"צפויים לקום מרכזים חדשים בדומה למרכז של לבנת פורן"

ראש המרכז לאתיקה במכללה למינהל, ד"ר לימור זר-גוטמן: "שמעתי על עורכי דין שבעקבות פסק הדין של העליון מתכננים לסגור את הפירמות שלהם ולהקים מרכזים דומים, כי כך הם יוכלו גם לייצג לקוחות וגם לפרסם את עצמם"

לבנת פורן / צילום: כפיר זיו
לבנת פורן / צילום: כפיר זיו

"פסק הדין של בית המשפט העליון בערעור של לבנת פורן צפוי להביא להקמת מרכזים נוספים שיפעלו באופן דומה לזה של פורן. יתרה מכך, כבר שמעתי על עורכי דין שבעקבות פסק הדין מתכננים לסגור את הפירמות שלהם ולהקים מרכזים דומים, כי כך הם יוכלו גם לייצג לקוחות וגם לפרסם את עצמם" - כך אומרת ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה של עו"ד ע"ש וינר, מבית-הספר למשפטים של המכללה למינהל.

בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר קיבל בית המשפט העליון חלק מהטענות בערעור שהגישו פורן והמרכז למימוש זכויות רפואיות שבראשותה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע ב-2012 כי המרכז אינו רשאי להמשיך לייצג לקוחות, מכיוון שפעילותו מסיגה את גבול מקצוע עריכת הדין, זאת בניגוד להוראות חוק לשכת עורכי הדין.

העליון קבע כי חלק מהשירותים שמציע המרכז לציבור - שאינם כוללים ייעוץ משפטי - אינם מסיגים את גבול מקצוע עריכת הדין, ולכן הם מותרים; בעוד ששירותים אחרים כן מסיגים את גבול המקצוע, ולכן הם אסורים.

פסק הדין הוליד מלחמת גרסאות בין פורן לבין לשכת עורכי הדין באשר למשמעותו. בעוד שפורן טוענת כי מדובר בהישג אדיר שלה שמאפשר למרכז להמשיך להתנהל כבעבר - טוענת הלשכה כי מדובר בהישג שלה שמונע מפורן ואחרים לנגוס בתחומי העיסוק של עורכי הדין.

לדברי ראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, "פסק הדין מהווה אבן-דרך חשובה בתופעה המתגברת של הסגת גבול מקצוע עריכת הדין. בית המשפט הבהיר למעשה את המצב המשפטי והציב גבולות ברורים בכל הנוגע למתן שירותים משפטיים, מתוך ראיית טובת הציבור שיהיה זכאי לקבלת שירותים רק מאלה שהוסמכו והוכשרו לכך".

"שינוי מהותי"

עמדתה של ד"ר זר-גוטמן באשר למשמעות פסק הדין קרובה הרבה יותר לזו של פורן. לדבריה, ההחלטה היא לרעת הלשכה ולטובת פורן.

"הייתי צריכה לקרוא 3 פעמים את פסק הדין כי הוא מאוד מטעה", מודה זר-גוטמן. "מצד אחד, יש בו רטוריקה לטובת הלשכה. מצד שני, יש פה רטוריקה חדשה, שמעולם לא הייתה, שמדברת על חופש העיסוק של מי שאינו עורך דין".

ואולם, בשורה התחתונה, לדבריה, "שופטי העליון סימנו שינוי מהותי, ולשכת עורכי הדין נמצאת עכשיו במגרש חדש לחלוטין".

לדבריה, "בית המשפט העליון לראשונה הטה את הכף לטובת פרשנות מצמצמת של סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין (העוסק בייחוד פעולות המקצוע), שמתבססת על מתן משקל לחופש העיסוק של מי שאינו עורך דין ושל הנגשת המשפט לכלל הציבור".

זר-גוטמן מציינת כי "מעכשיו לא יהיה כל-כך קל ללשכה לסגור את הגופים שמתחרים בה, והיא נלחמת לא רק בלבנת פורן אלא גם בגופים מתחרים אחרים שעוסקים למשל בארנונה ובניכיון צ'קים. לאור פסק הדין האפשרות של הגופים הללו לעשות פעולות, שהן ספק ייעוץ משפטי, גדלה".

פעולה כירורגית

זר-גוטמן מציינת כי שופטי העליון אסרו על פורן לעשות פעולה אחת בלבד מתוך 3 הפעולות שהלשכה טענה שהן פעולות שיוחדו לעורכי דין, ושבית המשפט המחוזי קבע שהן אסורות עליה.

"הלשכה טענה - והשופט יוסף שפירא במחוזי קיבל את הטענה הזו - שכל שלושת הפעולות שפורן והמרכז עוסקים בהן הן אסורות. האחת - ייעוץ ללקוח לאיזה מסלול תביעה ללכת (פעולת הסיווג); השנייה - סיוע במילוי הטפסים; והשלישית - הכנת התיק של הלקוח וצירוף חוות-דעת רפואיות. העליון קבע כי רק הפעולה הראשונה, פעולת הסיווג, מהווה ייעוץ משפטי שאסור לפורן לעשות, ושהיא שמורה לעורכי דין בלבד".

- מה המשמעות מבחינת לבנת פורן?

"פורן תוכל להסתדר ולהמשיך לפעול, כי בביטוח לאומי לקוח רשאי לפנות בכל המסלולים. מה שיקרה מעתה זה שפורן תגיד ללקוחות לבחור בפנייה לביטוח הלאומי בכל המסלולים, והביטוח הלאומי יקבל ארבע פניות מפורן על כל תיק. פעולת הסיווג פשוט תעבור אל הביטוח הלאומי עצמו".

- האם את סבורה שפסק הדין הוא צודק?

"בהחלט. בית המשפט העליון מיפה נכון את הגבולות של סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין. השופטים עשו פה פעולה כירורגית, ומה לעשות שאלה הן הגבולות של סעיף 20".

- אז אולי לשכת עורכי הדין צריכה להוביל לשינוי החוק.

"אם הלשכה סבורה כי מילוי טפסים או הגשת חוות-דעת רפואיות אלה הן פעולות שצריכות להיות שמורות רק לעורכי דין, היא יכולה לנסות ללכת ולשנות את החוק. אני מעריכה שהיא לא תעשה זאת. הכנסת היום היא אנטי-מונופוליסטית וחברתית, ולכן היא לא תתערב לטובת הלשכה".

"מאבקי הלשכה יהפכו לקשים"

גם לדברי עו"ד אילן בומבך, פסק הדין מסמן ניצחון חלקי לפורן. "פסק הדין מאפשר לפורן להמשיך לעסוק בחלק המרכזי של העבודה שלה, היא יכולה להמשיך למלא טפסים ולתת חוות-דעת רפואיות. כמו כן, זו הפעם הראשונה שיש לבית המשפט העליון אמירות ברורות לגבי הפגיעה של חוק לשכת עורכי הדין במי שאינם עורכי דין, וגם לגבי הפגיעה בנחיצות של הציבור למערכת המשפט. זו אמירה שעלולה להופיע מעכשיו בכל פסקי הדין בערכאות הנמוכות בתיקים שהלשכה מנהלת נגד גופים רבים. המאבקים של הלשכה יהיו הרבה יותר קשים, כשהיא תנסה לסגור למשל גופים העוסקים בניכיון צ'קים או בייצוג בענייני ארנונה".

עם זאת, עו"ד בומבך ציין כי קשה ליישב את פסק הדין החדש עם האמירה הברורה שנאמרה ב"בג"ץ שטנגר נ' יו"ר הכנסת ב-2002" - שם נקבע כי האופי המונופוליסטי של ההסדר הקבוע בחוק הלשכה, אשר לפיו הוענק ללשכה מונופול לספק לציבור שירותים של פיקוח ובקרה על עריכת הדין, אכן פוגע בחופש העיסוק, ואולם, פגיעה זו מקיימת את דרישותיה של פיסקת ההגבלה בחוק היסוד, ולפיכך היא ראויה.

"התכלית המונחת ביסוד ההסדר המונופוליסטי שאינו למטרת רווח הינה ראויה, שכן היא משחררת את הלשכה מלחצים כלכליים ואחרים העשויים לפגוע ביכולתה להסדיר כיאות את המקצוע, ואף שומרת על אחידות הסטנדרטים של הפיקוח והבקרה.

"האמצעי המונופוליסטי קשור בקשר רציונלי להשגת המטרה הראויה, ולא הוכח כי אמצעים אחרים יוכלו להגשים את התכלית הראויה בהיקף ובעוצמה, כפי שהדבר נעשה על-ידי חוק הלשכה, תוך פגיעה פחותה בחופש העיסוק.

"בנוסף קיים יחס ראוי בין התועלת הצומחת משמירה על אחידות הרף ושחרור הגוף המפקח מלחצים כלכליים ואחרים לבין הפגיעה הנגרמת לחופש העיסוק", ציין בומבך.

רקע: העליון התיר כתיבת חוות-דעות רפואיות, אך אסר ייעוץ משפטי או כתיבת מסמכים בעלי אופי משפטי

ב-2012, בעקבות עתירת לשכת עורכי הדין, אסר שופט המחוזי בירושלים יוסף שפירא על פעילות המרכז למימוש זכויות רפואיות שבראשות לבנת פורן. פורן עירערה לבית המשפט העליון, בטענה כי פסק הדין שגוי ופוגע בחופש העיסוק שלה. המרכז בראשותה המשיך לפעול עד ההכרעה בערעור, אליו הצטרפו ארגונים חברתיים.

בשבוע שעבר קיבל העליון את ערעורה של פורן באופן חלקי. השופטת עדנה ארבל, אליה הצטרפו השופטים יצחק עמית ואורי שהם, קבעה כי חלק מהשירותים שמציע המרכז אכן מסיגים את גבול מקצוע עריכת הדין - ולכן הם אסורים; בעוד שחלקם אינם מפרים את הוראות החוק - ולכן הם מותרים.

ארבל הגיעה למספר מסקנות: ראשית כי אין מקום לאפשר לעובדי המרכז לאבחן את זכויותיהם של הלקוחות ולייעץ להם באשר למסלולים שבהם רצוי לתעל את תביעותיהם למוסד לביטוח לאומי, לקצין התגמולים, לחברות הביטוח וכו'. זאת, הואיל ובפעולות אלה טמון שיקול-דעת ממשי ומורכב שהוא בבחינת ייעוץ משפטי.

לדברי העליון, ייעוץ זה, כאשר הוא ניתן בצורה לקויה, עלול לחשוף את הציבור לנזקים, מבלי לספק את ההגנות שהחוק נועד להקנות לו, ובשעה שקיימת לו חלופה בשוק עורכי הדין.

מנגד, נקבע כי הסיוע הניתן ללקוחות על-ידי צירוף חוות-דעת רפואיות הנערכות על-ידי רופאי המרכז לטופסי התביעה והערר המוגשים לגופים השונים - אין בו משום הסגת גבול מקצוע עריכת הדין.

לפי פסק הדין, חוות-דעת אלה הן מסמכים מקצועיים בתחום הרפואה, שעניינם תרגום מצבו הרפואי של הלקוח לאחוזי נכות, לפי המבחנים הקבועים בחוק ובתקנות. לא מדובר בייעוץ משפטי, במסמך בעל אופי משפטי או בפנייה לגופים שיפוטיים או מעין-שיפוטיים, באופן שמפר את החוק.

לאור האמור, השופטים קבעו כי לפורן ולמרכז מותר יהיה למלא טפסים ולנסח מכתבים, הכוללים גם מלל חופשי, לצרף חוות-דעת רפואיות לתביעות ראשוניות המוגשות למוסד לביטוח לאומי, למשרד הביטחון ולחברות הביטוח וכן לעררים המוגשים לוועדות הערר בגופים השונים.

עם זאת, העליון הותיר על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי ואסר על פורן והמרכז את כל השירותים האחרים שהם מספקים. העליון הבהיר כי ההיתר לסייע במילוי טפסים וניסוח מכתבים יתאפשר רק כל אימת שמדובר בעניין טכני ובאדם המתקשה מסיבה כלשהי בביצוע פעולות אלה.

"אין בכך כדי לספק פרצה או אצטלה למתן ייעוץ והכוונה משפטיים סמויים. אין ספק כי קו הגבול בין השניים עשוי להיות דק אם לא דקיק", כתבה השופטת ארבל. ואולם, לדבריה, "דומני כי חרף בעייתיות זו והחשש מניצולה לרעה, ההנחיות האמורות תאפשרנה על-פי רוב לברור את המותר מהאסור".

ארבל הבהירה כי לעמדתה, במבט צופה פני עתיד, בהחלט ייתכן כי שירותים משפטיים מסוימים ונקודתיים יסופקו לציבור הרחב אף על-ידי מי שאינם עורכי דין. "לא כל הכרוך במימוש זכויותיו של הציבור צריך להיות נחלתם הבלעדית של עורכי דין", ציינה.

ואולם, ארבל ציינה כי פתיחת שוק השירותים המשפטיים לגורמים אחרים אינה יכולה להיעשות במצב הדברים הנוכחי, קרי בהיעדר הסדרה מוקדמת של גופים אלה - בהיעדר מנגנוני פיקוח ובקרה אשר יבטיחו כי השירות ניתן לאחר הכשרה מתאימה.

את לבנת פורן והמרכז לזכויות רפואיות ייצגו בערעור לעליון עורכי הדין צבי אגמון, אילת גולומב-פלנר ויונתן קהת ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' יחד עם עו"ד גיורא ארדינסט.

המרכז של לבנת פורן
 המרכז של לבנת פורן