קניתם מניות בחו"ל? כך תחלקו נכון את תיק ההשקעות

החשיבות לפיזור סיכוני ההשקעה בשוק ההון המקומי התחדדה באחרונה שוב לאור הלחימה בעזה. הסיכון הגיאופוליטי הייחודי, שבו מאופיינות החברות הנסחרות בבורסה בת"א, התממש פעם נוספת. הדרך המרכזית להתמודד עם סיכון זה היא היציאה לחו"ל - פעולה שמרבית יועצי ומנהלי ההשקעות המקומיים ביצעו ביתר שאת בשנים האחרונות. חלק ניכר מהרכיב המנייתי בתיקי ההשקעות הישראליים מושקע כיום בחברות מחוץ לישראל.

ממד נוסף שמתלווה להשקעה בחו"ל, הוא האפשרות לגוון את התיק בהיבט המגזרי. כלומר, להיחשף לחברות שפועלות בתחומים שאינם קיימים במשק המקומי. אותה גישת השקעה ענפית מאפשרת לנו לבחור בתחומי פעילות, שעשויים להשיג עבורנו תוצאות טובות מהממוצע בשוק. באמצעות אסטרטגיה זו ניחשף למגזרים שונים ומגוונים, ובכך נקטין את הסיכון הכללי בתיק ההשקעות.

כעת, נשאלת השאלה כיצד משקיע ישראלי צריך לנהוג מבחינת חלוקה מגזרית ברכיב מניות חו"ל בתיק שלו?

מתמקדים במה שחסר

ראשית, עלינו להבין מהי ההתפלגות הענפית בשוק המקומי. לצורך כך, ביצענו בדיקה, שבמסגרתה סיווגנו את מדד ת"א 100 על פי כללי ה-GICS. מדובר בסיווג המגזרי הנפוץ בעולם, אשר מיושם במדדי S&P ו-MSCI השונים. באופן לא מפתיע, חלוקה זו מגלה כי שוק ההון המקומי הוא ריכוזי ומוטה לשני מגזרים עיקריים: פיננסים ובריאות, אשר מהווים יחד יותר מ-50% ממדד המניות של ישראל.

המגזר הפיננסי כולל את הבנקים הגדולים ואת חברות הביטוח הציבוריות, לצד חברות הפועלות בתחום הנדל"ן המניב כמו עזריאלי ומליסרון. במגזר שירותי הבריאות בולטות טבע, פריגו ואופקו, לצד מספר חברות בתחום הביומד.

שלושה מגזרים שמקבלים ביטוי מזערי במדד, הם תשתיות וצריכה בסיסית ומחזורית. כלומר, המשקיע הישראלי אינו מקבל בשוק המקומי חשיפה משמעותית לחברות צריכה, בניגוד לעמיתיו בארה"ב ובאירופה, שם מגזרים אלו מקבלים נתח מהותי במדדי השוק המובילים. מסיבה זו עלינו לתת דגש מיוחד לחברות צריכה גלובליות כדוגמת אדידס ו-P&G בחלק המנייתי בחו"ל. חשיפה לתחום פעילות זה תעניק גיוון מגזרי ממשי למשקיע הישראלי.

יתר החשיפה בשוק המניות בארץ הוא למגזרי האנרגיה, טכנולוגיה, תקשורת ותעשייה. אמנם לענפים אלו יש ייצוג סביר במדד, אולם מעבר לכך, החברות המקומיות לא מהוות חשיפה עמוקה מספיק למגזר עבור החוסך הישראלי.

למשל, מגזר האנרגיה בישראל מורכב מחברות כגון ישראמקו, דלק ואבנר, שמרבית פעילותן היא החזקת מאגרי גז טבעי. לעומת זאת, בחו"ל ניתן למצוא חברות אנרגיה באינטגרציה מלאה כמו אקסון ו-BP, אשר פועלות משלב איתור השדות וההפקה, דרך הובלה וזיקוק ועד למכירת הסחורה בתחנות דלק שבבעלותן. לכן, הפיזור לחברות אלה עבור המשקיע הישראלי מאפשר להעמיק את החשיפה למגזר האנרגיה מעבר לקיים בשוק המקומי.

באופן דומה, גם במגזר הטכנולוגיה, השוק המקומי מורכב מכמות מצומצמת של חברות שעוסקות כל אחת בפעילות נישה יחסית בעולם זה. מכאן, שהדרך להשגת חשיפה מלאה למגזר הטכנולוגיה עוברת בהכרח בחו"ל, שם ניתן למצוא מגוון רחב של חברות בתחום, ביניהן מובילות עולמיות דוגמת אפל וגוגל.

מאזנים חשיפה לישראל

עד כאן דנו בחשיפה הענפית הקיימת בשוק המקומי והחשיבות לשילוב מניות בחו"ל באותם מקומות שלא באים לידי ביטוי מבחינה מגזרית בישראל. נציג כעת את אופן הפעולה הנדרש בחו"ל, לצורך השגת פיזור יעיל בתיק המניות הכולל.

נמחיש בדוגמה על יעד ההשקעה העיקרי שלנו בחו"ל: מדד S&P 500 בארה"ב. השוק האמריקאי מגוון בהרבה משוק המניות בת"א (ראו גרפים), והמגזרים הבולטים בו הם הטכנולוגיה (19%), פיננסים (16%), בריאות (14%) וצריכה מחזורית (12%).

אחת האסטרטגיות המרכזיות בחו"ל היא השקעה במדדים מגזריים, במטרה להשיג תשואה גבוהה יותר ממדד הבנצ'מרק הרלוונטי לאותו שוק. למשל, אם להערכתנו מגזר הטכנולוגיה בארה"ב אטרקטיבי, נגדיל את החשיפה אליו באמצעות קרן או תעודת סל ייעודית. בפעילות זו עלינו לקחת בחשבון את הנתח המקורי של המגזר במדד S&P 500, במקרה זה 19%, כך שלא נגיע למצב של חשיפה גבוהה מדי למניות המגזר.

לעומת זאת, כאשר אחד המגזרים נראה לנו יקר, תיאורטית עלינו לצמצם את החשיפה אליו. האמנם? לא בהכרח. ההחלטה לגבי צמצום חשיפה למגזר מסוים בארה"ב חייבת להתחשב בחשיפה הכוללת לאותו מגזר בתיק ההשקעות שלנו, זה שכולל כמובן גם רכיב מניות משמעותי בישראל.

לדוגמה, אם החלטנו שמגזר התשתיות בארה"ב הוא לא אטרקטיבי, אולם בשוק המקומי אין לנו חלופה מתאימה, ייתכן בהחלט כי עדיין יש מקום להותיר את ההשקעה במגזר לפי משקלה במדד ולא להפחיתה. אם לא נפעל באופן זה, נחטא למטרה של פיזור הסיכון הכולל בתיק.

נציין כי השימוש באסטרטגיית ההשקעה במדדים מגזריים מאפשר לנו לאזן את הפיזור הענפי בין רכיב המניות בישראל לבין רכיב המניות שלנו בחו"ל. אם נחזור לפילוח המגזרי הקיים בשוק ההון המקומי, וניקח לדוגמה תיק השקעות טיפוסי שמחציתו מורכב ממניות מקומיות והיתר בזרות, סביר להניח שרבע מתיק זה יהיה חשוף למניות ממגזר הפיננסים בארץ ובעולם.

לכן, החלטה להגדיל את החשיפה למניות פיננסים באירופה, למשל, יש מקום שתתקבל על חשבון הפחתת חשיפה למניות ממגזר זה בישראל או בארה"ב. אחרת, נמצא עצמנו עם חשיפה מוגברת למניות של גופים פיננסיים. בכל אופן, לאור הייצוג המשמעותי של ענפי הפיננסים והבריאות בישראל, יש לשקול לצמצם את החשיפה אליהם בחו"ל מתחת למשקלם במדדים.

באופן דומה, ניתן לאזן את החשיפה למניות ממגזר האנרגיה באמצעות הגדלת ההשקעה במניות של חברות אנרגיה גלובליות עם אינטגרציה מלאה בענף, על חשבון חברות מקומיות עם פעילות חלקית בתחום זה. אמנם על פניו משקל מגזר האנרגיה בישראל גבוה יותר ביחס ל-S&P 500, אך כשלוקחים בחשבון את מגוון הפעילויות של החברות בארה"ב בתחום, פעולה זו דווקא מעמיקה את הפיזור שנשיג בתיק ההשקעות.

לסיכום, ההתרחבות להשקעות בחו"ל אינה רק כורח נסיבות של המצב הביטחוני בישראל, אלא הזדמנות לבצע פיזור מושכל לפעילויות ענפיות מגוונות בחו"ל תוך איזון בתיק למגזרים הקיימים בשוק המקומי.

* הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי וחינוך פיננסי בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

 איך מתפלגים ענפית