חברת הביומד הישראלית שקוראת תיגר על השומן בכבד

עד סוף השבוע צפויה להתקיים ההנפקה של חברת גלמד, המפתחת תרופה נגד דלקת כבד הנובעת מכבד שומני. החברה מבקשת לגייס 35 מיליון דולר, לפי שווי של 132 מיליון דולר אחרי הכסף.

הנפקת גלמד מגיעה על רקע הפעילות המוצלחת של חברת אינטרספט הפועלת באותו התחום, שאחרי הצלחה ברורה בניסוי שלב IIb נסחרת היום לפי שווי של 9 מיליארד דולר, שווי מהגבוהים ביותר בהיסטוריה של וול סטריט עבור חברה הנמצאת בשלב הזה.

לגלמד סיכויים טובים להשלים את הנפקתה, במיוחד על רקע ההייפ שיצרה אינטרספט, ועל רקע השוק הפוטנציאלי של המוצר, שהוא גדול ובתולי לגמרי.

אולם מהם ההבדלים בין החברות, שבכל זאת גורמים לכך שגלמד מבקשת שווי שהוא כמעט מאית מאינטרספט, ואת הנפקתה מוביל בנק ההשקעות Maxim, הנחשב למתמחה דווקא בהנפקות קטנות-בינוניות עם דגש על משקיעי ריטייל?

שתי החברות מתבססות על חומרים שמקורם דומה - חומר שמופיע באופן טבעי בדרכי המרה. טענת גלמד היא, כי אצל חולים בכבד שומני דלקתי, החומר שלה מצליח להוריד את רמות השומן בכבד, ובכך להפחית את הדלקת, המהווה את עיקר הבעיה במחלה. הפחתת השומן הודגמה בניסוי שנערך ב-60 חולים.

למחלת הכבד השומני כמה שלבים: תחילה הכבד הופך שומני ואין פגיעה בתפקודו, אחר כך מופיעה דלקת, אך עדיין לרוב לא ניתן לראות סימנים קליניים, ולבסוף מובילה הדלקת להיווצרות שחמת כבד, וזו כבר מחלה קשה ובלתי ניתנת לריפוי.

כיוון שהשומן נחשב לגורם לדלקת, ומשום שתזונה ופעילות גופנית מפחיתים את השומן וגם את הדלקת, הרי שההערכה היא שהוצאת השומן מן הכבד באמצעות התרופה תפעל גם היא להפחתת הדלקת, ולכן גם תקטין את הסיכוי לשחמת ולמחלות מטבוליות אחרות הקשורות בשומן בכבד.

ואולם, "ההערכה" או "ההיגיון" הם עדיין לא הוכחה. גלמד הראתה בינתיים כי המוצר שלה מפחית את השומן בכבד, אך טרם הראתה את השפעתו על הדלקת עצמה. זהו ההבדל העיקרי בין התוצאות שלה לבין אלה של אינטרספט, שמדדה את רמות הדלקת, והראתה כי המוצר שלה מפחית אותן ספציפית.

האתגר: ביופסיה

בניסוי הבא מקווה גלמד להראות את ההפחתה ברמות הדלקת. בכך יש אתגר נוסף, שכן ניתן להראות זאת רק באמצעות ביופסיה. כיוון שלא כל האנשים עם כבד שומני לוקים בדלקת, ולא כל מי שלוקה בדלקת לוקה בכשל כבד, ולא ידוע היום מי מבין הנמצאים בקבוצת סיכון ילקה בכך, לא ברור כמה קל יהיה לגייס משתתפים בניסוי, שגם יסכימו לעבור את הבדיקה.

כדי להעלות את האטרקטיביות של הניסוי לחולים ולרגולטור, מתמקדת גלמד קודם כל בחולים עם סינדרום מטבולי (מחלות לב, השמנה וסוכרת), ומנסה להראות כי התרופה תשפיע עליהם.

ידוע כי כבד שומני מחמיר מחלות אלה, ולכן החולים בהן עשויים להיות מעוניינים בטיפול, יותר מאשר אנשים שנאמר להם שהכבד שלהם שומני או אפילו דלקתי, אבל אין להם תסמינים.

כמו כן מנסה החברה לפתח גם בדיקה פשוטה יותר, אולי בדיקת דם, שתעזור להצביע על החולים בכבד שומני שיש להם יותר סיכון לדלקת, כדי שרק הם יפנו לביופסיה. בדיקה כזו יכולה להועיל לכל החברות בתחום הטיפול ב-NASH (כבד שומני), שכן היום אחד החסמים בפני התפתחות השוק הוא חוסר היכולת לאתר את החולים במצב החמור ביותר, באמצעות בדיקת סקר. רוב החולים לא מודעים למחלתם.

ישנה גם שאלת הפורמולציה (כל החומרים שמהווים חלק מהתרופה, אך אינם החומר הפעיל). גלמד מנסה לפתח פורמולציה טובה יותר מן הנוכחית, שתניב תוצאות אחידות יותר בחולים שונים. היא מעריכה כי ייתכן שתוכל להמשיך את הניסויים בפורמולציה שכבר בדקה, אבל מעדיפה להיכנס אליהם עם גרסה משופרת.

הערת "עסק חי"

ומה לגבי אינטרספט? לחברה 45 עובדים, בעוד שלגלמד עשרה, ומתוכם רק חמישה במשרה מלאה. לראשונה יש עשרות מיליוני דולרים בקופה, ואילו גלמד מגיעה להנפקה עם הערת "עסק חי". לאינטרספט יש גם מוצר מתקדם יותר, בשלב III בניסויים הקליניים, שאינו מיועד לכבד שומני.

כך שאמנם, רוב השווי של אינטרספט היום מגיע מהמוצר לטיפול ב-NASH, אבל היא אינה תלויה בו באופן מוחלט. יש לה גם שותפה לפיתוח חלק ממוצריה - חברת הפארמה היפנית Dainippon Sumitomo. בעוד שגלמד מצפה לשרוף 10 מיליון דולר בשנה - אינטרספט מצפה לשרוף עשרות מיליוני דולרים, ולכן עשויה להתקדם מהר יותר.

גלמד מצפה כרגע כי התוצאות מניסוי שלב IIb שלה יגיעו במחצית 2016, ותוצאות ביניים צפויות באמצע 2015. עד אז, בעצם לא נדע על המוצר שלה הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים עליו עכשיו.

אינטרספט עשויה להגיע לשוק לפני גלמד, ואם המוצר שלה אכן כה יעיל, עולה השאלה אם יש בכלל מקום למוצר נוסף דומה. אלא שבינתיים התברר כי המוצר של אינטרספט מעלה מעט את רמת הכולסטרול ה"רע", תופעת לוואי לא מלהיבה, בעיקר כשרוב המטופלים הם חולים בסנדרום המטבולי. תרופה יעילה ל-NASH ללא הבעיה הזו יכולה לתפוס מקום בשוק גם אם היא מעט פחות יעילה. אולם, קודם יש לראות כי המוצר של גלמד אינו מציג בהמשך תופעות לוואי משל עצמו, כולל העלאת הכולסטרול. עד כה לא נצפו כאלה, אך הניסוי היה קטן.

מתחרים נוספים עטים על השוק, וביניהם חברת הביוטק הענקית Gilead, שכבר פועלת בשוק הכבד בתחום הצהבת. היא פיתחה מוצר לטיפול בשחמת כבד שמקורה בכבד שומני, ונמצאת בניסוי שלב II.

חברת בשם Conatus מטפלת בדלקת ישירות באמצעות חומרים אנטי-דלקתיים, ונמצאת בניסויים מוקדמים יותר.

Genfit סיימה ניסוי שלב IIa - אך טרם פרסמה תוצאות - במוצר אשר אמור לבקר את פעילות הגנים המעורבים בתהליך הדלקת. יש לה גם תוכנית לפיתוח ביומרקרים ל-NASH, שכאמור, יכולים לתרום לכלל התעשייה. חברות נוספות נמצאות בשלב הניסויים בחיות.

לכל החברות צפויה דרך חתחתים רגולטורית, וה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, מנסה בעצמה להבין מהי הדרך הטובה ביותר לבחון את המוצרים בקטגוריה החדשה הזו. אם יצליחו, יש להן פוטנציאל לפנות לשוק ענק ולחלוטין לא מטופל.

גלמד

■ שנת הקמה: 2000

■ תחום פעילות: טיפול בכבד שומני ואבני מרה על בסיס כולסטרול

■ מייסדים: אלן בהרב (המנכ"ל), פרופ' טוביה גילת וד"ר יצחק אנג'ל

■ יו"ר: חיים הורביץ

■ גיוסי הון עד היום: 8.5 מיליון דולר

■ שלב בפעילות: לקראת שלב IIB של הניסויים הקליניים בכבד שומני

■ בעלי מניות עיקריים טרם ההנפקה: אלן בהרב (49%), חיים הורביץ (12.14%),דוד ודבורה גולדפרב ומדגל אחזקות (11.25%)