חגיגת הנפוטיזם בבתי החולים הממשלתיים

באחד המסמכים הרבים שהגיעו לידי "גלובס" בפרשת שדה התעופה למסוקים פרטיים שהחלו לבנות בבית החולים תל השומר ללא אישורים כנדרש ומתחת לרדאר של משרד הבריאות, הופיע שמו של אור שני. "לכבוד מפעיל מנחת תל השומר", נכתב בצמוד לשמו, במסמך החתום על ידי ראש אגף ברשות התעופה האזרחית שהודיע לשני על התליית רישיון המנחת. אור שני, התברר לנו כבר אז, לפני כחודשיים, הוא בנו של פרופ' מרדכי (מוטקה) שני, נשיא תאגיד הבריאות של תל השומר שקיבל את התפקיד לאחר שנים ארוכות כמנהל הכול יכול של בית החולים. שני נותר אחד האנשים החזקים ביותר בתל השומר ובמערכת הבריאות בכלל, ובשנים האחרונות מתברר כי גם בנו נהפך לכזה יותר-ויותר - ויש עובדים בבית החולים שהדבר הוא למורת רוחם.

על פי תקנות שירות המדינה (תקשי"ר), העסקת קרובי משפחה בגופים ממשלתיים דורשת אישור מצד ועדה מיוחדת בנציבות שירות המדינה. באחרונה דרשו בנציבות לדווח גם על העסקת קרובים במסגרת תאגידי הבריאות, מתוך חשש כי קיימת עקיפה של התקנות, ואולם המקרה של משפחת שני שונה - האב ובנו מועסקים שניהם בתאגיד, ועל כן לכאורה אינם נדרשים לדווח לנציבות. על פי כללי התאגיד, דירקטוריון התאגיד הוא שמוסמך לאשר את ההעסקה. מי עומד בראש הדירקטוריון? נכון, פרופ' שני בעצמו, להלן: האבא. מתברר כי שנה לאחר קליטתו, הדבר נבחן ואושר על ידי הנהלת משרד הבריאות - דבר שגורר כיום הרמת גבה מצד גורמים בנציבות שירות המדינה.

בנציבות שירות המדינה ביקשו באחרונה מהנהלת תל השומר להעביר לבחינת הנציבות את תנאי המכרז שפרסמו באחרונה לצורך איוש מנהל תפעול ומשק במקום עובד אחר שפורש לגמלאות. הדרישה הזו של הנציבות הגיעה בעקבות חשש לכאורה כי בתל השומר יש מי שמייעד את התפקיד ללא אחר מאשר שני ג'וניור.

מהמרכז הרפואי שיבא נמסר: "מר אור שני הוא עובד תאגיד הבריאות מיולי 2009, ומשמש כיום סגן מנהל התפעול. בלי שום קשר לקרבת המשפחה בינו לבין פרופ' מרדכי שני, מר אור שני מצטיין בתפקידו והנהלת המרכז הרפואי מרוצה מאד מכישוריו ומתפקודו. במקרה הספציפי שלו נבדקה העסקתו במאי 2010 גם על ידי הנהלת משרד הבריאות והיועץ המשפטי של המשרד, שלא מצאו כל מניעה להעסקתו. בשיבא ככלל איננו מטילים עוון אבות על בנים, וגם איננו מעסיקים בני משפחה שלא בזכות עצמם.

"לאור רצונו של מר אור שני לעבוד במסגרת המדינה בתפקיד המתפנה בקרוב, קיבלנו בברכה את קביעת הנציבות שבמכרז העתידי לתפקיד האמור בשיבא תמנה הנציבות עצמה את ועדת הבוחנים על מנת למנוע כל לזות שפתיים. פועלו ותרומתו של פרופ' שני למערכת הבריאות בישראל כמנכ"ל משרד הבריאות בשתי קדנציות, ולמרכז הרפואי שיבא כמנכ"ל לאורך 33 שנים - לא יסולאו בפז. לא בכדי הוענקו לו פרס שוויצר על ארגון שירותי הבריאות בעזה ובסיני (1970) ופרס ישראל על מפעל חיים (2009)".

"נראה לא תקין"

בבית החולים רמב"ם מכירים מקרוב את ד"ר עפרת כץ-ביאר, בתו של פרופ' רפי ביאר, מנהל בית החולים. זה שנתיים שהיא מתמחה שם במדעי היסוד ובהמטולוגיה, ואולם כשבנציבות שירות המדינה שאלו האם ייתכן שהבת מועסקת בבית החולים שמנוהל על ידי אביה ועוד מבלי לפנות לאישור הנציבות כנדרש, הבהירו ברמב"ם שהבת בכלל לא מועסקת ברמב"ם. היא אכן רופאה, אבל בבית החולים בני ציון - גם הוא בחיפה, וגם הוא ממשלתי. רק מאוחר יותר, בבירור נוסף של הנציבות לאחר פנייה של "גלובס", נטען כי הבת אכן עושה התמחות ברמב"ם אבל מועסקת רשמית בבני ציון. איך זה יכול להיות? "רוטציה", קראו לזה שם - למתמחה יש אפשרות לבצע חלק מההתמחות שלו בבית חולים אחר. אלא שגורם בבני ציון טען בשיחה עם "גלובס" כי רוטציה שכזו נמשכת בדרך כלל 6 חודשים, ואילו ד"ר ביאר הצעירה נמצאת ברמב"ם כבר שנתיים. למעשה, בתו של ביאר הייתה אחת מתוך שלושה מתמחים שזכו לקבל מהנהלת רמב"ם מלגה "לטיפוח מצוינות אקדמית" בגין הצעת מחקר שהגישו.

גורמים במערכת הבריאות טוענים היום (א') כי כלל אין זה משנה אם מדובר ברוטציה, ארוכה ככל שתהיה, שהרי על הנהלת רמב"ם היה לפנות לנציבות שירות המדינה ולקבל על כך אישור. "בתו של ביאר יכולה הייתה להתמחות בכל בית חולים אחר, כמקובל, ולא דווקא בבית החולים שמנהל אביה. המבנה הניהולי בבית חולים שטוח מאוד, כך שלמעשה מעל מנהל המחלקה של הבת נמצא מנהל בית החולים, כלומר אביה. זה נראה לא תקין", אמר אחד הגורמים.

בנציבות שירות המדינה עסקו באחרונה במקרה נוסף ברמב"ם: התברר כי ארבעה עובדים שהועסקו בתאגיד, חלקם רופאים, הם קרובי משפחתו של מנהל מחלקה בביה"ח. לאחר התערבות הנציבות, בעקבות כתבה שפורסמה בעיתון מקומי בצפון, שני קרובים נאלצו לעזוב את בית החולים ושניים אחרים חתמו על הסדר למניעת ניגוד עניינים. באחרונה פנה לנציבות בית חולים מאזור הצפון וביקש אישור להעסקת בנו של מנהל מחלקה באותה מחלקה ממש, ואולם הנציבות סירבה לאשר את הבקשה. לאחרונה פנו בנציבות לכלל בתי החולים הממשלתיים, וביקשו לקבל רשימה של עובדים המועסקים בתאגידי הבריאות שליד בתי החולים, אשר להם קרובי משפחה בבית החולים.

בכל מקרה, גורמים בנציבות מבהירים כי רק הוועדה לענייני קרובי משפחה מוסמכת להעניק כזה אישור ולא שום גורם אחר.

ממשרד הבריאות נמסר כי "ניתן אישור ב-2010 להעסקת אור שני בתאגיד תל השומר בתקופת המנכ"ל הקודם. פרופ' גמזו המנכל הנוכחי יזמן אליו את מנכל תאגיד הבריאות שיבא".

מבית החולים רמב"ם נמסר בתגובה: "הנתונים שבידכם (ולא בפעם הראשונה) אינם מדויקים. ד"ר אפרת כץ היא מתמחה של ביה"ח בני ציון. בבית החולים רמב"ם היא עושה רוטציה בלבד וחוזרת לבצע את המשך התמחותה בבית החולים בני ציון. גם בסוגיית ארבעת קרובי המשפחה אינכם מדייקים: ההעסקה קיבלה את אישור נציבות שירות המדינה". יצוין כי בנציבות שירות המדינה הבהירו שוב כי הסיכום עם הנציבות כלל הפסקת העסקה של שני עובדים וחתימה על הסדרי ניגוד עניינים של שניים אחרים, וזאת רק לאחר שהנציבות התערבה בעניין בעוד שבית החולים אמור היה לפנות מיוזמתו ולדווח על כך.

מהמרכז הרפואי בני ציון נמסר לאחר פרסום הכתבה באתר "גלובס" כי "מדובר בתת התמחות ולא רוטציה. מדובר ברופאה שלנו שאנו מכשירים לעבוד אצלנו כמומחית לרפואה פנימית והמטולוגיה".

מנציבות שירות המדינה נמסר: "לא מצאנו שום אישור שניתן להעסקת בתו של ביאר ברמב"ם".

משרת הבריאות יעל גרמן נמסר כי "בעקבות הפרטים הנוגעים להסכמי העסקת קרובים בבתי החולים שיבא תל השומר וברמב"ם, ביקשה שרת הבריאות יעל גרמן ממנכ"ל המשרד, פרופ' רוני גמזו, לערוך בירור מיידי של העובדות, ובמידה ויתברר כי אכן מדובר במינהל לא תקין - לפעול מיד להפסקת העסקת הקרובים בהם מדובר".