האוצר חושף: היכן מושקעים כספי הפנסיה שלכם?

בסוף 2013 הסתכמו סך הנכסים בשוק החיסכון הפנסיוני בכ-1.14 טריליון שקל, גידול של כ-15% ביחס ל-2012 ■ גידול בהשקעות במניות ובאג"ח של החברות הגדולות

דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי
דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי

ב-2013 גדל חלקן של 20 החברות הגדולות בתיק המניות והאג"ח הקונצרני של החיסכון הפנסיוני של הציבור, המנוהל בפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח, קרנות הפנסיה החדשות וקופות הגמל (החיסכון הפנסיוני החדש). כך, נכון לסוף 2013 גדלה הריכוזיות של תיק המניות והאג"ח הקונצרני בתיק החיסכון הפנסיוני החדש, כשבנק הפועלים הינו הגדול ביותר בתיקי המוסדיים, כשאחריו בנק לאומי וחברת חשמל. כך עולה מניתוח תיק נכסי הגופים המוסדיים בישראל ב-2013 שפרסם היום אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר.

בסוף 2013 הסתכמו סך הנכסים בשוק החיסכון הפנסיוני בכ-1.14 טריליון שקל, גידול של כ-15% ביחס ל-2012, ובדומה לקצב הגידול שנרשם באותה שנה. מתוך הסכום הזה סך של כ-707 מיליארד שקל נמצא בחיסכון הפנסיוני החדש - הפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח, קרנות הפנסיה החדשות וקופות הגמל.

באוצר מסבירים עוד כי "לצד צמצום החשיפה הכוללת לחברות בישראל המשיכה ב-2013 המגמה של הגדלת הריכוזית בתוך תיק האג"ח הקונצרניות והמניות המושקע בישראל". כאמור, החברה הכי גדולה בתיק הפנסיוני החדש של הציבור הישראלי, במונחי שווי ההחזקה במניות ובאג"ח, הינה בנק הפועלים (המהווה כ-2.7% מסך התיק), כשאחריה בנק לאומי (1.7%), חברת חשמל (1.4%), בנק המזרחי טפחות (1.1%) ובנק דיסקונט (1%).

הריכוזיות של 20 החברות הגדולות גדלה בשנים האחרונות - מ-49.5% בסוף 2010, ל-49.4% בסוף 2011, 51.5% בסוף 2012 ול-52.6% בסוף 2013. כלומר - למעלה ממחצית מתיק המניות והאג"ח הקונצרני של החיסכון הפנסיוני החדש נמצא אצל 20 חברות ובראשן - בנק הפועלים (המהווה כ-9.3% מתיק המניות והאג"ח של כל השוק הפנסיוני החדש), לאומי (5.9%) וחברת חשמל (4.9%). למעשה, 10 החברות הגדולות בתיקי המוסדיים מהוות כ-38% מסך תיק המניות והאג"ח של הציבור.

הבנקים - ההשקעה המרכזית

כשמצרפים לבחינה גם את קרנות הפנסיה הוותיקות והפוליסות הישנות עולה כי חלקן של 20 החברות הגדולות בתיק הפנסיוני הכולל של הציבור גדול אף יותר. בסוף 2010 הם היוו "רק" 46.2% מתיק המניות והאג"ח הקונצרני המוסדי, כשמאז השיעור הזה גדל מדי שנה עד שבסוף 2013 חלקם של ניירות הערך של 20 החברות הגדולות בתיק המוסדי עומד על 54.4% מתיק המניות והאג"ח הקונצרני. החלק של 10 החברות הגדולות עומד על כ-40% מהתיק מניות ואג"ח קונצרני של כל השוק הפנסיוני.

עם זאת, באוצר מציינים כי ביחס לסך החיסכון הפנסיוני כולו, ולא רק לגבי רכיב המניות והאג"ח הקונצרני, "ב-2013 קטנה ריכוזיות ההשקעה של החיסכון הפנסיוני החדש בישראל בחברות ציבוריות מקומיות". כך , האוצר מגלה כי שיעור החשיפה ל-20 החברות להן קיימת החשיפה הכוללת הגדולה ביותר בחיסכון הפנסיוני החדש ירד מ-18.2% בסוף 2010 לכ-15.3% בסוף 2013. גם מבחינת קרנות הפנסיה הוותיקות הצטמצמה השנה הריכוזיות, לאחר שנתיים של עליה בריכוזיות.

כך או אחרת, הבנקים מהווים את הסקטור הגדול ביותר בתיקי הגופים המוסדיים שמנהלים את כספי החיסכון הפנסיוני. החשיפה והתלות של התיק הפנסיוני החדש בני"ע של בנקים ישראלים (באג"ח, בפיקדונות ובמניות) קטנה מ-14.8% בסוף 2010 ו-2011 ל-13.3% בסוף 2012 ו-12% בסוף 2013.

בשקלול חברות אחזקה, סקטור הבנקים וחברות האחזקה מהווה כ-24% מסך תיק המניות והאג"ח הקונצרני של תיק החיסכון הפנסיוני החדש של הציבור (כ-7.2% מסך התיק). הסקטור השני בפופולריות שלו בתיקי החיסכון הפנסיוני הינו סקטור הנדל"ן והפיתוח שמהווה כ-19.7% מתיק המניות והאג"ח הקונצרני של עולם החיסכון הפנסיוני החדש (ו-6% מסך התיק), כשאחריו בסדר יורד סקטור השקעות ואחזקה (9.7% מסך תיק המניות והאג"ח הקונצרני), מוצרי מדדים (9.3%), חיפושי נפט וגז (5.6%), שירותים (5.5%), תקשורת ומדיה (5.3%), כימיה (4.9%), חברות וסוכנויות ביטוח (4%) וחשמל ואלקטרוניקה (3.9%). בתחתית הרשימה נמצאים סקטורים כגון הביומד, טקסטיל, מתכת ותיירות ומלונאות, שמהווים חלק מזערי מתיקי המוסדיים.

באוצר מציינים בנוסף כי "בהתאם למגמת צמצום החשיפה לנכסי סיכון בארץ, הצטמצמה מעט הריכוזיות לפי קבוצות לווים בתיק הנכסים הפנסיוניים לצד עליה בריכוזיות בתיק האג"ח הקונצרניות והמניות וזאת בניגוד למגמת הצמצום עד 2012". למעשה, "יותר מ-52% מתיק האג"ח והמניות של החיסכון הפנסיוני החדש מושקעים ב-10 קבוצות עסקיות ו-39% ממנו ב-5 קבוצות בלבד", אומרים באוצר ומוסיפים ש"שיעורים אלו גבוהים משיעור משקלן של הקבוצות בשוק ההון, כאשר פער זה גדל בשנים האחרונות באופן עקבי".

עוד מציינים באוצר כי 95% מסך החשיפה לחוב היא בדירוג השקעה עליון (A מינוס ומעלה כולל אג"ח ממשלתיות), בדומה לשיעור ב-2012. "ככלל, המח"ם של תיק איגרות החוב של המוסדיים התקצר במעט במהלך שנת 2013. הסבר אפשרי הוא הרצון לצמצם את החשיפה להפסדי הון במידה שעקום הריביות יעלה", אומרים באוצר.

החשיפה הכוללת של התיק הפנסיוני של הציבור לנכסי סיכון עמדה ב-2013 על 58.3% לעומת כ-61.6% ב-2009. עם זאת תמהיל נכסי הסיכון השתנה כשרכיב האג"ח הקונצרני ירד למול גידול בהלוואות הפרטיות, כשבשורה התחתונה שיעור רכיב האשראי מסך התיק רושם קיטון מאז 2011. במקביל, הולכת וגדלה החשיפה לחו"ל. לדברי האוצר, "שינוי התמהיל הגיאוגרפי של תיק השקעות הגופים המוסדיים עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה של הגופים המוסדיים לפזר סיכונים תוך צמצום הטיית הביתיות והיא חיובית במהותה". מחצית מתיק המניות בחיסכון הפנסיוני של הציבור הישראלי מושקע במניות בחו"ל, כשתחום זה מהווה את חוד החנית ביציאת המוסדיים להשקעות בחו"ל.

עוד נציין כי רק כ-0.4% מהתיק הפנסיוני החדש של הציבור מופנה לחוב של ממשלות זרות בעוד שחוב ממשלת ישראל מהווה כ-31.4% מהתיק הפנסיוני הישראלי.

חשיפת החיסכון הפנסיוני לחברות ציבוריות
 חשיפת החיסכון הפנסיוני לחברות ציבוריות