הנקראות ביותר

לפיד: "יש פוליטיקאים טיפשים אבל ככה עובדת דמוקרטיה"

שר האוצר, שהשתתף באירוע הפתיחה של מכון אהרון למדיניות כלכלית, ביקר את הממשלה הקודמת ואת ועדת טרכטנברג: "ממשלת ישראל עשתה out-sourcing לג'וב של עצמה" ■ ד"ר קרנית פלוג: "צפויה התמתנות במחירי הדיור"

בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה קיים הערב (א') את אירוע הפתיחה של מכון אהרון למדיניות כלכלית. בכנס השתתפו בין היתר שר האוצר יאיר לפיד ונגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג. בכנס ישאו דברים גם פרופ' דני צידון, משנה למנכ"ל בנק לאומי וראש חטיבת שוקי הון וכן עפרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס.

בפתח דבריו שר האוצר ביקר את הממשלה הקודמת על כך שלא פעלה מספיק כדי להוציא לפועל מדיניות להוזלת יוקר המחיה והטילה את המשימה על ועדה חיצונית. "עם כל הכבוד לוועדת טרכטנברג מה שקרה באמת הוא שממשלת ישראל עשתה out-sourcing לג'וב של עצמה", לדברי לפיד. "עד שממשלת ישראל הסתכלה על ההפגנות בשדרות רוטשילד בתל אביב - שהיו ההפגנות הכי יפות והכי אמיתיות שראיתי - אני הייתי שם, אני צמחתי משם כפוליטיקאי ואני אומר לכם שההפגנות האלה לא היו של מפונקים, ולא היו של מתלוננים סידרתיים, הן ביטאו משהו עמוק ומדוייק ונכון".

לפיד הוסיף עוד "הממשלה הסתכלה על המפגינים ואמרה להם, נכון, אתם צודקים, אנחנו באמת לא כשירים ולא ראויים לקבוע סדר עדיפויות לאומי, זה גדול עלינו, אנחנו צריכים לקחת מישהו אובייקטיבי שיעשה את זה. אנחנו צריכים מומחים. אנחנו צריכים את ממשלת הפילוסופים של אפלטון שתבוא ותגיד לנו איך המדינה צריכה להיות מנוהלת".

שר האוצר המשיך לבקר את ועדת טרכטנברג ואת הממשלה הקודמת וטען כי "איש לא עצר ושאל את עצמו איך זה שנותנים לאנשים שלא נבחרו מעולם לנהל את סדר העדיפויות הלאומי. אני רוצה להזכיר לכם שוועדת טרכטנברג, בין השאר, המליצה לקצץ בתקציב הבטחון ולהעביר את הכסף לשירותים החברתיים. אני משתמש בדוגמא הזו דווקא מפני שגם אני מאמין שהגיע הזמן לקצץ בתקציב הבטחון ולהעביר את הכסף לשירותים החברתיים - נאבקתי על זה בעבר ואאבק על זה עוד יותר בעתיד - אבל אני צריך גם לשאת באחריות על זה".

לדברי לפיד "כבר כמה שנים כולנו עוברים תהליך איטי שבו אומרים לנו שפוליטיקאים זה נחמד, אבל הם לא אנשים רציניים ואסור לנו לסמוך עליהם בעניינים רציניים. מדובר הרי באנשים שבכל פעם שנתנו להם לנהל משהו, קרה אסון. רק בשנים האחרונות ראש ממשלה, נשיא, שר פנים, שר אוצר, שר בריאות ושר משפטים הורשעו בפלילים".

"בין לבין קיבלנו את מלחמת לבנון השנייה ואת משבר הדיור, נשפכו מיליארדים על הרכבת התחתית שלא נבנתה בתל אביב, ומערכת החינוך צנחה מהמקום הראשון בעולם לאחד המקומות האחרונים. למה, כי הפוליטיקאים שלנו לא באמת עובדים בלנהל את העסק, הם עסוקים מדי בלהיות פוליטיקאים. אני לא כופר בתיאור המצב הזה, אבל יש איתו בעיה קטנה. כל האפשרויות האחרות הן התקפה ישירה על הרעיון הדמוקרטי. כן, יש פוליטיקאים טיפשים, יש פוליטיקאים חסרי יכולת, יש פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה וחלשים, אבל מה לעשות, ככה עובדת דמוקרטיה. זה מה שאמרו לנו ג'ון סטיוארט מיל ואדמונד ברק - אם הציבור בחר בהם, הם אלה שנבחרו".

בהמשך דבריו שר האוצר שיבח, אך גם הביע ביקורת חריפה על בית המשפט העליון ועובדי אגף התקציבים במשרד האוצר, שהתערבו מדי בתחומי הסמכות של הפוליטיקאים. לטענתו, אלו שני הגופים "שהסתכלו בשנים האחרונות על הפוליטיקאים ואמרו לעצמם, 'הם חבר'ה נחמדים, אבל למשול - זה גדול עליהם. הם פוליטיים מדי, חפיפניקים מדי, מושחתים מדי ועסוקים רק בפריימריז הקרובים במקום בטובת האומה". לדברי לפיד, "בית המשפט אומר בעצם, קחו כסף מתקציב המדינה, תעבירו אותו ממה שנראה לכם חשוב, למה שנראה לנו חשוב. אנחנו לא יודעים מה תכננתם לעשות איתו, אבל אנחנו כן יודעים להגיד לכם מה הדבר הכי נכון לעשות איתו. אנחנו יודעים מה צריך להיות סדר העדיפויות".

פלוג: "צפויה התמתנות במחירי הדירות"

נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג הציגה את הדרך שבה מתקבלות ההחלטות בוועדה המוניטארית של בנק ישראל.הכלים העומדים לרשות הבנק הם כמובן כלי הריבית והיכולת להתערב בשוק מטבע חוץ. בשנים האחרונות השתמש בנק ישראל גם בסמכותו של המפקח על הבנקים לנקוט בצעדים על מנת לצמצם את הסיכונים בשוק המשכנתאות.

למשל, בהחלטת הריבית האחרונה דנו בוועדה המוניטוארית בהתפתחויות במשק הגלובלי ועשו הבחנה בסביבה של צמיחה חיובית במדדים המקדימים, בעיקר במדינות המפותחות, לעומת היחלשות מסויימת ואכזבה במשקים המתעוררים. הוועדה הבחינה כי תחזיות הצמיחה הגלובליות מראות התאוששות מאוד הדרגתית - התבססות של הצמיחה בארה"ב תוך המשך דשדוש של כלכלת אירופה.

לגבי המשק המקומי, פלוג ציינה כי הוועדה המוניטארית זיהתה חולשה במגזר העסקי, כאשר קצב הצמיחה של תוצר המגזר העסקי בשני הרבעונים האחרונים עמד על 1.6%. כמו כן פלוג ציינה כי חל שיפור בתעשייה המתקדמת, כאשר בענפים המסורתיים נמשכת החולשה, בעיקר אלו המייצרים לשוק המוקמי.

לדברי פלוג, "המצרפים בשוק העבודה אמנם נראים די חיוביים - שיעור האבטלה נמוך בהסתכלות היסטורית, ושיעורי התעוקה וההשתתפות גבוהים, אבל אנו רואים שרוב המשרות נוצרו בשירותים הציבוריים ולא במגזר העסקי. השכר של עובדים ישראלים בלבד נמצא בקיפאון, אך כשכוללים גם את העובדים הזרים והפלסטינאים ישנה עלייה קלה בשכר. גם מדדי האמון של הצרכנים ושל המגזר העיסקי מצביעים על חולשה".

בנוגע לשוק הדיור, פלוג ציינה כי היקפי הפעילות, העסקאות והמשכנתאות מאוד גבוהים, מחירי הדיור ממשיכים לעלות, ולצד זאת יש גידול משמעותי בהיקפי התחלות וסיומי הבניה. "גידול זה צפוי, במידה ויימשך בהיקפים המתאימים, להביא להתמתנות בהיקפי הדירות, אם כי אנו עדיין לא רואים התמתנות זו. אנו מסתכלים גם על אינדיקטורים שונים העוסקים ביציבות הפיננסית".

"חייבים ליצור רגולציה אחידה"

"כאשר בונים מדינה כל אחד עושה את מה שהוא צריך לעשות", אמרה עפרה שטראוס בפאנל שעסק בנושא "אתגרים חיצוניים ופנימיים לצמיחה בת קיימא". לדברי שטראוס. "הממשלה עושה את מה שהיא צריכה לעשות והמגזר העסקי עושה את מה שהוא צריך לעשות. אבל פתאום זו הבעיה. המטרה היא שנהיה מדינה תחרותית. אם קרה משהו בשנים האחרונות, שדורש תיקונים אז נעשה תיקונים וככל שנבצע את התיקונים מהר יותר יהיה לכולנו טוב יותר".

פרופ' דני צידון, שהשתתף בפאנל, הצהיר כי בלי מערכת פיננסית מפותחת לא ניתן לקיים צמיחה בת קיימא. לטענתו, אחד הדברים החשובים כדי לקיים מערכת פיננסית מצליחה היא זכות הקניין, שנפגעה מאוד בשנים האחרונות. המערכת הפיננסית צריכה בנוסף גם סביבה שלא משתנה באופן תדיר. "קצב השינויים הוא מהיר מדי ולא מאפשר למערכת ללמוד ולהסתגל", לדבריו.

בנוסף, צידון טען כי המערכת זקוקה גם לאפשרות לייצר סיכונים. "בכל אחד משלושת המרכיבים האלה הייתה נסיגה לאחור. לכן, המערכת הפיננסית מתקשה לתמוך בצמיחה בישראל. "חייבים ליצור רגולציה אחידה. בלי שלמות במערכת הפיננסית היא תמשיך להיות מערכת לא יעילה.