גורם ביטחוני: יש פתרון לבעיית המנהרות, צריך רק ליישם

מנכ"ל מגנא, חיים סיבוני, טוען כי כריית מנהרת חיישנים מסביב לעזה, בעלות של מיליארדים, תוכל להתריע על מנהרות תקיפה ■ מערכת הביטחון: "אין פה קסמים; חושבים שנפצח את זה. לא הכול פשוט, אבל אנחנו מתקדמים"

"צוק איתן" / צילוום: רויטרס
"צוק איתן" / צילוום: רויטרס

"אם רוצים לפתור את בעיית המנהרות בעזה, יש פתרון, רק צריך לגשת ליישום שלו", אומר היום (ב') המנכ"ל והמייסד של חברת מגנא, חיים סיבוני. מגנא היא חברה ביטחונית קטנה הפועלת מפארק התעשייה רותם בדימונה. היא עוסקת בתחום המכ"מים המשמשים להגנה על הגבול שבין ישראל למצרים, כמו גם על אתרים מאובטחים נוספים ובהם מתקני תשתית, בתי כלא, נמל התעופה בן גוריון והר הבית.

הפתרון שמציע סיבוני מתבסס בדיוק על אותה מערכת מכ"ם שכבר מוכיחה את עצמה כמה שנים ומוכרת היטב למערכת הביטחון. לשיטתם של אנשי מגנא, מה שעובד טוב מעל פני הקרקע יכול, בהתאמות תוכנה וחומרה קלות, לפעול מצוין גם עשרות מטרים מתחת לאדמה ולבשר על מענה סביר לאיום המתעצם של מנהרות התקיפה מכיוון עזה לישראל: "התשובה שלנו לאיום הזה היא חיישנים. אותם חיישנים שאנחנו פורסים בגבולות ובמתקנים מאובטחים ברחבי הארץ ובחו"ל יעשו אותה עבודה גם מתחת לפני השטח. אחוזי הגילוי, הזיהוי וההתרעה יעמדו על 99.9% והמערכת מספיק מתקדמת כדי שהיא לא תעביר לכוחות התרעות שווא. בקרוב נדגים את הפתרון שלנו למערכת הביטחון", סיפר.

במגנא סבורים שכפי שטיל של מערכת כיפת ברזל מיירט רקטה, כך מנהרה בעומק של כ-30 מטר, שעמוסה בחיישנים ובמכ"ם תת-קרקעי ותיכרה לאורך הגבול עם עזה, יכולה לתת תשובה מוחצת למנהרות התקיפה שאמורות להוביל חוליות מחבלים לשטח ישראל בדרכם לביצוע של מסעות הרג.

"יש לפתרון שאנחנו מציעים אופרציה הנדסית, של כריית מנהרה באורך של כ-70 קילומטר לאורך הגבול, ועם השלמתה אפשר להתקין בקלות יחסית את המכ"מים התת-קרקעיים שלנו. העלות של החיישנים נאמדת בכ-150 אלף דולר לקילומטר אחד. התחזוקה של המערכות לא מורכבת.

"לפי התוכנית שלנו, בעת הצורך תוכל להיות גישה נוחה לתחזוקת הרכיבים שיותקנו במנהרה. ההשקעה תשתלם: היא תספק התרעות בזמן אמת על כל כרייה של מנהרה שצולבת את זו שלנו, בין אם למעלה ובין אם למטה. צה"ל יוכל לדעת בדיוק איפה מנהרת התקיפה נמצאת, כמה אנשים נמצאים בתוכה, לעקוב אחר התקדמות הכרייה שלה בזמן אמת ולהחליט באיזה אופן להגיב לאיום", אומר סיבוני.

"לא יהיו התרעות שווא"

הפתרון של מנהרה היקפית שתגן על יישובי עוטף עזה ותיכרה מצפון הרצועה ועד אזור כרם שלום, עם עלות הקמה שמוערכת בכ-2.5 מיליארד שקל, נשמע דמיוני אך לא פחות דמיוני מרעיונות אחרים שנשקלו כבר לפני כעשור וחצי כתשובה למנהרות ששימשו את ארגוני הטרור בעזה להברחת נשק ממצרים.

אחד הרעיונות דיבר על כריית תעלת מים לאורך ציר פילדלפי שבין רפיח הפלסטינית לרפיח המצרית, שתגרום באופן טבעי לקריסת מנהרות ההברחה. רעיונות אחרים שנבחנו בעבר הובילו להתקנה של חיישנים מתחת לפני השטח, בתקווה שיספקו התרעות טובות על תנועה סיסמית שיש בה כדי להעיד על חפירת מנהרה. אלא שהחיישנים האלה לא סיפקו את הסחורה. הם כן סיפקו התרעות שווא רבות בעקבות תנועה של טנקים או נגמ"שים מעל פני הקרקע.

"אצלנו לא יהיו התרעות שווא במקרה שטנקים ינועו מעל המנהרה, כי הפתרון שלנו מבוסס על טכנולוגיה תלת-ממדית שמצליבה מדדים רבים ורק לאחר מכן מספקת התרעה. היא יודעת לסנן תנועות אקראיות, כמו של טנקים או כלי רכב, ולספק את ההתרעה רק במקרה של פעילות בתוך הקרקע.

הקונספט שלנו נבחן בישראל וגם בחו"ל בשנים האחרונות והוא זוכה כעת להרבה יותר עניין בעקבות האירועים האחרונים בעזה", אמר מנכ"ל מגנא.

מערכת ההגנה שמוכרת מגנא נרכשה בעבר גם בידי הרשויות ביפן, לצורכי הגנה על הכורים הגרעיניים במדינה. לפני כשלוש שנים, זמן קצר לפני אסון הצונמי ורעידת האדמה שפגעו בכורים היפניים בפוקושימה, באה משלחת יפנית כדי להשתלם במתקני מגנא בדימונה.

"זאת למעשה אותה מערכת, שמתאימה את עצמה בשינויים קלים למתארים שונים: הגנה על גבולות, הגנה על מתקנים שמורים ועוד, והיא יודעת להתריע על התקרבות של אדם לאזור המוגן ולספק התרעה טובה ואיכותית בזמן תגובה טוב ובכל תנאי מזג האוויר. לפתרון שלנו לגבי המנהרות הגענו לחלוטין במקרה. בחנו את המערכת בתוך מקום חשוך ותת-קרקעי, ומצאנו שהיא עונה גם לאיום המנהרות בעזה. אני מעריך שאם נכנסים לנושא הזה ברצינות ומאמצים את הפתרון שלנו, אפשר לפרוס אותו בתוך כשנה ולחסוך המון חיי אדם, ולחסוך עלויות אדירות לצבא בבואו להגן על תושבי עוטף עזה שחשופים לסכנה הזאת. במקרה הזה הוכחנו יכולות חד-משמעיות", אמר.

"אין פה קסמים"

מגנא מעסיקה כ-15 עובדים ולדברי המנכ"ל והמייסד שלה סיבוני בקרוב תצא להנפקה בבורסה בתל אביב. עוד הרבה לפני שהתגבשה בחברה ההבנה שיתכן שיש ברשותה מענה לאיום המנהרות מעזה- שם כבר מצאו מענה לשורה של אתגרים על בסיס מערכת המכ"ם הייחודית שלה. בין אותם יישומים של המערכת גם יכולת לגלות כרישים שמתקרבים לחופי רחצה.

עד כמה שהרעיון נשמע מעניין, לא ברור בשלב הזה עד כמה התוכנית של מגנא תזכה לגיבוי מצד מערכת הביטחון. במרכז לפיתוח אמצעי לחימה ולתשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) שומעים במהלך העשור האחרון הצעות, חלקן הזויות, למתן מענה לבעיית המנהרות בעזה. אלא שרוב הרעיונות האלה, שמבוססים לרוב על רצון טוב של אזרחים וגורמים בעלי אינטרס, לא הובילו עד כה לפתרון כלשהו, אף שחלקם גם נבחנו ונחקרו באופן מעמיק.

עם התרחבות איום המנהרות, ועוד הרבה לפני שהסוגיה תפסה נפח גדול בשיח הציבורי בישראל, פנו גורמי מחקר רשמיים מטעם מערכת הביטחון למדינות אחרות בעולם שסובלות אף הן מאיום תת-קרקעי. בין היתר נעשו פניות לגורמי מחקר רשמיים במקסיקו, המתמודדת עם מנהרות המשמשות להברחת סמים, ולדרום קוריאה, המאוימת בין השאר במנהרות תקיפה רבות מצד שכנתה העוינת צפון קוריאה. "אין פה קסמים", אומר ל"גלובס" גורם במערכת הביטחון, "לא מצאנו מדינה שפתרה עד כה את הבעיה הזאת".

עיקר המורכבות באתגר למציאת מענה אמין וטוב לאיום המנהרות, כך לפי הגורם הביטחוני, היא בכך שמדובר באיום שמנהל בתווך קרקעי "משעמם": עומק של כמה עשרות בודדות של מטרים, שבו ממילא אין עניין, לעומת עומקים משמעותיים יותר שבהם נעשית פעילות לחיפוש מחצבים כמו נפט.

"מעבר לכך שמדובר בתווך משעמם, הוא עדיין מספיק עמוק כדי ששום אמצעי תצפית לא יוכל להיות טוב ויעיל בו. מכ"ם לא מצליח לחדור לשם ואין שום אמצעי אחר שיכול לספק כרגע אינדיקציה אמינה ומלאה לבעיה", אומר הגורם. "במהלך העשור האחרון מערכת הביטחון בדקה כמה וכמה פתרונות אפשריים, עשתה מחקרים מקיפים ותוכניות נכשלו. זה לא פשוט".

אלא שבדבריו של הגורם אפשר למצוא גם כמה נקודות של אור בקצה מנהרת התופת העזתית: הוא מזכיר לנו כיצד ישראל בראה יש מאין מערכת אמינה וטובה ליירוט רקטות, שאין לה אח ורע בעולם והוא מאמין שגם לאיום המנהרות יימצא פתרון טוב. "אנחנו חושבים שנפצח את זה. אנחנו במרוץ, זה לוקח לנו זמן, אנחנו מגדירים את האיום ואת מה שאנחנו רוצים כמענה.

אין כאן מציאות ורודה, לא הכול פשוט, אבל אנחנו מתקדמים. מי שאמון על הנושא אופטימי ובשנים האחרונות גם רואה קצות חוט. כשנצליח, אלה יהיו פתרונות יקרים. אנחנו מתקרבים אל הפרויקט המלא ואז גם השאלה התקציבית תעלה. בכל מקרה תהיה כאן סוגיה של סדרי עדיפויות. לא היה בעבר מצב שבו הוגדר בנושא המנהרות צורך תקציבי כלשהו למקבלי ההחלטות והם בלמו תוכניות משיקולי תקציב. במקום הזה אף פעם לא חסכו".