החוב-תוצר ממשיך לרדת: הגיע ל-66.1% מהתמ"ג ב-2013

ב-2012 הסתכם יחס חוב-תוצר של ישראל ל-67.1% ■ בשנת 2013 שילמה הממשלה כ-38.4 מיליארד שקל בגין ריבית על החוב

יחס חוב-תוצר של ישראל, המדד החשוב ביותר למדידת היציבות הפיסקלית והפיננסית של מדינה, שוב ירד ועמד ב-2013 על 66.1% מהתמ"ג לעומת 67.1% ב-2012, כך עולה מדוח יחידות החוב שמפרסם היום (ג') אגף החשב הכללי בראשות מיכל עבאדי-בוינג'ו.

עוד עולה כי החוב הציבורי (הכולל את החוב של הרשויות המקומיות) גם ירד ב-1% ועמד על 67.4% לעומת 2012. נזכיר כי ב-2006 עמד אותו יחס על כ-82% וב-2002 חצה את רף 100%. יצוין כי גם הנתונים של 2013 וגם אלו של 2012 נעשו אחרי עדכון שיטת מדידת התמ"ג שגרמה לזינוק חד בתוצר של ישראל ולפיכך לירידה ביחס חוב תוצר של כ-6%. בחשכ''ל מסבירים כי המשך הירידה בחוב נובעת מהמשך הצמיחה הנומינלית שהייתה מהירה יותר מגידול החוב, מהאינפלציה הנמוכה ומהתחזקות השקל אל מול הדולר.

בהשוואה בין לאומית, מצבה של ישראל ממשיך להשתפר: יחס חוב-תוצר בקרב המדינות המפותחות עמד 108.5% תמ"ג - הרחק בכ-41% מהחוב של ישראל. הפער הזה הוסבר גם מהתקדמות של ישראל אך בעיקר מהידרדרות החוב בקרב מדינות אירופה אחרי המשבר הפיננסי העולמי של 2008. גם החוב של ישראל היה נמוך משמעותית מזה של אירופה שעמד בממוצע על יותר מ-95% ונמוך עוד יותר מזה של ארה"ב שהגיע ב-2013 ל-2016 לפי נתוני החשכ"ל.

עם זאת, עדיין משלמת ממשלת ישראל מחיר יקר על החוב: בשנת 2013 שילמה הממשלה כ-38.4 מיליארד שקל בגין ריבית על החוב. הסיבה לכך: למרות שהריבית בעולם נמוכה מאוד, כשני שליש מהחוב של ישראל הוא "ישן" והוא משלם בין 3% ל-6% (!) ריבית. במונחי תוצר, ישראל משלם ריבית על חוב בסך כ-3.6% תוצר, זאת לעומת כ-1.84% בקרב מדינות ה-OECD בממוצע קרי, כמעט כפול. "במונחים אבסולוטיים, 'תשלום ריבית' הוא המשרד 'השלישי בגודלו' אחרי הביטחון, ומדובר בסכומי כספים דומים לתקציב החינוך והבריאות", ציינה עבאדי-בויאנג'ו.

לגבי הצפי לשנת 2015, אמרה החשכ"ל כי בהינתן תווי הגירעון הנוכחי, בשנה הבאה הגיוסים לא צפויים להיות גבוהים יותר מהשנה הנוכחית.

יחס חוב תוצר
 יחס חוב תוצר