"הריבית המקומית תוותר ברמתה גם במהלך השנה הקרובה"

"המצב בכלכלי במשק הולך ומשתפר אמנם אבל האינפלציה תוותר נמוכה גם בטווח הבינוני בשל הרפורמות השונות להפחתת יוקר המחיה. לכן בנק ישראל יכול להרגיש בנוח עם הריבית הנמוכה כל עוד בעולם לא מעלים ריבית. בהנחה שבארה"ב הריבית לא תועלה עד לקראת סוף 2015, אנו מעריכים כי הריבית המקומית תוותר ברמתה גם במהלך השנה הקרובה". כך טוען אורי גרינפלד, כלכלן ראשי בפסגות, בתגובה להחלטת הריבית.

בנק ישראל הותיר היום (ב') את ריבית הבסיס במשק על 0.75%, בהתאם לציפיות המוקדמות בשוק.

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "יציבות בריבית הייתה צפויה על רקע ההאצה בפעילות הכלכלית ברבעון א'. זה מספר שבועות שאנו צופים צמיחה של 4% ברבעון א' והנתונים האחרונים וההודעה המוניטרית תומכים בהערכה שלנו. בנוסף, בנק ישראל מאותת שקיים פחות חשש לדפלציה כפי שהיה לאחר פרסום מדד ינואר. אנו מעריכים שהסיכויים להורדת ריבית נוספת כמעט ונעלמו והשאלה המעניינת היא מתי הריבית תתחיל לעלות, כנראה לא לפני 2015".

נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן: "סביבת האינפלציה המתונה מאפשרת לבנק ישראל להמשיך במגמת הפחתת הריבית, זאת במטרה למתן את הכוחות הפועלים להעצמת מגמת התיסוף. קצב עליית המחירים בשנים עשר החודשים שחלפו עמד על 1.3% בלבד, קרוב ביותר לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (בין 1% ל- 3%). בנוסף, גם ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה נמצאות זה מספר חודשים מתחת למרכז יעד המחירים. סביבת אינפלציה זו, הן בפועל והן הצפויה, תומכת בהפחתת ריבית נוספת".

שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר: "הריבית הנמוכה בשוק הינה הכרח המציאות גם אם נראה כי היא אינה אפקטיבית ואינה מסייעת בהחלשת שער השקל אל מול הדולר. יש לזכור כי זו אינה הסיבה היחידה למענה בנק ישראל שומר על ריבית נמוכה. לאחר נתוני מדד המחירים לצרכן בחודשים האחרונים, ובמיוחד נתון מדד המחירים לצרכן בחודש ינואר אשר הצביע על ירידה בביקושים ועל המשך ההאטה הכלכלית, בנק ישראל היה חייב להגיב. מטרת בנק ישראל בשמירה על סביבת ריבית כה נמוכה, הינה הוזלת הכסף והנעת הציבור לצריכה תוך עידוד הכלכלה המקומית. לצערו של בנק ישראל, הוזלת הכסף, נכון להיום, מופנית בעיקרה לשוק הדיור (משכנתאות) ולא להגדלת צריכה, וכמו כן לניפוח מחירים גם בעולם הפיננסי, כאשר מתחילת השנה מטפסים הנכסים הפיננסים לאור חוסר האלטרנטיבות. בנק ישראל פעל נכון בהשאירו את הריבית על כנה עד לקבלת נתונים מחירים וביקושים מעודכנים. במידה והצריכה הפרטית לא תגדל והדולר ימשיך להיחלש אל מול השקל, לבנק ישראל לא תהיה ברירה להוריד את הריבית פעם נוספת. נראה כי סביבת ריבית נמוכה תלווה אותנו בתקופה הקרובה וכי אין חשש מהעלאת ריבית ברבעון הקרוב".

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "חולשת שער הדולר מהווה עדיין איום על המשק ועל התעשייה הישראלית כולה, כך שאם יירשם ייסוף חד בשער החליפין בחודשים הקרובים, שומר לעצמו בנק ישראל את האפשרות להפחית את שער הריבית ב-0.25% ולהפתיע את השוק. לפי שעה האופציה הזו נראת בעיני השוק שלא על הפרק, אך ההיסטוריה לימדה שמצב הכלכלה העולמית משתנה מהר מאוד ובהחלט יכולות להיות הפתעות".

אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בהלמן אלדובי: "להערכתנו אין כיום סיבות משמעותיות לשינוי בריבית. למרות שמדד המחירים לצרכן הקרוב (אפריל) צפוי להיות גבוה, המדדים לאחר מכן יחזרו להיות נמוכים ובסה"כ סביבת האינפלציה תישאר מתונה. שוק הדיור נרגע בשלב זה ועליות המחירים התמתנו, כאשר ברקע ההמתנה לאישור התוכנית לביטוח המע"מ. כמו כן, הדולר מחזיק מעמד ברמות שלא מאלצות את הבנק להוריד ריבית. כל אלו, בשילוב עם העובדה שלא חל שינוי משמעותי בפעילות הכלכלית בשבועות האחרונים, תומכים להערכתנו ביציבות הריבית גם בחודשים הקרובים".

רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים: "האינדיקאטורים הכלכליים מצביעים על יציבות מחירים ובשוק העבודה, ולכן הריבית נותרה על כנה. כעת יכולה הממשלה לבחון מחדש את סדרי העדיפויות שלה ולנקוט בצעדים נמרצים לעידוד מגזר העצמאים והעסקים הקטנים מבלי לערער את היציבות במשק".

עוזי לוי, אנליסט באינפיניטי: "לאור העובדה כי הציפיות לאינפלציה לשנה נותרו בחלקו התחתון של התחום, קיפאון בייצוא, חולשה הצרכנית ברשתות השיווק וצעדי הרפורמה הצפויים בשוק הדיור, ניכר כי אין נתון כלכלי הנושא עימו בשורה אינפלציונית. כמו כן, הבטחתה של נגידת הפד' להותיר את הריבית בארה"ב ברמתה לאורך זמן, מונעת מהדולר להתחזק. לפיכך אנו סבורים כי היה מקום להורדה נוספת בשער הריבית".