או סלקום יוכלו לרכוש מבזק את אותו השירות או החבילה במחיר של 50-60 שקלים לערך.

גם אם מוסיפים לכך עלויות תפעול, יהיה קשה לטעון שהמחירים שקבע המשרד אינם אטרקטיביים לתחרות.

הבעיה, כפי שתוארה בגלובס מספר פעמים, נעוצה בשאלה האם החברות המתחרות ייכנסו לטלוויזיה ואז היקף צריכת האינטרנט אצל הלקוחות עולה, ומסוגיית המבצעים של בזק.

המשרד טוען בתגובה לדרישת בזק במסמך המנכ"ל שצורף לשימוע כי בהתאם לסעיף 2 למסמך המדיניות, רשימת השירותים המפורטים במסמך הינה רשימה פתוחה אשר המשרד רשאי לעדכן (ובכלל כך גם להרחיב) מעת לעת (סעיף 3 למסמך המדיניות). אין בידי המשרד לקבל את הטענה כי סעיף 10 למסמך המדיניות נועד להעביר את שיקול הדעת מהרגולטור אל חברת "בזק" בנוגע לאספקת שירות טלפוניה במתכונת סיטונאית. תכליתו של סעיף 10 הינה שונה. הסעיף נועד להקל עם קבוצת "בזק" בתקופת הביניים שבה מתפתח שוק סיטונאי אולם טרם הוסרו מגבלות ההפרדה המבנית בין "בזק" לחברות הבנות, ולאפשר לבזק לספק לבנותיה שירותי טלפוניה במתכונת סיטונאית על מנת שהן יוכלו להתחרות בחברות האחרות בשוק זה.

"לאור חלוף הזמן מאז פורסם מסמך המדיניות ותוצרי המו"מ שהתנהל בין בזק לספקי שירותים שונים, סבור המשרד כיום כי יש הכרח בשירות זה מהבחינה התחרותית וזאת, בין היתר, בשל היתרונות הטכנולוגיים הקיימים בשירות הטלפוניה של בזק והתמריץ שקיומו של שירות כזה נותן לבעל תשתית שלא לפגוע בשירותי ה-VOB המסופקים באמצעות הרשת שלו. בנוסף, הכללת שירות הטלפוניה ברשימת השירותים תסייע לספקי השירותים להשקיע בשירותים המתקדמים והצומחים של ענף התקשורת. אי לכך אנו סבורים כי אין מניעה להכניסו לרשימת השירותים".