לפיד: אם הפלסטינים רוצים מדינה במקומנו - זה לא יקרה

שר האוצר יאיר לפיד הגיב הלילה להסכם הפיוס שנחתם אתמול בין הפתח לחמאס. בפוסט שהעלה תחת הכותרת "האם הפלסטינים באמת רוצים מדינה?" כותב לפיד כי "אם התשובה לשאלה הזו היא "כן", יכולה הייתה להיות להם מדינה תוך ששה חודשים. כל עוד צרכיה הבטחוניים של ישראל יישמרו במלואם נתמוך בכך בכל כוחנו הפוליטי, כמונו כרוב אזרחי ישראל".

זה אינו קונספט תיאורטי, כותב לפיד. הפלסטינים יכולים היו להקים כבר אתמול מדינה שעונה ל-90% מהדרישות שלהם, גם ברמה הטריטוריאלית וגם ברמה הלאומית. נכון - יישארו עוד 10% שעליהם נמשיך לא להסכים. אלה 10% "כבדים", כולל נושאים טעונים כמו ירושלים וזכות השיבה. ועדיין רוב המדינות בעולם הוקמו עם הרבה פחות.

החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל כללה רק 55% משטחה הנוכחי, בלי הכותל המערבי וחלקים ניכרים מירושלים. הסיבה שישראל בכל זאת הוקמה, היא שפעלנו לפי העיקרון היסודי של כל אומה הרוצה באמת בעצמאות: נותנים לך - תיקח. אחר כך תתמקח על הפרטים.

ככל הידוע לי, הפלסטינים הם האומה הראשונה בהיסטוריה שמנהלת את עצמה כאילו עצמאות היא משחק סכום-אפס. במקום לקחת את מה שאפשר - שזה לא מעט - ואז לנהל את הוויכוח בתנאים נוחים בהרבה, הם מתעלמים ממאמציו מעוררי ההערצה של מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, וגם מנכונותה של ישראל להעניק להם את רוב דרישותיהם. במקום זה הם טוענים שאם לא יקבלו 100% ממה שביקשו, הם ימשיכו לסרב בכל תוקף להקים את מדינתם העצמאית.

הסכם הפיוס שנחתם היום בין הרשות הפלסטינית לבין החמאס, הוא דוגמה לעיקרון הזה. לפי ההסכם הזה, ממשלת אחדות, של החמאס ואש"ף תוקם בעוד 5 שבועות. אבל החמאס אינו ממשלה, הוא ארגון טרור ג'יהאדי שחרת על דגלו הרג של אזרחים - נשים, ילדים, זקנים - רק מפני שהם יהודים. אם הפלסטינים באמת רוצים להגיע להסכם עם ישראל, ולהפוך לחלק ממשפחת האומות, איך זה שהם לא דרשו מהחמאס להודיע שהוא זונח את דרך הטרור, מתחייב לא לפגוע בחפים מפשע, ולציית לחוק הבינלאומי? איך אתם רוצים להגיע אתנו להסכם, כשכרגע חתמתם על הסכם עם האנשים שנשבעו להרוג אותנו? איך אתם רוצים להקים מדינה, לצידנו, עם האנשים האלה? איזה סוג של מדינה אתם רוצים להקים איתם?

או שאולי הם לא באמת רוצים? כי הפלסטינים, כותב לפיד, יודעים שהקמת מדינה משלך אינה מתרחשת באו"ם, או בטקס חגיגי בגן הוורדים של הבית הלבן. יצירתה של מדינה - ואנחנו יודעים את זה טוב יותר מרוב האומות - נולדת מהמשימות הלא דרמטיות של הנורמליות: מהקמת חברת חשמל, גביית מיסים, מלחמה בשחיתות, בניית כבישים ובתי ספר, מלחמה בטרור. בשני העשורים האחרונים ניתנו לפלסטינים הזדמנויות אינסופיות לעשות את כל זה, והם התחמקו מכולן.

ויש לנו עוד סיבה לחשוד שהפלסטינים פוחדים להקים מדינה משלהם: מפני שהצענו להם את זה. הצענו להם את זה שוב ושוב והם בחרו להתעלם. הפלסטינים טוענים, וארגוני ה-BDS - תוך שימוש ברטוריקות אנטישמית מובהקת - מעצימים את הטענה הזו, שההתנחלויות אשמות בכל. אני מסכים לכך שההתנחלויות הן אכן גורם מפריע בקידום תהליך השלום, אני חושב שהן גם מטילות עול כלכלי וחברתי לא הוגן על שאר אזרחי ישראל, אבל הנסיון להשליך עליהן את כל תולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא פשוט קשקוש פסבדו-היסטורי המסתמך על כך שלאף אחד כבר אין כוח לבדוק את העובדות האמיתיות.

לפני כשנה, כותב לפיד, הצטרפנו לממשלה רק לאחר שקיבלנו התחייבות שנחזור לשולחן המשא-ומתן לשלום על בסיס העיקרון של "שתי מדינות לשני עמים". בשנה החולפת, המשכנו לדחוף את הממשלה לעבר הסכם היפרדות עם סידורי בטחון קשיחים."יש עתיד" מאמינה שעלינו להיפרד מן הפלסטינים מה שיותר מהר, ומה שיותר נחרץ. איני שייך לימין הישראלי המשיחי, שמאמין שמדובר במאבק בין האלוהים שלנו לאלוהים שלהם. אני גם לא שייך לשמאל הישראלי, כי אנחנו לא רוצים חומה נמוכה יותר, אלא חומה גבוהה יותר שתפריד אותנו מהם. בטחון אזרחי ישראל וזהותה היהודית של ישראל הם שני עמודי היסוד של השקפת עולמנו, והיפרדות מוחלטת הם המפתח לשניהם. לא נישואין עם הפלסטינים אנחנו מחפשים, אלא גירושין.

השאלה שנותרה היא אם הפלסטינים רוצים במדינה משלהם, ואם כן, האם הם רוצים להקים אותה לצד המדינה היהודית, או שהם מעולם לא זנחו את החזון המקורי שלהם - של מדינה פלסטינית במקום המדינה היהודית.

זוהי הבחירה שהם צריכים לעשות. היום, כשהם חברו לחמאס, הבחירה הזו הצטללה יותר מתמיד. לצידנו, או במקומנו.אם הם רוצים להקים מדינה לצידנו, ברוכים הבאים.

אם הם רוצים להקים מדינה במקומנו עליהם לדעת - זה לעולם לא יקרה.