בכנס של שלדון אדלסון: קיתונות של בוז לממשל אובמה

מושל ניו-ג'רזי מעד כנראה והזכיר את "השטחים הכבושים"; הקהל לא שתק ■ המושל הנוצרי של מדינת וויסקונסין: "בחג המולד הדלקתי חנוכיה"

זה לא בא כהפתעה. הפוליטיקאים הרפובליקאים בעלי השאיפות הנשיאותיות, שבאו לשחר לפתחו של איל ההימורים שלדון אדלסון, בכנס של "הקואליציה היהודית הרפובליקאית" בלאס-וגאס בסוף השבוע, נאמו כאילו הנחיתו אותם בכנס בחירות של הליכוד באריאל. הם שרו מזמורי הלל לישראל ושפכו קיתונות של בוז על ממשל אובמה. הם דיברו עם הרבה פאתוס על התייצבות לימין "בעלת הברית החזקה שלנו במזה"ת" ועל מדיניות החוץ הרופסת של הממשל הנוכחי, שמפנה עורף לידידות. מצביעי נתניהו היו גאים בהם.

חברי "הקואליציה היהודית הרפובליקאית", קבוצה של כמה מאות מיליונרים יהודיים שדוחפים אג'נדה של תמיכה אמריקאית שרירנית, ללא סייגים, בישראל, תגמלו בתשואות סוערות כל התבטאות של הערצה לישראל או התרפקות עליה, אבל הנואמים, כל אחד נשיא ארה"ב בפוטנציה, דיברו בעיקר אל אדלסון, שמסוגל, אם רק ירצה, להניף מועמד בעיני עצמו אל השורה הראשונה של מתמודדים על הנשיאות. הוא הפגין את נכונותו ויכולתו לעשות זאת בסבב הבחירות הקודם, ב-2012.

"תקשיב, אדלסון, תודה שהזמנת אותי", הכריז אחד מהם, ג'ון קסיץ', מושל מדינת אוהיו, למרות שנותנת החסות והמארגנת של האירוע היא הקואליציה. האחרים היו ג'ב בוש, מושל פלורידה לשעבר ואחיו של הנשיא הקודם; כריס כריסטי, מושל ניו-ג'רזי; וסקוט ווקר, מושל מדינת וויסקונסין.

כריסטי, שדיבר באירוע המרכזי של הכנס, בהאנגר המטוסים הפרטיים של אדלסון, שהוסב לאולם נשפים מפואר לערב אחד, ידע לשבות את לבבות מאזיניו בסיפוריו על ביקוריו בישראל ובהתקפותיו על מדיניות החוץ של אובמה.

"איננו יכולים להרשות לעצמנו עולם שבו ידידינו אינם בטוחים האם נתייצב לצידם, ואויבינו אינם בטוחים האם אנו באמת נגדם", אמר כריסטי. הוא קבל על כך שארה"ב נתפסת בעולם כחלשה יותר מאז שברק אובמה נכנס לבית הלבן, וברמז לנטיית הממשל הנוכחי להתמקד בנושאי פנים הכריז: "כאשר אמריקה אינה ממלאת תפקיד פעיל ונמרץ בעולם, הרעים עושים זאת במקומה".

על פגישתו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דמות נערצת אצל חברי ה"קואליציה", סיפר כריסטי שהוא "התרשם במידה חריגה מעוצמתו ונחישות החלטתו של ראש הממשלה".

ובכל זאת, בסימן שהידע שלו על נושאי חוץ מצומצם למדי, עלה קריסטי על מוקש נעל כאשר סיפר כיצד טס עם משפחתו מעל "לשטחים הכבושים". הושלך הס ואחר כך החלו לחישות מחאה. מורטון קליין, מנהיג ארגון ציוני אמריקה, שידוע בתמיכתו במפעל ההתנחלויות, סיפר אחר-כך, שניגש אל כריסטי והציע לו להשתמש בביטוי פחות טעון, למשל "השטחים השנויים במחלוקת".

"כריסטי הזעיף פנים והסתלק", אמר מורטון. "הוכיתי בהלם. הגעתי למסקנה שהוא אינו מבין בכלל את הנושא או הוא עוין לישראל".

ווקר, מושל וויסקונסין ונוצרי, העדיף לספר שבחג המולד הוא מדליק חנוכיה בצד עץ האשוח ושהוא קרא לבנו מתיו, שפירושו, בעברית, מתנה מאל. הוא אמר, שצוות מדיניות החוץ של אובמה אינו מצליח להבין מה שיודע כל הורה שמנסה להטיל משמעת על ילדיו: "אסור לוותר. אם הם אינם מאמינים שאנו חזקים, הם יעשו מה שהם רוצים".

וג'ב בוש קבל על "הפסיביות האמריקאית" שהתפתחה תחת ממשל אובמה, וטען שזו אינה מוליכה לביטחון. הוא טען, שתקציב משרד ההגנה שהניח הבית הלבן על שולחן הקונגרס הוא "הרסני".

נואמים אחרים תקפו דווקא את מה שהם תיארו כהשתלטות זוחלת של מגמת בדלנות על המפלגה הרפובליקאית, מגמה שנושא הדגל שלה הוא הסנטור רנד פול הליברטריאני, שנחשב מועמד פוטנציאלי לנשיאות.

הקהל היהודי העשיר אהב את מצעד הפוליטיקאים שניסה לקנות את לבו ולפתוח את ארנקו, והתשואות הרועמות יעידו. בשלב זה טרם ברור מי יזכה בפרס הגדול, תמיכתו של אדלסון, אבל אהדת ישראל, כנה ככל שתהיה, לא תספיק. אדלסון זקוק למועמד רפובליקאי שיוכל לזכות בבחירות הכלליות, ואת היכולת הזו טרם הפגין אף אחד בשלב הזה של המירוץ.