אחרי למעלה משנה של דיונים, ובתום ישיבה מכרעת שנערכה היום (ד') תחת לחץ כבד שהפעילה שרת הבריאות ויו"ר הוועדה, יעל גרמן, באמצעות הכרזה על מסיבת עיתונאים עוד לפני שגובשו מסקנות סופיות, הצביעו חברי הוועדה ברוב דחוק נגד הכנסת שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) לבתי החולים הציבוריים.
באופן מפתיע, אחרי שניסתה לשכנע בעצמה חברים בוועדה לתמוך בשר"פ, הצביעה היום גרמן נגד המודל. בסביבתה טוענים כי היא התנגדה לאורך כל הדרך, אולם גורמים בוועדה העריכו כי היא הצביעה נגד רק לאחר שהבינה כי אין לה רוב והיא צפויה להתרסק.
עם זאת, גורם אחר בוועדה טוען כי "גרמן דיברה בדיון המכריע בכל כך להט נגד השר"פ, שנראה כי התמיכה שלה עד היום נבעה מתוך משחק פוקר כדי להשיג תקציבים מהאוצר". בסופו של דבר, 9 חברים הצביעו נגד לעומת 4 בעד. עד להצבעה המכרעת ולמה שנראה כמו "סיבוב פרסה" של גרמן, היה יתרון של קול דחוק אחד נגד השר"פ.
בין התומכים בשר"פ נמנו, בין היתר, גרמן עצמה; ראש לשכתה לשעבר בעיריית הרצליה פנינה קורן; ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל; כלכלן הבריאות פרופ' קובי גלזר; מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק; ומזכ"ל ההסתדרות הרפואית לאה ופנר. בין המתנגדים נמנו פרופ' גבי בן נון לשעבר סמנכ"ל משרד הבריאות; פרופ' לאה אחדות מהמכללה האקדמית רופין; משה בר סימן טוב סגן הממונה על התקציבים באוצר; ועו"ד עדי ניב-יגודה מומחה למשפט רפואי.
פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות, אמר היום במסיבת העיתונאים: "אין היגיון שחדרי ניתוח בבית חולים ציבורי שמשקיעים בו כל כך הרבה כסף יעמודו ריקים , בעוד בתי חולים פרטיים פורחים. לכן החלטנו להוסיף כסף לקיצור תורים ולהגביר את הזמינות של רופאים אחר הצהריים. אפשר לעשות את זה ולא חייבים בשביל זה שר"פ. כן, אנחנו רוצים את המומחים בבית החולים אחר הצהריים אבל לא חייבים לשם כך שר"פ".
שרת הבריאות יעל גרמן הוסיפה: "הדגש של הוועדה היה על שירות ויחס למטופל, כאשר לאורך כל הדרך מי שעמד לאורך הדיונים שלנו זה האזרח, המטופל והחולה".
מול הדיון המכריע של הוועדה הפגינו היום עשרות פעילים של "הפורום לצדק חברתי", בדרישה למנוע את כניסת השר"פ לבתי החולים הציבוריים ולחזק את התקינה והתקצוב במערכת הציבורית "באופן ציבורי". בין הקריאות שהשמיעו המפגינים במקום: "העשיר יכול לבחור - העני עומד בתור". המפגינים לא הסתפקו במגפון ובשלטים, ושלחו לשרת הבריאות יעל גרמן הודעות טקסט הקוראות לה לעמוד בהבטחה שהופיעה במצע מפלגתה, הדוגל בהפרדה מוחלטת בין רפואה ציבורית לפרטית.
ההחלטה לדחות את מודל השר"פ, שאמור היה לאפשר בחירה של רופא מנתח בכותלי בתי החולים הציבוריים תוך קיצור התור ובאמצעות ביטוחי בריאות או תשלום ישיר, גזרה במידה רבה גם את מקור המימון החלופי לטובת בתי החולים. בין היתר ממליצה הוועדה על תוספת של כמיליארד שקל לתקציב הבריאות. הוועדה ויתרה על כוונתה לחייב את הביטוחים המשלימים להפריש כ-15%. על פי הערכות, הממשלה תתמוך בהצעה הזו, בין היתר משום שבמשרד האוצר מודעים לכך שזה המחיר להתנגדותם לשר"פ.
"300 מיליארד שקל יעברו כבר השנה ו-700 מיליון שקל בפריסה בשנים 2015-2016", אמרה היום גרמן במסיבת עיתונאים. "הכסף יעבור דרך קופות החולים".
באמצעות התקצוב הזה, וזו הבשורה המרכזית שיוצאת היום מהוועדה, יאומץ מודל ה"פול טיימר": שורה של רופאים בכירים בבתי החולים יועסקו באמצעות חוזה העסקה מיוחד המתגמל בשכר גבוה (60-100 אלף שקל ברוטו בחודש לערך), זאת בתמורה לוויתור מצדם על פרקטיקה פרטית באופן מלא או חלקי, וביצוע שעות נוספות במערכת הציבורית. על פי ההמלצות, הציבור יורשה לבחור באחד הרופאים שנכללים במסגרת המודל הזה כמנתחים, וזאת ללא הפעלת ביטוח פרטי, משלים או אמצעי אחר.
עיקרי המלצות ועדת גרמן
ריסון השוק הפרטי
בכל הנוגע לביטוחי הבריאות, הוועדה ממליצה כי קופות החולים וחברות הביטוח הפרטיות יחויבו לשווק פוליסת ביטוח בסיסית הכוללת רק את המרכיבים המשמעותיים ביותר: בחירת רופא מנתח וחוות דעת נוספת. הקופות והחברות לא יורשו לכלול את המרכיבים האלה בפוליסות ובביטוחים המשלימים האחרים, כך שיתבטל הכפל הביטוחי שקיים כיום.
בנוסף, כפי שחשפנו השבוע ובניגוד לעמדה הראשונית של הוועדה, קופות החולים לא יחויבו לבטל את הביטוחים הקיימים ולשווק אותם מחדש, וכי במקום זה רק מבוטח שיודיע כי הוא מתנגד לשינויים יוכל לעזוב את התוכנית הביטוחית או לעבור לאחרת (לכל מבוטח יישלח הביתה מכתב בעניין). הצעד הזה נועד למנוע מרוץ שיווקי במסגרתו קופות החולים הגירעוניות ממילא צפויות היו להוציא עשרות מיליונים תוך נחיתות תקציבית מול חברות הביטוח.
מנגד, וגם זו המלצה הנוגדת את העמדה הראשונית של הוועדה, לא ייאסר על חברות הביטוח לבצע חיתום רפואי (החרגה על בסיס מצב רפואי) בפוליסות פרט. בוועדה סברו תחילה כי איסור החיתום יאפשר תחרות הוגנת יותר מול קופות החולים שאסור להן על פי חוק לבצע חיתום, אולם, ככל הנראה, הלחץ של חברות הביטוח עבד .
עוד בעניין ביטוחי הבריאות, הוועדה תמליץ למנוע מחברות הביטוח לשווק פוליסות חדשות הכוללות "מסלול החזר" (החזר כספי בגין טיפול ללא קשר לזהות הרופא המטפל), אלא לשווק רק "מסלול הסדר" - בחירת רופאים מתוך רשימה סגורה. הצעד הזה נועד לרסן בעיקר את הוצאות השכר לרופאים. כחלק מצעדי הריסון הנוספים של השוק הפרטי, ממליצה הוועדה לקבוע מנגנון תקרה לפעילות המתבצעת בבתי חולים פרטיים, בין אם מדובר בפעילות ציבורית באמצעות טופס 17 ובין אם מדובר בפעילות פרטית מובהקת. כפי הנראה, אם בתי החולים הפרטיים יעברו את התקרה הזו הם ייאלצו לשלם "מס" מיוחד שינותב לטובת הסל הממלכתי.
לעת עתה לא ברור האם התקבל בוועדה הרעיון להעלות את דמי ההשתתפות העצמית של המבוטחים בגין בחירת מנתח - צעד שנועד גם הוא לרסן את השוק הפרטי אך עשוי להיתפס ככזה הפוגע בציבור, ובמעמד הביניים בפרט.
תיירות מרפא: מיסוד או עידוד?
ועדת גרמן רואה בתיירות הרפואית הנכנסת לישראל פוטנציאל להגדלת ההכנסות של בתי החולים הציבוריים, בד בבד עם החשש (שהוכח לאחרונה בדוח רשמי) שהדבר עלול לבוא על חשבון המטופלים הישראליים. על כן ממליצה הוועדה, כי היקף הפעילות שתותר לבתי החולים בכל הקשור לתיירות רפואית ייקבע באופן דיפרנציאלי: מחלקות בעלות תפוסה גבוהה יוגבלו להיקף נמוך ואף אפסי בחלק מהמקרים אם הנתונים יצביעו על תפוסה גבוהה, ואילו מחלקות פחות צפופות יורשו לבצע פעילות ענפה יותר. כיום אין הגבלה על היקף הפעילות פר מחלקה, כך שעל פי הטענות ישנן מחלקות שמגיעות להיקף גבוה מאוד עד כדי עשרות אחוזים לעתים.
עוד ממליצה הוועדה, כי תיירות המרפא, בין אם מדובר בבדיקות או בניתוחים, תתבצע רק בשעות אחר הצהריים אלא במקרים חריגים בלבד - זאת בדומה להנחיה שקיימת ממילא כבר כיום אולם היא אינה מיושמת.
בכל הקשור למבנה המערכת, הוועדה ממליצה בהתאם להמלצות תת-הוועדה בראשות רונית קן, לנתק את בתי החולים הממשלתיים ממשרד הבריאות ולהעבירם לניהול של רשות עצמאית חדשה הכפופה לשרת הבריאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
