עוברים לקנות באינטרנט: "בישראל שוחטים אותנו"

נעליים, מערכות סלון, קולנוע ביתי ואפילו טבעת יהלום - השופינג של ישראלים באינטרנט הוכפלו תוך שנתיים ■ לקמעונאים ולסוכני הנסיעות יש סיבה לדאגה? "כתבות כאלה לא עושות לנו טוב, הן מפרסמות את האינטרנט"

רוצים לקנות נעל ספורט של אחד המותגים הנחשבים? הילדים לוחצים לקנות רק את הנעל הזאת או הזאת, הדגם הכי-הכי חדש, מן הסתם במחיר הכי-הכי חדש? או.קיי, ודאי הבנתם שתיאלצו להיפרד מכמה מאות שקלים. אז זהו, שאתם לא חייבים. ממש לא חייבים וגם ממש לא צריכים. אפשר להשיג אותה נעל, את הדגם הכי-הכי חדש והכי-הכי אופנתי, במחיר ממש לא אופנתי ונמוך בעשרות אחוזים מזה שהורגלתם בו ברשתות הישראליות.

בדצמבר האחרון הציג "גלובס" אלטרנטיבות זולות יותר לרכישת מוצרי הגילוח של ג'ילט באמצעות אתרי אינטרנט בחו"ל. ה"שיטה" שתוזיל לכם את מוצרי ג'ילט היא אותה שיטה שתוזיל לכם את נעל הספורט הנחשקת או פריטי לבוש אופנתיים או חופשה מסביב לעולם וכדומה. בשיטה הזאת אתם מדלגים מעל הסוכנים שגוזרים קופונים - למשל סוכני תיירות, יבואנים או רשתות קמעונאיות, ובקיצור, מתווכים שגוזרים קופונים שמנים - ומחליף אותם במתווכים שגוזרים קופונים הרבה יותר רזים (אתרי אינטרנט).

במקרה של ג'ילט, השיטה פשוטה יחסית. במקרה של נעל ספורט או פריט לבוש, היא אולי מצריכה שכר לימוד, כלומר ניסוי וטעייה בבחירת הדגם או מספר הנעל. כדי לחסוך זאת, צרכנים עושים את הדבר המובן מאליו: מודדים פריט ברשתות המקומיות ומזמינים בדיוק אותו מוצר באתרי האינטרנט. בזבזתם אולי זמן על ביקור בקניון, אבל הרווחתם עשרות ולעתים מאות שקלים על פריט.

"גלובס" מספק היום מספרים ראשונים על ממדי המהפכה, מהפכת הקניות באתרי אינטרנט. זו מהפכה שמתרחשת לאיטה, היא עדיין בחיתוליה, אבל יש לה קצב צמיחה מרשים. היקף הרכישות באמצעות אתרים זינקו ב-2013 (לפי הערכות בחברות כרטיסי האשראי) לכ-4 מיליארד שקל, פי 2 כמעט מ-2011. מספר חבילות הדואר מחו"ל זינק פי 2 ויותר במהלך 2013 ומי שביקר לאחרונה בסניפי הדואר חש זאת היטב.

בפרויקט מיוחד המתפרסם היום, כתבי "גלובס" סוקרים את הרגלי הרכישות של הישראלים באתרי האינטרנט, את הענפים שהרכישות בהם צומחות הכי מהר ואת האתרים הכי פופולריים, ומזכירים שוב את מגבלות המיסוי (מע"מ ומסי קנייה). אנחנו חוזרים ומזכירים שוב ושוב ושוב: הכוח הוא בידיים שלכם, יותר מתמיד, והאמירה הזאת נכונה במיוחד לידיים שבקליק אחד על העכבר יכולות להזמין כל מוצר.

אין סיבה להירתע, אין סיבה להתייאש (אכן, יש חבילות שמגיעות באיחור רב) ואין סיבה להיבהל מפריטים שלא בדיוק התאימו להזמנה. בכל התנסות חדשה, יש גם שכר לימוד. שלמו אותו, התגברו עליו, שברו את המחסום הפסיכולוגי. הכוח שנמצא הוא בידיים שלכם הוא הכוח להעניש את כל מי שמצפצף עליכם ומוכר לכם מוצרים במחירים מנופחים.

נייקי ב-280 שקל

אתי חקלאי (41) חשקה בנעל ספורט של נייקי. היא ביררה מה מחירה בישראל וגילתה שהיא עולה כאן 650 שקל. באתר אמריקאי, לעומת זאת, היא עולה 80 דולר בלבד (כ-280 שקל). אז היא הזמינה אותה באינטרנט. אותה נעל מצטרפת לרשימת קניות ארוכה במיוחד שחקלאי ביצעה בשנה החולפת דרך אתרי אינטרנט בחו"ל: מגפיים של ניין ווסט, נעליים של וינס קמוטו ושמלה של קלווין קליין הם רק רשימה חלקית.

"המחירים בישראל פשוט שערורייתיים. התחושה היא ששוחטים אותנו. זה להתעשר על גבנו ולהיות חזיר. כמה מסים יש כבר על מוצר? זה הרי לא יכול להיות", היא אומרת. "אם המחירים כאן היו גבוהים ב-20% ואפילו 25%, הייתי קונה, אבל המחירים כאן הם שחיטה".

חקלאי, העובדת בחברת התוכנה viryanet, מעידה שכולם בעבודתה מזמינים מחו"ל. "קניתי לילדה שלי נעל של וואנס ב-26 דולר, וכאן היא עולה 350 שקל", היא מדגימה את פערי המחירים, "קניתי שני זוגות מגפיים של ניין ווסט, אחד ב-50 דולר וזוג אחר ב-80 דולר, בארץ זה עולה 1,200 שקל. בגדי ספורט ממותגים במחיר ממוצע של 20 דולר לחולצה ו-30 דולר למכנסיים. לשם השוואה, באילת שילמתי על חליפת ספורט של אדידס 340 שקל ללא מע"מ. אם קונים כמויות, חוסכים אלפי שקלים. איך יכול להיות כזה פער מחירים? מישהו כאן גוזר קופון וכולם רוכבים על המחירים".

חקלאי בטוחה שגל הקניות באתרים מחו"ל רק ילך ויגבר. "זוגות צעירים שאין להם מרווח אחרי תשלומי השכירות והמשכנתה מוצאים פתרונות. הם נכנסים לאינטרנט ומבצעים הזמנות. הספקים מפסידים כי הכסף בורח לחו"ל. שיואילו בטובם להוריד את המחירים, ואז הם ירוויחו מעט אבל ימכרו כמות גדולה. הספקים מרשים לעצמם לגבות מחירים גבוהים כי הציבור מטומטם. לציבור יש כוח עצום והוא צריך לפעול להחרמת חברות".

אם לשפוט לפי הנעשה בסניפי הדואר השוקקים חיים, חקלאי אינה היחידה שגילתה את האינטרנט. אם תבקרו בסניף הדואר הקרוב למקום מגוריכם, אתם עשויים לחשוב שנקלעתם ללבו של מחסן הרשת הבריטית נקסט. המדפים עמוסים בחבילות אפורות, סימן ההיכר של הרשת, לצד אינספור אריזות קרטון חומות שהוזמנו מרחבי האינטרנט.

בענף כרטיסי האשראי מעריכים שבשנת 2013 רכשו ישראלים מאתרים בחו"ל מוצרים בסכום שיא של כ-4 מיליארד שקל. אולם הנתון המרשים אף יותר הוא קצב הצמיחה. לפי הערכות, בשנת 2013 צמח היקף הרכישות בכ-25% ביחס ל-2012, שבה הסתכמו הרכישות בכ-3.2 מיליארד שקל. ההערכות לגבי הרכישות ב-2011 מסתכמות ב-2.2 מיליארד שקל, כלומר בתוך שנתיים הרכישות הכפילו את עצמן כמעט. אם יימשך קצב הצמיחה הדו-ספרתי, הרכישות באינטרנט צפויות לתפוס נתח משמעותי בתרבות הצריכה הישראלית.

נתוני הדואר עצמו מעידים גם הם על הצמיחה ברכישות: בשנת 2013 נרשמה עלייה של 117% במספר המשלוחים מחו"ל. גם בשנים שקדמו לה הייתה עלייה חדה, גם אם פחות - ב-2012 גדל מספר החבילות ב-44%, וב-2011 ב-59%. בדואר אומרים כי 2014 כבר נפתחה בסערה, עם גידול חד במספר החבילות, והשנה עשויה להסתיים בגידול מרשים של 100%.

בדואר נערכים למבול החבילות. בקרוב, הם צפויים להכריז על שיתוף-פעולה עם רשת מזון גדולה שסניפיה ישמשו ערוץ לקבלת חבילות, כך ששעות הקבלה יורחבו הרבה מעבר לשעות הפתיחה של הסניפים העמוסים ממילא. במקביל, נבחנת אפשרות להקים עמדות חלוקה אוטומטיות באזורי המגורים, שהתושבים יוכלו לאסוף אותן באופן עצמאי.

האם הרשת תציל את הדואר מגירעונותיו? עדיין לא מדובר בקרש הצלה למאזן, אבל ללא ספק ההכנסות של דואר ישראל, בדומה לחברות דואר בכל העולם, גדלות נוכח השימוש בשירותי השילוח שלו (חבילות או דואר רשום). השאלה שמתחילה להטריד רבים בשוק היא עד כמה התופעה הזאת תכרסם בהכנסותיהם של העסקים המקומיים.

"פערים של עשרות אחוזים"

העלייה ברכישות באינטרנט אינה תופעה ייחודית לשוק הישראלי. לפי תחזית של חברת התשלומים PayPal, היקף הרכישות באינטרנט באירופה יגיע בשנת 2017 ל-19.2 מיליארד אירו, פי 7 לעומת 2012 (2.7 מיליארד אירו). דוגמה לקדחת הרכישות העולמית אפשר לקבל מדיווחי אתר המכירות הבריטי asos, המשווק פריטי אופנה של אלפי מותגים. לפי האתר, מדי חודש מבקרים באתר 21.3 מיליון גולשים, ובסוף אוגוסט 2013 יותר מ-7 מיליון לקוחות מ-160 מדינות ביצעו בו רכישות. לפי דיווחי החברה, בסוף 2013 עמד היקף המכירות שלה על 754 מיליון ליש"ט - גידול של 259 מיליון ליש"ט לעומת 2012 (495 מיליון ליש"ט).

"ישראל נחשבת אחד השווקים החזקים ביותר בתחום, הן מבחינת המודעות והחשיפה לרכישות באינטרנט והן מבחינת היקפי הרכישה יחסית לעולם", אומר אפי דהאן מנהל אזור ישראל ואפריקה ב-PayPal. הקניות, לפי גורמים בענף כרטיסי האשראי, מתרכזות בענפי הביגוד והקמעונאות, ספרים ואלקטרוניקה, וחלק ניכר הוא הוצאה על תיירות. לפי נתונים שהגיעו לידי "גלובס", שיעור ההוצאה על תיירות מכלל הרכישות באינטרנט הוא 29%, ההוצאה על קמעונאות (ביגוד, הנעלה, אביזרים וכדומה) - 25%; מוצרי תקשורת ותוכנה - 6%, והנתח של ספרים, מגזינים ומוזיקה - 5%.

אולי זו הסיבה שהצרכן הישראלי הפך לפקטור של ממש במערך השיווקי של חברות מחו"ל, המפרסמות בכלי התקשורת המקומיים. למשל, אתר עליאקספרס מפרסם באתרים כמו Ynet, ובמגזיני נשים למיניהם ניתן למצוא פרסומות לרשת הבריטית נקסט, שאף מציעה קופוני הנחה. החברות משקיעות לא רק בפרסומות; רבות מהן מפעילות מערכי שירות בעברית, במספרי טלפון בחיוג מקומי.

הפרסום עובר גם מפה לאוזן, למשל בקבוצות פייסבוק ייעודיות לקניות חכמות כמו e-ma-bay - קבוצת אימהות שבה הגולשות חולקות קודים להנחות ובעיקר מעלות תמונות של רכישות מוצלחות וקישורים לדפי המכירה, משוות מחירים לעומת חנויות בארץ ועוזרות לאתר מוצרים.

באתר BUY2USA, שדרכו ניתן לרכוש מוצרים מאתרים בארה"ב, מדווחים על גידול של מאות אחוזים במספר ההזמנות השנה. ב-2013 נפתחו דרך האתר יותר מ-100,000כתובות אישיות בארה"ב (לכתובות הללו מבצעים את השילוח בארה"ב ומשם לישראל), לעומת 40,000 ב-2012. בתקופת מכירות ה"בלאק פריידיי", המתקיימות מדי שנה בנובמבר, נרשם גידול של 400% במספר ההזמנות ביחס לשנה קודמת. לפי דיווחי האתר, לא רק מספר הרכישות עלה, אלא גם שוויין: 180 דולר ב-2013 לעומת 120 דולר ב-2012.

מנכ"ל BUY2USA, ירון בן אלי, מספק הצצה למוצרים שישראלים מזמינים. הוא מספר על הזמנות של רהיטים לבית - מערכות סלון, מערכת קולנוע ביתית, ציוד עבודה, אוהלים וציוד קמפינג ואפילו טבעת יהלום שנרכשה לאחרונה ב-16,000 שקל. השילוח של מוצרים גדולים מתבצע דרך הים. ממתינים חודשיים, ומתרווחים על סלון מעוצב שנרכש בחצי מחיר.

בן אלי מצביע גם על גידול בולט ברכישה של נעלי ספורט. "נעלי ריצה הן להיט. גם אחרי תוספת של 20 דולר לשילוח ארצה, אנחנו מדברים על פערים של עשרות אחוזים בין המחירים בארץ לחו"ל. מוצרי לגו, כולל שילוח ומכס, יעלו 40%-50% פחות, והצרכן הישראלי מבין את זה". לדבריו, גם ויטמינים ותוספי מזון הם מוצרים שתופסים תאוצה.

המודל העסקי של BUY2USA מתבסס על רווחים מהשילוח. מחירי המוצרים באתר מוצגים אחרי תוספת השילוח והמיסוי - דבר שעשוי להכפיל את המחיר המקורי, ועדיין - מדובר במחיר נמוך בהרבה מהמוצרים שנמכרים בישראל. "אני גובה 20 דולר על משלוח של נעלי ספורט מארה"ב עד פתח הבית בארץ, בעוד שרק השליח בתוך הארץ יכול לעלות 50 שקל. אבל אני מאמין במודל המאסות - אני לא מרוויח הרבה על כל עסקה, אבל הגידול במאסה של הקניות מוביל לגידול ברווחים. בכל שבוע אנחנו מוציאים קונטיינר באונייה מארה"ב לישראל. השבוע הוצאנו שלושה, ובהם פריטי ריהוט, אופנועים וציוד חשמל כמו מקררים. טיסות אנחנו מוציאים בתדירות של מטוס או שניים ביום לישראל.

בן אלי מעריך שמספר החבילות שמגיעות דרך BUY2USA יגיע ל-80-100 אלף בחודש עד סוף 2014, לעומת 30-40 אלף כיום. עד כמה הגידול הזה מאיים על השוק המקומי? לבן אלי לא נוח לדבר על מכתבי איום שהוא קיבל מהקמעונאים המקומיים; הוא מעדיף לדבר על האפשרות שנפתחת לצרכן הישראלי. "זוהי נקודת מוצא שגם העסקים מבינים היטב", הוא אומר, "בהתחלה כמעט שלא ספרו את הרכישות של הישראלים באינטרנט והיום אני מקבל המון פניות מספקים בארה"ב לשיתופי-פעולה. היום אין דבר שלא מביאים, הכול נגיש: מפריטי אספנות, דרך מאוורר תקרה מעוצב וסאונה ניידת ועד חבילת קורנפלקס וחטיפים".

מי צריך אחריות?

אם בן אלי מדבר על גידול בשווי העסקאות, בענף כרטיסי האשראי מדווחים על מגמה הפוכה דווקא: ירידה בסכום העסקה הממוצעת. בענף כרטיסי האשראי מעריכים שב-2012 עמדה עסקה ממוצעת על כ-250 שקל, ואילו בשנה שעברה היא ירדה בכ-15% ל-215 שקל. כלומר, ישראלים רבים יותר מבצעים עסקאות קטנות יותר, לעתים אף בדולרים ספורים (למשל רכישת מגן לטלפון הסלולרי), משום שלרוב המשלוח חינם וזה משתלם. בעבר, דמי המשלוח הגבוהים הפחיתו את הכדאיות שבהזמנות קטנות.

חסם נוסף שהרתיע בעבר אנשים רבים מרכישות באינטרנט היה החשש מגניבת כרטיסי אשראי, אבל היום, אומרים בענף, רמת האבטחה באתרים הגדולים נחשבת גבוהה מאוד, וגם במקרה של גניבה, הלקוח לרוב לא נפגע - גניבת הכרטיס מאותרת בדרך כלל בשלב ראשוני, וגם אם נעשה שימוש בכרטיס, הכסף מוחזר ללקוח.

עם זאת, יש עדיין שני חסמים שמרתיעים קונים פוטנציאליים: האחד הוא שהרכישה היא במובן מסוים הימור - לא ניתן למדוד פריטי אופנה ולא תמיד ניתן להחזיר מוצר שמגיע פגום או לא מתאים. המחסום האחר הוא אמינות האתרים - לעתים הסחורה מגיע כעבור זמן רב, ובמקרם מסוימים אינה מגיעה כלל.

בן אלי מבטל את עניין האחריות. "אנשים עושים את השיקול של רכישה בחצי מחיר תמורת ויתור על אחריות", הוא אומר ומוסיף: "יש אחריות בינלאומית ואפשר לשלוח מוצר תקול לארה"ב לתיקון, והרי אפשר גם לבצע תיקונים בתשלום בארץ. הנושא הזה מטריד פחות ופחות, ולראיה - מתוך עשרות אלפי מוצרים שמגיעים בחודש עשרות בודדות עושות דרכן חזרה בשל תקלה. זה נתון מצחיק. עניין האחריות הוא לא אישו".

"כתבות כאלה עושות לנו נזק"

נחזור רגע למספר שפתחנו בו - 4 מיליארד שקל. מדובר בסכום גדול, אבל צריך לשים אותו בפרופורציה: היקף השימוש בכרטיסי אשראי עמד בשנת 2013 על 230 מיליארד שקל כמעט, כלומר, הרכישות באינטרנט הן פחות מ-2% מסך העסקאות בתשלום בכרטיסי אשראי.

עם זאת, כאשר בודקים את השפעת הרכישות הללו על המשק, צריך להביא בחשבון שהכרסום בקמעונאים הישראלים גדול יותר, כיוון שהמחירים ברכישה באינטרנט נמוכים לרוב בעשרות אחוזים לעומת הרכישות בישראל. בהערכה גסה, 4 מיליארד שקל הנרכשים בחו"ל הם שווי ערך לכ-5-6 מיליארד שקל שלא נרכשו בישראל.

קמעונאים שדיברנו איתם מסרבים להתרגש ומצהירים כי הטרנד החדש אינו מאיים עליהם, ופערי המחירים אינם גדולים, אבל בין השורות אפשר לקרוא גם את ההכרה בכך שהם צריכים להיערך.

"אני סקפטי כי אני לא מאמין במסחר הזה כשזה מגיע לתחום האופנה", אומר סם נזרי, מנכ"ל ובעלים של רשתות ההנעלה אלדו וספרינג בישראל, שמחזור המכירות שלהן עומד על 150 מיליון שקל בשנה. "החברה העולמית ביקשה מאיתנו לעשות פיילוט למסחר אלקטרוני ישראלי. הוא נערך ב-15 חנויות ונועד לתת מענה ללקוחות שהגיעו לחנות ולא מצאו את המוצר שחיפשו או את המידה שרצו. הרעיון היה לחסוך להם את הביקור הבא בחנות, אבל תגובת הלקוחות הייתה שהם מאבדים את חוויית הקנייה. אני לא רואה בזה איום. הלקוחות בישראל אוהבים לצאת. מזג האוויר מושך אותם לצאת החוצה".

לדברי נזרי, היקף ההזמנות ברשת מאלדו קנדה אמנם עלה באופן דרסטי, אבל רוב המכירות הן לצפון אמריקה. "ההזמנות מישראל הן בסכומים קטנים מאוד, אני מעריך שהן בהיקף של 150 אלף דולר בשנה, שזה כלום. כמובן, זה הטרנד החדש. העולם הולך לשם, ובאלדו קנדה מתחילים לדבר עם הזכיינים ואיתי שנתחיל במסחר אלקטרוני ישראלי".

- מגיעות אליכם תלונות של לקוחות על פערי המחירים בין ישראל לחו"ל?

"לא. פער המחירים אינו גדול, אם כי כזכיין משלמים כאן קצת יותר ויש להוסיף לכך את המע"מ".

גם בקבוצת זארה ישראל, המחזיקה מלבד זארה במותגים פול אנד בר, ברשקה וגאפ, משדרים עסקים כרגיל. לדברי ג'ואי שוובל, מנכ"ל ומבעלי הקבוצה, אין להם נתונים על היקף התופעה והם לא נערכים אליה. לדבריו, "בדרך כלל קונים מחו"ל את מה שאין כאן במגוון".

רוני ורטהיימר, בעל רשת ספורט ורטהיימר, אומר שהוא לא מרגיש מאוים, אבל מודה: "שום דבר לא פשוט, הכתבות האלה לא עושות לנו טוב, זה עושה פרסום לאינטרנט. מציגים שם מחירים נמוכים. ניסיתי כמה פעמים להזמין, רציתי לראות אם זה אמיתי, ואז ראיתי שזה רחוק ממה שכתוב. בדגמים המסוימים שהיו במחירים אטרקטיביים, הם לא היו במלאי. תמיד מישהו ימצא מוצר יותר זול, אבל זו התחרות".

לדבריו, הוא אינו יודע מה היקף הרכישות של ישראלים בחו"ל, אבל "אני צריך לעשות את העבודה שלי ולהיות אטרקטיבי ולכן אנחנו משתפרים במכירות. לקוח יודע שאצלנו יש אחריות ושירות ויש גם מבצעים אטרקטיביים על דגמים חדשים וחנויות אאוטלט שמוכרות בהנחה של 60% ו-70%".

מנכ"ל רשת ספורט אחרת אמר ל"גלובס": "הרבה רצים ורוכשים את הנעליים באינטרנט בגלל פערי מחיר. כשהלקוח מבין שהפער לא כזה גדול והוא יצטרך להתעסק עם האופרציה של להביא את המוצר, הוא כבר יעדיף לרכוש את המוצר בישראל כי הוא יותר זמין לו ויכול לקבל את האחריות מהחברה".

בהתייחס לפערי המחירים, הוא אומר: "המחירים שלנו זהים לאלה שבאירופה. אי-אפשר להשוות אף מותג לארה"ב, כי השוק האמריקאי חזק מאוד ובגלל זה יש מלחמה גדולה בין המותגים ובין הרשתות. תמיד אפשר למצוא מוצרים בזול ולפעמים אלה מוצרים של עונות קודמות. אם תרצי לקנות נעל ריצה חדשה, ההבדלים לעומת אתרים באינטרנט אינם תהומיים. מדובר בפערים נמוכים. גם יש הרבה מוצרים מזויפים באינטרנט. אתר כמו עליאקספרס מציע אותם מוצרים שלנו בשליש מחיר, אבל זה לא אותו מוצר".

מי חוסם ישראלים?

כאשר מדובר באתרי המכירות של המותגים הבינלאומיים עצמם, לא תמיד ההזמנה דרך האינטרנט לישראל אפשרית. חלק מהחברות חוסמות את אפשרות התשלום לכרטיסי אשראי ישראליים ומפנות את הרוכשים הפוטנציאלים לרכישה באתרי החברה בישראל. כך הן מגינות על המחירים הנקבעים בשוק המקומי על-ידי השלוחות הבינלאומיים של החברות הפועלות כאן או על-ידי היבואנים המורשים.

זה קרה לחקלאי רק לפני כמה שבועות כאשר ביקשה לקנות ישירות מהאתר הבינלאומי של ניין ווסט. "שלחתי מכתב לחברה הבינלאומית", היא מספרת, "כתבתי להם שאני לא רוצה לקנות דרך ישראל ואם לא יאשרו לי להיכנס לאתר שלהם, אני פשוט אקנה מחברות מתחרות. הם ענו שהייתה תקלה והם מצטערים והאתר נפתח שוב".

ניין ווסט אינו היחיד. קדם לו האתר של נייקי העולמית, הפועלת בישראל באמצעות שלוחה. החברה הבינלאומית חסמה בעבר את האפשרות לבצע רכישות באתריה בכרטיסי אשראי ישראליים בנימוק של "מגבלות רגולטוריות בינלאומיות". "גלובס" בדק אז את העניין מול חברות כרטיסי האשראי וגילה שאין כל מגבלות רגולטוריות ומדובר ביוזמה של נייקי. לאחר פניית העיתון, נייקי פתחה מחדש את האתר לשימוש.

המפסידים הגדולים: סוכני הנסיעות

הנתונים שהגיעו לידי "גלובס" מצביעים על הנתח הגדול של עסקי התיירות ברכישות באינטרנט, ואכן המספרים בשטח מצביעים על כך שהישראלים נוטשים את סוכן הנסיעות המסורתי לטובת סוכנויות בינלאומיות מקוונות המציעות חופשות זולות יותר.

המסחר האלקטרוני בתיירות העולמית נשלט כיום על-ידי שתי קבוצות עיקריות: פרייסליין (Priceline.com) הנסחרת בנסדא"ק ומחזיקה באתרים פופולריים כמו Booking.com (האתר מציע יותר מ-433 אלף מקומות אירוח ב-200 מדינות ונחשב האתר הבינלאומי הפופולרי בישראל) ו-Expedia.com, המחזיקה באתרים דוגמת TripAdvisor.com. כוח המיקוח האדיר של ענקיות התיירות מול רשתות בתי-מלון ברחבי העולם מאפשר להן להציע מחירים תחרותיים. לדברי יוסי פתאל, מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות בישראל, הן גם תובעות מרשתות בתי-המלון עמלה של כ-25% על כל לקוח שמזמין דרכן חדר במלון. "בית מלון שלא מיישר איתן קו, כלומר לא מציע ללקוח אצלו באתר אותו מחיר שהן מציעות באתריהן - נזרק החוצה. הנושא הזה מרגיז לא מעט מלונאים ואף התגלגל, למשל בגרמניה, לבית משפט".

על הפופולריות של Booking.com בקרב הצרכן הישראלי ניתן ללמוד מ"גוגל טרנדס". בדיקה שערכנו ביום חמישי האחרון מראה מגמה ברורה של גידול בחיפוש המילה "בוקינג" בשנה האחרונה במנוע החיפוש גוגל, לעומת ירידה בחיפוש של סוכנויות נסיעות ישראליות מוכרות דוגמת איסתא , הדקה ה-90 וגוליבר. עם זאת, חשוב לומר שבסך-הכול, האחרונות עדיין פופולריות יותר מבוקינג במדד החיפושים. אקספדיה, על-פי מדד זה, עדיין לא כבשה את הצרכן הישראלי, אולי משום שבניגוד לבוקינג, היא אינה מפרסמת בארץ ואין לה כאן נציגות.

נתונים מדויקים על היקף הרכישות של חופשות באתרים בינלאומיים אינם בנמצא, אך בענף מעריכים שמדובר באחוזים לא מבוטלים. "כ-40% מבתי-המלון שהישראלים מזמינים בחו"ל מוזמנים ישירות מאתרים בינלאומיים, גידול של כ-8% לעומת שנה קודמת. זה נתח רציני וזאת בעיה מטרידה", אומר פתאל. לדבריו, למרות יכולות המיקוח האדירות, האתרים הבינלאומיים המובילים עדיין נמצאים בתחילתו של מהלך ההשתלטות על השוק הישראלי, ולא רק בהזמנת חופשות לחו"ל. הוא טוען גם שכ-15% מההזמנות של ישראלים לבתי-מלון בישראל (תיירות פנים) נעשות כיום דרך האתרים הבינלאומיים המפרסמים מחירים ללא מע"מ, כלומר הם פוגעים גם בשיווק הישיר של בתי-המלון בישראל, שנעשה לא דרך סוכנים.

בישראל פועלים היום 521 משרדי נסיעות לעומת 764 בשנת 2000. על-פי דן אנד ברדסטריט, הצמצום במספרם נובע בעיקר ממגמה מתמשכת של שחיקה בעמלות הסוכנויות. במקביל, סוכני הנסיעות הולכים ומאבדים נתחי פעילות משמעותיים לטובת ערוצי השיווק הישיר המקומי: בתי-מלון, חברות השכרת רכב וחברות תעופה דוגמת אל-על, שהחלו לפתח ערוצי שיווק ישיר משלהם ללקוחות הקצה באמצעות האינטרנט. אל ערוצי השיווק המקומיים הצטרפו בשנים האחרונות גם ערוצי השיווק הזרים, בעיקר של חברות לואו-קוסט כמו איזי ג'ט, שאף השיקה אתר בעברית, שמאיימים על סוכני הנסיעות.

"חלק מהשוק אכן נגרע לטובת ערוצי השיווק הזרים", מודה פתאל, אך לדבריו משרדי הנסיעות מחפים על כך בדרכים אחרות ומוקדם עדיין להספידם. "הגידול הטבעי בתיירות הישראלית היוצאת מחפה במידה מסוימת על אובדן ההכנסות האמור", הוא אומר. לדבריו, אחת הדרכים של סוכני הנסיעות להתמודד עם אובדן נתחי שוק לטובת השיווק הבינלאומי היא להציע ללקוח הישראלי שירות טוב ומקצועי יותר וכמובן את המטרייה של חוק הגנת הצרכן הישראלי שאיננו חל על עסקאות שבוצעו באתרים הבינלאומיים. ואכן, בעקבות ההתפתחויות בענף, סוכני נסיעות החלו למתג עצמם כ"יועצי תיירות" ופחות כסוכני נסיעות.

צח ברקי, סמנכ"ל, מנהל אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט, מוסיף שדרך התמודדות נוספת היא להתמקד במגזר העסקי המעדיף שירות אישי שלא ניתן לקבלו באינטרנט.

לאחד כוחות עם האינטרנט

כחלק מאסטרטגיית ההישרדות והצורך בגיוון מקורות הכנסה, חלק מסוכנויות הנסיעות חתמו על שיתופי-פעולה עם האתרים הבינלאומיים, בבחינת "אם אתה לא יכול להם, הצטרף אליהם". למשל, הדקה ה-90 חתמה לפני כשנתיים על שיתוף-פעולה עם אקספדיה, שבמסגרתו היא מציעה ללקוחותיה בתי-מלון במחירים של אקספדיה ובתמורה מקבלת מהחברה עמלה פר לקוח. "התחברנו לאקספדיה כי מדובר בענק עולמי שכוח המיקוח וההיצע שלו גדולים בהרבה משלנו. עם זאת, להערכתי הגסה לא יותר מ-10% מהישראלים קונים חופשה בחו"ל בבוקינג והרבה פחות מזה באקספדיה. המודעות לאתרים הללו בקרב הישראליים עדיין נמוכה", טוען שחר תורג'מן, מנכ"ל הדקה ה-90.

כמה מס נשלם על רכישות באינטרנט

■ מהם סוגי המס המשולמים על קניות באינטרנט?

יש 3 סוגי מס שצריך להביא בחשבון בעת הזמנת מוצר מחו"ל באינטרנט - מכס, מס קנייה ומע"מ: מכס הוא המס המוטל על יבוא או יצוא סחורות; המע"מ הוא מס ערך מוסף, מס המוכר לכולנו שמוטל על מוצרי צריכה; ומס הקנייה הוא מס עקיף, חד-שלבי, שנולד על רקע הרצון להגן על הייצור המקומי. הוא מוטל על מוצרים שונים מייצור מקומי ומיבוא, בהתאם לקביעת שר האוצר, ומחושב לפי המחיר הסיטוני של המוצר, בשיעורים שונים, בהתאם לסוג המוצר.

■ מהם המוצרים שמוטל עליהם מס קנייה היום?

בין השאר, כוהל, משקאות משכרים (לרבות בירה); טבק ומוצריו; רכב מנועי; חלקים ואביזרים לרכב מנועי; מצברים חשמליים לרכב; סוללות חשמליות לטלפונים סלולריים; טלפונים סלולריים; מוצרים בתחום האלקטרוניקה הבידורית (למשל מיקרופונים, רמקולים, תיבות לרמקולים, מגבירי קול, מקלטי רדיו, טלוויזיות ומסכי טלוויזיה ומכשירי הקלטה; כרטיסי סים למכשירי סלולר ולטלוויזיה.

■ מתי אחויב במס?

על-פי חוק, ניתן לשחרר מוצרים שערכם עד 75 דולר (לא כולל הובלה וביטוח) ללא תשלום מס. למעט חבילות עם מוצרי טבק ומשקאות משכרים, מוצרים שערכם נמוך מ-75 דולר פטורים מכל סוגי המס. מוצרים שערכם עולה על 75 דולר אך אינו עולה על 325 דולר פטורים מתשלום מכס אך חייבים בתשלום מע"מ בשיעור 18% כיום, ללא תלות בתכולתם, ובתשלום מס קנייה אם הם ברשימת המוצרים שמס זה חל עליהם. אם יש על המוצר מס קנייה, המע"מ מחושב לפי הסכום הכולל את מס הקנייה. מוצרים שערכם עולה על 325 דולר חייבים בתשלום מלוא המסים: מע"מ בשיעור 18%, מכס ומס קנייה, אם חל על סוג המוצר המיובא. המע"מ מחושב לפי הסכום הכולל את מס הקנייה והמכס.

באתר רשות המסים מופיעה טבלה בשם "טבלת מסים מרוכזים", המפרטת את המוצרים שניתן לייבא לארץ ואת עלויות המס ביבוא לשימוש אישי.

■ איך מחושב המס? האם הוא משולם רק על ערך המוצר שרכשתי?

לא. ערך המוצר לצורכי חישוב המס כולל, נוסף על המוצר עצמו, גם את עלות המשלוח והביטוח. לדוגמה, אם ערך המוצר הוא 100 דולר ועלות המשלוח היא 20 דולר, חישוב המס ייעשה לפי ערך של 120 דולר. כדאי לדעת: בחבילות הנשלחות בדואר מהיר (EMS) המסים אינם כוללים את העמלות שגובה חברת הדואר. בשימוש בחברות משלוח ולא בדואר רגיל, מקבלות אותן חברות את סכום המשלוח לידיהן והוא אינו מחושב לצורכי מס.

■ מהן העלויות הנוספות שצריך להביא בחשבון מלבד עלות המוצר והמסים?

יש להביא בחשבון את עלויות המשלוח, עלויות הביטוח ועמלות. שחרור מוצרים מפיקוח המכס ע"י חברות בלדרות, עמילי מכס או לשכת המסחר כרוך בתשלום עמלות עבור השירות שהן נותנות (העמלות שגובה עמילות המכס של חברת הדואר מפורסמות באתר הדואר). ביבוא ימי משולמים גם מסי נמל ודמי אחסנה. מומלץ לברר מראש גם עלויות אלה, בעיקר כאשר רוכשים מוצרים שמחירם אינו גבוה, כיוון שהתשלומים הללו עלולים לייקר מאוד את המוצר ואת המס המשולם עליו.

■ מה ההבדל בין יבוא אישי ליבוא מסחרי ומתי איחשב יבואן מסחרי?

בחוק אין הגדרה חד-משמעית. הדבר אינו תלוי בהיקף רכישות חודשי או בגובה הרכישות באופן ברור, אלא נתון לשיקול דעתה של הרשות. פרט 818 בתעריף המכס (צו תעריף המכס) קובע שיבוא מוצרים בשווי של יותר מ-1,000 דולר נחשב יבוא מסחרי ולא אישי.

קניות באתרי אינטרנט

אתרי אינטרנט

המוצרים עם שיעורי הגידול הגבוהים