בנק ישראל רוצה אחידות בהצגת הנתונים בין הבנקים

הבנק עושה סדר בחלוקה למגזרי הפעילות של הבנקים, במטרה לאפשר להשוות בין ההכנסות שמספקים משקי הבית והעסקים לבנקים ■ בנק ישראל גם קובע קבוצה חדשה - עסקים זעירים

דודו זקן / צילום: תמר מצפי
דודו זקן / צילום: תמר מצפי

בנק ישראל עושה סדר בחלוקת מגזרי הפעילות של הבנקים. מטיוטת חוזר שהפיץ בנק ישראל לבנקים ושהגיעה לידי "גלובס" עולה כי הבנק המרכזי מתכוון לקבוע לבנקים את החלוקה למגזרי הפעילות בעת הדיווח בדוחות הכספיים, על מנת ליצור אחידות ויכולת השוואה בין מגזרי הפעילות שלהם.

בסיס ההשוואה האחיד יאפשר לראות בצורה ברורה יותר נתונים כגון המרווח הפיננסי בעסקים קטנים לעומת גדולים יותר, האם ישנו מגזר שמשלם עלויות גבוהות יותר משמעותית ממגזר אחר ומהם מנועי הצמיחה בבנקים. לפי החלוקה המתגבשת, מגזר משקי הבית יכלול לקוחות פרטיים עם נכסים של 3 מיליון שקל לכל היותר, ומגזר הבנקאות הפרטית יכלול לקוחות עם יותר מ-3 מיליון שקל.

נוסף על כך מוסיף בנק ישראל מגזר חדש שייקרא מגזר העסקים הזעירים, שיכלול עסקים עם מחזור מכירות של פחות מ-10 מיליון שקל ופחות מ-10 עובדים. מגזר זה צפוי לכלול חלק לא מבוטל מהעסקים המוגדרים כיום עסקים קטנים.

המגזר הבא בתור יהיה עסקים קטנים, שיכלול עסקים עם 10-50 עובדים ומחזור פעילות של 10-50 מיליון שקל. המגזר שאחריו, על פי גודלו, יהיה מגזר העסקים הבינוניים, שכיום מוגדר ברוב הבנקים כמגזר המסחרי, ויכלול עסקים עם עד 250 עובדים ומחזור פעילות של עד 250 מיליון שקל. המגזר העסקי, שכולל עסקים גדולים, יכלול חברות עם יותר מ-250 עובדים או מחזור מכירות של יותר מ-250 מיליון שקל בשנה.

לפי הערכות במערכת הבנקאית, הבנקים ימשיכו להציג בדוחות שלהם את החלוקה למגזרים כפי שהם עושים עד היום, ובמקביל יציגו חלוקה גם לפי הדרישות של בנק ישראל. הדיון בנושא נמצא עדיין בין הבנקים לפיקוח על הבנקים בראשות דודו זקן.

כיום מדווחים הבנקים לפי החלוקה הפנימית שלהם למגזרים, כאשר החלוקה של הלקוחות בין המגזרים השונים מתבססת בעיקר על ההכנסות והיקף האובליגו של העסק, בה בעת שהחלוקה הנוכחית מתבססת על הכנסות ומספר עובדים.

עד היום, בנק ישראל קבע אילו מגזרים יהיו (משקי בית, עסקים קטנים וכדומה), אך כל בנק החליט כיצד לסווג את לקוחותיו בקבוצות השונות, מה שגרם לכך שכמעט בלתי-אפשרי להשוות בין המגזרים בבנקים השונים.

ניקח לדוגמה את מגזר משקי הבית והבנקאות הפרטית, שבו נכללים משקי הבית האמידים יותר. בה בשעה שבבנק הפועלים נכללים במגזר הבנקאות הפרטית אנשים עם הכנסה של יותר מ-9,000 שקל (מעמד הביניים ומעלה), הרי שבבנק לאומי לדוגמה מגזר הבנקאות הפרטית כולל לקוחות אמידים מאוד, עם נכסים בהיקף של יותר מ-6 מיליון שקל, כלומר הרוב הגדול של לקוחות הבנקאות הפרטית בבנק הפועלים נחשב חלק ממגזר משקי הבית בבנק לאומי.

השוני בין הקבוצות השונות מקשה בהשוואה בנושא של הכנסות ורווחים, השוואה בהכנסות מעמלות וכמובן המרווח הפיננסי שבין ההלוואות והפיקדונות בכל מגזר. כעת מבקש בנק ישראל לעשות סדר ולקבוע גבולות גזרה ברורים ואחידים.

לא משקף את המצב האמיתי

מקורות במערכת הבנקאית לא ממש אוהבים את החלוקה החדשה, וטוענים כי אינה משקפת את החלוקה האמיתית שכל בנק עושה בפועל. עוד נטען כי בחו"ל, החברות השונות הן שקובעות מהם המגזרים השונים ומה נכלל בהם לפי הדרך שבה מחולקת הפעילות בפועל.

עוד נציין כי בחלוקה למגזרים כיום יש שונות גדולה מאוד בתשואה על ההון המוצגת במגזרים השונים ובבנקים השונים. יש בנקים שמציגים תשואה על ההון דו-ספרתית גבוהה מאוד, לדוגמה בעסקים קטנים, בעוד שבנקים אחרים מציגה תשואה נמוכה מאוד.

ההבדלים לא נובעים מפער גדול במחירים שמציעים הבנקים, אלא מכך שכל בנק מעמיס בצורה אחרת את ההוצאות שלו לפי המגזרים - לדוגמה הוצאות שכר של עובדי המטה, עלות החזקת הסניפים וכדומה. ההעמסה השונה מקשה על ההשוואה, ועל בחינה אמיתית של התשואה על ההון במגזרים השונים. לפי הערכות, גם החלוקה החדשה למגזרים של בנק ישראל לא תפתור את הסוגיה, שכן עדיין תהיה לבנקים גמישות גדולה בהעמסת ההוצאות.

החלוקה למגזרים שמתכנן בנק ישראל
 החלוקה למגזרים שמתכנן בנק ישראל