כך הפכה ישראל למעצמת הודעות מיידיות ושיחות באינטרנט

היזם הסדרתי ג'ף פולבר: "נראה לי הגיוני למכור את וייבר. השווי נגזר מהטכנולוגיה ומכמות המשתמשים"

טלמון מרקו, מנכ"ל ואחד ממייסדי וייבר, הוא יזם סדרתי. לפני וייבר הייתה זו חברת שיתוף המוזיקה iMESH, אך לפניה הוא היה ממקימי חברת Expand Networks, שפיתחה טכנולוגיה להעברת נתונים ותקשורת על-גבי חוטי נחושת המשמשים להעברת טלפוניה רגילה וגייסה כ-100 מיליון דולר מקרנות ומשקיעים שונים.

עבור מרקו מדובר בסוג של סגירת מעגל בוויבר, כשהוא חזר לעסוק בעולם התקשורת והאינטרנט, אך התחום משך אליו לא מעט יזמים ישראלים בעבר.

הדוגמה המוכרת ביותר היא זו של חברת מיראביליס, שפיתחה את תוכנת המחשב ICQ להעברת הודעות מיידיות בין משתמשים. החברה הוקמה ב-1996 על-ידי אריק ורדי, יאיר גולדפינגר, אמנון אמיר וספי ויגיסר וצברה עם הזמן מיליוני משתמשים בישראל וברחבי העולם.

שנתיים לאחר מכן היא קנתה את עולמה, כשרשמה את מה שנחשב אז לאקזיט הישראלי הגדול הראשון בתחום האינטרנט המקומי, עת נמכרה ב-407 מיליון דולר לחברת AOL האמריקאית. מאז ירד קרנו של השירות והחברה החליפה ידיים, אך בספרי ההיסטוריה היא בהחלט תיזכר ותירשם בתור דריסת הרגל המשמעותית הראשונה של ישראל בעולמות התקשורת המקוונת.

עוד שחקנית ישראלית הייתה fring, שהוקמה ב-2006 ופיתחה אפליקציה להעברת מסרים מיידים ושיחות קוליות על בסיס רשת הסלולר האינטרנטית. בספטמבר אשתקד החברה נמכרה לחברת Genband תמורת כ-50 מיליון דולר.

לן בלווטניק משקיע

נגיעה ישראלית נוספת בעולם ה-VoIP (שיחות על-גבי רשת האינטרנט) היה באמצעות חברת Jajah. החברה הוקמה ב-2005 על-ידי צמד אוסטרים בשם רומן שרף ודניאל מטס, אך בימיה הראשונים השקיעה בה קרן סקויה ישראל ובעקבות כך הוקם מרכז פיתוח ברעננה, בו הועסקו עשרות עובדים. החברה הפעילה שירותי טלפוניה על בסיס האינטרנט והאטרקטיביות שבו הביאה את ענקית התקשורת טלפוניקה לרכוש אותה ב-2009 תמורת 207 מיליון דולר.

אך התחרות הגוברת בשוק שיחות ה-VoIP, ובמיוחד בעולם המובייל, הפכה את Jajah לקצת פחות רלבנטית. בדצמבר האחרון הודיעה טלפוניקה כי היא סוגרת את השירות המקוון.

חברה שעדיין חיה ובועטת כפרטית ונחשבת לאחת השחקניות החזקות בעולם המובייל היא חברת Tango. החברה, שפיתחה אפליקציה להודעות, שיחות קוליות ושיחות וידיאו, הוקמה ב-2009 על-ידי אריק סטון והישראלי לשעבר אורי רז, שמשמש כמנכ"ל. רז הקים בעבר מספר חברות בתחום רשתות התקשורת והסטרימינג, כמו גם את חברת מסכי זהב, שהייתה אחת מהמייסדות של חברת טלטל.

טנגו גייסה עד היום כ-85 מיליון דולר, בין היתר מהמיליארדר לן בלווטניק. בין המשקיעים הנוספים ניתן למנות גם את קרן ההשקעות של חברת קוואלקום והקרן Draper Fisher Jurveston (DFJ).

מי שאחראי על לא מעט מהשגשוג של אפליקציות ושירותי VoIP הוא ג'ף פולבר, יזם ואנג'ל סדרתי בסטארט-אפים ישראלי. בימים אלה הוא מציין עשור לחקיקה שהעביר משרד התקשורת הפדראלי (FCC) על שמו, לפיה שיחות בין שני אנשים שמשתמשים ברשת האינטרנט כדי לתקשר לא תהיה כפופה לרגולציה של עולם הטלקום הרגיל.

"עד היום מיליארדי דולרים של הכנסות ושווי חברות התאפשרו בזכות החקיקה הזאת", אומר פולבר בשיחה עם "גלובס". "המכירה של וייבר הרוויחה מכך גם כן".

לדברי פולבר, "השווי של וייבר נגזר מההרגשה של Rakuten לאן השוק הולך, אך גם מאפליקציה וטכנולוגיה מצוינת וכן מקהילה גדולה מאוד של משתמשים שבווייבר הצליחו להרים לאורך השנים. ולמרות זאת, זה נראה לי הגיוני למכור את החברה".

עם זאת, פולבר לא מאמין שווייבר תוכל לעקוף את סקייפ מבית מיקרוסופט, השחקנית המובילה בעולם בשיחות קוליות ושיחות וידיאו על בסיס האינטרנט. "אני לא חושב שזה יקרה, לא בזמן הקרוב בכל מקרה".

פולבר, אגב, גם לא חושב שההצלחות האחרונות בדמות Waze ו-וייבר הופכות את המיקוד של ההיי-טק הישראלי בעולם האפליקציות. "ישראל לא הופכת להיות Start App Nation. זה רק שלב באבולוציה של התעשייה. גם במקרה של ווייז וגם במקרה של וייבר, יש פה שחקניות של ביג דאטה יותר מאשר חברות שבנו אפליקציות מוצלחות".

לדבריו, שווי החברות באקזיטים נגזר מצוות איכותי, טכנולוגיית ליבה מובילה שכוללת פלטפורמות, תשתית, עבודה עם ענן נחשוב והגעה לכמות נכבדת של משתמשים. זה הרבה יותר מרק אפליקציה". לפיכך, פולבר עדיין אופטימי לגבי עסקאות דומות. "אני בהחלט רואה חברות ישראליות נוספות נמכרות בסכומים כאלה ואף יותר בימים, בחודשים ובשנים הקרובות".