ניתוח: האם כדאי להשקיע במניית רציו - ומהם הסיכונים?

‎‎כדאיות ההשקעה בשותפות רציו, המהווה מעין אופציה טהורה על מאגר הגז "לווייתן", תלויה כמובן בהתפתחויות העסקיות ■ ‏‎‎לצד הסיכון הגבוה, פוטנציאל הערך של המאגר הוא עצום אך עדיין בחזקת נעלם גדול‏

‎‎ישנן דרכים לא מעטות להיחשף לענף הגז והנפט בישראל. מרבית השותפויות, הנסחרות בבורסה המקומית במדדים המובילים, מציעות למשקיעים פיזור בהיבט העסקי; כלומר, יותר ממאגר אחד מפיק או מוכח בעל תזרים מזומנים בפועל או ברמת סבירות גבוהה, יחד עם פוטנציאל עתידי לתגליות נוספות.

‏אבל כפי שהתיאוריה גורסת - הקטנת הסיכונים בהשקעה גוררת עמה הקטנת הסיכויים לתשואות גבוהות. עבור משקיעים שכן מוכנים ללכת צעד קדימה, ייתכן שהשקעה בשותפות הגז והנפט רציו עונה על הצרכים.

‏המקרה של השותפות המוגבלת רציו הוא חריג למדי בנוף המקומי. החזקה של 15% מרישיונות "רציו-ים", שבחלקם נתגלה למעלה מ-3 שנים מאגר הגז הטבעי "לווייתן", מציבים את רציו בחזית הסיכוי-סיכון מבחינת המשקיעים בענף הגז והנפט.

‏רציו מהווה מעין אופציה טהורה על מאגר "לווייתן", הנכס העיקרי של השותפות. יחד עם רציו מחזיקים ב"לווייתן" גם חברות מקבוצת דלק ונובל אנרג'י, אך בשונה משותפויות אחרות שמחזיקות גם במאגרים/רישיונות נוספים ("תמר", "בלוק 12") או כאלו הנשענות על תזרים יחסית ודאי ובסיכון נמוך (ישראמקו), המשקיעים ברציו חשופים במידה רבה מאוד להוצאה לפועל של תכנית הפיתוח של "לווייתן", להפקת הגז הטבעי ולמכירתו ללקוחות חיצוניים.

‏‏שקלול משוואת הסיכון-סיכוי ברציו תלוי כמובן בהתפתחויות העסקיות. יש לציין כי "לווייתן" עדיין אינו מקוטלג כמאגר מפיק, אך הסיכון התפעולי לגביו ירד במספר היבטים: בראש ובראשונה, אישור ממשלת ישראל לייצא גז טבעי, בהתאם למתווה ועדת ששינסקי, מאפשר למעשה למצות את מלוא הפוטנציאל של מכירת הגז לשוקי חו"ל, בעיקר למזרח וגם לאירופה ולמדינות שכנות. מחירי הגז הגבוהים בשווקים הללו הם הפוטנציאל הגדול ברמת ההכנסות עבור השותפויות.

‏שנית, נראה כי ענקית הגז והנפט מאוסטרליה וודסייד עושה מאמצים בלתי נלאים להשלים השקעה במאגר "לווייתן" (30%) - מהלך שאם יבשיל יקצר את לוח הזמנים לפיתוח, יחשוף בפני השותפויות לקוחות גדולים ויאפשר את הפיתוח מבחינה תפעולית.

‏‏בנוסף, כניסת וודסייד כשותפה למאגר תקטין את צורכי הגיוסים של השותפויות, בראש ובראשונה של רציו. נציין, כי המבנה המשפטי של שותפות מוגבלת מחייב את רציו לשלם תמלוגים לשותף הכללי שמנהל את עסקיה, משפחות רוטלוי ולנדאו, במקרה זה 6% מההכנסות.

‏לצד הסיכון הגבוה, פוטנציאל הערך של "לווייתן" הוא עצום. מחד, השותפויות עדכנו את רזרבות הגז הטבעי כלפי מעלה, לכ-560 מיליארד רגל רבוע (‏BCM‏) ואת כמויות הקונדנסט ל-22 מיליון חביות - נתונים שגוזרים הכנסות הצפויות לרציו בהיקף של מיליארדי דולרים. לשם השוואה, מדובר במאגר כפול בגודלו מ"תמר".

‎‎פער תמחור

‏אבל הנעלם הגדול הוא כמובן כמות הנפט במאגר. דוח המשאבים הרשמי מצביע על פוטנציאל של למעלה מחצי מיליארד חביות, אולם השותפה הבכירה, נובל, שאינה כפופה לכללי הדיווח בישראל, נוקבת מספרים גבוהים ואף בסיכוי גבוה יותר למציאה.

‏נראה, כי אי-הוודאות לגבי הכמות וההסתברויות היא זו שיוצרת את הפער בין התמחור של השותפות בשוק הסחיר לשווי הכלכלי האמתי. לצורך ההמחשה, בהנחה כי מחיר ממוצע ליחידת גז טבעי יעמוד על 10 דולר (שקלול של חו"ל וישראל), ההכנסות המצרפיות עבור רציו יסתכמו בכ-30 מיליארד דולר לאורך שנות חיי המאגר.

‏נציין, כי ירידה באי-הוודאות לאורך הזמן תגרור גם ירידה בשיעור ההיוון של "לווייתן" ויגזור למאגר שווי גבוה יותר.

‏עם זאת, חשוב לזכור כי התנודתיות במחירי יחידות ההשתתפות, כולל אלו של רציו, היא תוצאה של אי-הוודאות, אם כי בצורה פחותה. שאלות של מיסוי עסקאות יצוא, הכרזה על "לווייתן" כהסדר כובל מצד הממונה על ההגבלים, שינויים במחירי הגז הטבעי, אי-התקדמות עם וודסייד בעסקת ההשקעה, וכן גורמים נוספים, מהווים עבור המשקיעים סיכון מהבחינה המסחרית. ‏

לסיכום, למשקיעים המוכנים להגדיל סיכון בענף הגז והנפט, שותפות רציו מהווה אלטרנטיבה מעניינת לבחינה. ‏‎‎‏

*** ‎‎הכותבים הם מנכ"ל באקסלנס נשואה ומנהל השקעות תחום מניות בקבוצה. בעלת השליטה באקסלנס היא קבוצת דלק אשר היא בעלת אחזקות משמעותיות בתחום הגז והנפט, לרבות בקידוח "לווייתן", "בלוק 12" ו"תמר". הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותבים אין עניין אישי בנושא הכתבה. קרנות נאמנות בניהול אקסלנס ו/או חברות מקבוצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסיים המוזכרים בכתבה