"מלחמות היו נמנעות עם תגובה חריפה על הטיל הראשון"

"2,500 מהתושבים שלי נמצאים מחוץ לתחומי המועצה. פליטים. ואנשים מוכנים לסבול את הפליטות הזאת, בתנאי שאחרי סיום המערכה, הביטחון האישי יחזור אליהם. אם נחזור לימים שבאו אחרי המבצע עמוד ענן - לא עשינו כלום ובתוך זמן קצר נהיה שוב במצב שבו אנחנו נמצאים כיום, במבצע צוק איתן. צריך כאן משהו אחר. מה זה אחר? אני לא יודע. אם הייתי יודע, אולי הייתי חבר בממשלה", אומר ראש המועצה האזורית אשכול, חיים ילין.

32 יישובים במועצת אשכול, והספירה שעושים העובדים של ילין התייצבה הבוקר על 750 רקטות ופצצות מרגמה שנחתו עליהם מאז תחילת סבב הלחימה בארגוני הטרור בעזה. "750 רקטות ופצמ"רים רק עלינו. זה יותר משליש מכל התלול מסלול שנורה במערכה הזאת על ישראל. 35%, אם נדייק", אמר.

הפצמ"רים הם חלק מהנוף ומפס הקול של החיים ביישובי אשכול. לרוב הם נופלים בשטחים פתוחים, כלומר בשדות חקלאיים של תושבי המועצה. הם נופלים גם בשגרה ובמערכת הביטחון אוהבים להגדיר את הירי הזה בעתות האלה כ"טפטופים". כל עוד הם לא הורגים אף אחד, השיגורים האלה נסבלים, אפילו נסלחים. ילין: "יש כאן טרמינולוגיה, ממש שפה: אם יורים על חקלאי, חיל האוויר מגיב ומשטח דיונה בעזה. אם זה פצמ"ר - דופקים פתח של מנהרה. אנחנו כבר יודעים, לפי מה שירו עלינו, מה תהיה התגובה. בינתיים זה רק מעצים את עצמו - גובה הלהבות רק עולה. חמאס בוחן כל הזמן את הגבולות שלנו ומי משלם את המחיר? אנחנו. אני חושב כל הזמן מה היה קורה אם היינו מגיבים בחריפות על הטיל הראשון שנורה לעברנו אחרי מערכה. אני חושב כמה מלחמות היו נמנעות".

השבוע פגע פצמ"ר בשטח כינוס של כוחות צה"ל ליד אחד היישובים במועצת אשכול. ארבעה חיילים נהרגו ועוד שישה נפצעו, באירוע שמזכיר באופן מצמרר את נפילת הקטיושה בשטח הכינוס של הכוחות ליד כפר גלעדי במלחמת לבנון השנייה. 8 שנים אחר כך, בדרום, קיבלנו "כפר גלעדי קטן". במענה על השאלה אם צה"ל, שפועל כבר 24 ימים ברצועה, מייצר עבור התושבים ב-32 היישובים של ילין את ההרתעה המתבקשת, הוא עונה בשלילה.

"כשאתה מדבר עם תושבים בעזה, הם טוענים שהם אזרחים בדמוקרטיה דיקטטורית. אנחנו מצדנו לא נוריד את השלטון הזה, של חמאס. לא נעשה עבורם את העבודה. כבר היה לנו ניסיון מר כזה בלבנון. צריך לחתור להבנות מדיניות שימנעו מחמאס לירות. במבצע הזה זה עדיין לא קורה. לא משיגים את ההרתעה, כי לא פועלים מספיק חזק ומספיק עמוק. העבודה של חמאס היא לצאת אצלנו דרך פירים של מנהרות בזמן שההנהגה הבכירה של הארגון מחופרת בבטן האדמה. ישראל צריכה לחפש את ההנהגה של הארגון, לתת לה מכה חזקה. בהנהגה שלנו אין נחישות. תראה את השבוע האחרון: הכרזות חוזרות ונשנות על הפסקות אש, שבהן נהרגים יותר חיילים. למרות שצה"ל הוא צבא מקצועי, ההכרזות האלה מחלחלות. תושבים באזור נכנסים לשאננות. החוסן של כולנו נפגע. הממשלה נלחמת על הפסקת אש. כרגע, בזמן שאני מדבר איתך, אני לא יודע אם אנחנו במצב של הפסקת אש. גם כשיש כזאת אנחנו חוטפים".

"רק הסדר מדיני יביא ביטחון ושקט"

חמאס ייפול? יקומו במקומו קיצוניים יותר שינהלו את העניינים בעזה? ילין סבור שבכל מקרה, האינטרס של כולם הוא לשמור על פתח ליציאה מהמערכה במסגרת הסדר: "רק הסדר מדיני יוכל להביא פה ביטחון ושקט. לייצר את ההרתעה ששימרה הפסקת אש של עשרות שנים בין ישראל לסוריה. מעניין אותי מי יושב שם? כולם, גם חמאס, גם ג'יהאד אסלאמי וגם אל-קאעידה רוצים להרוג אותנו. מה זה משנה מי יושב שם. זה טרור. ברגע שמישהו מניח שם את הנשק, זה כבר לא טרור". המלחמה של תושבי עוטף עזה התחילה שבוע וחצי לפני המבצע שקיבל בצה"ל את השם צוק איתן. "אני אגיד לך מתי זה התחיל בדיוק: 27 ביוני, כשחטפנו מטחים כבדים של טילים ופצמ"רים על כל הגזרה והכרזנו על מצב חירום - בלי שהמדינה קיבלה שום החלטה על כלום. משם, תספור עשרה ימים של מצב אבסורדי: מחד אנחנו שומרים על התושבים שלנו ומתנהלים בחירום, הם לא קיבלו שירותים כמו שצריך, ומאידך המדינה לא מקבלת שום החלטה בנושא. דיסוננס", אמר.

ילין מתמרן בין עשרות יישובי המועצה לבין סקירות ועדכונים תכופים שהוא מקבל מקצינים בצה"ל, מתמודד בגבורה גם עם גדודים של עיתונאים שמבקשים התייחסות. דיווחים נרחבים על מנהרות ביישובים שלו מטריפים את התושבים, מעצימים את תחושת הפחד. השבוע הוא פנה ביחד עם עמיתו ממועצת שער הנגב, אלון שוסטר, אל מערכות התקשורת בבקשה להימנע מציון שמות היישובים שבקרבתם נחשפו מנהרות כי קשה שם גם כך. "אף אחד לא מבין שיום אחד אנחנו אלה שנצטרך לשקם את הקיבוצים ולעודד את התושבים. אף אחד לא יבוא לעשות את העבודה הזאת במקומנו", אמר.

כאילו אין די בחזית הזאת, והמציאות המעושנת והמדממת משני צדי גדר המערכת כפתה עליו התמודדות נוספת: בימיו הראשונים של התמרון הקרקעי, הבן שלו, אור, לוחם ביחידה מובחרת, נפצע ברגליו מקליעים בתוך הרצועה. "כרגע הוא ברם 2 בבאר שבע, מקבל טיפול. מצב הרוח שלו לא משהו ביומיים האחרונים, שלושה מחבריו נהרגו בקרבות בעזה. הוא על כיסא גלגלים, עדיף שיהיה בבאר שבע כי עם הכיסא יש קושי להכניס אותו לממ"ד בתוך 15 שניות. הוא יהיה בסדר", אמר.

ביום שאחרי הקרבות, ילין מצפה שכוחות צה"ל יתפרשו בקווים חדשים ברצועה, באופן שיבטיח את ביטחון התושבים אל מול איום המנהרות והרקטות. והוא מצפה לחבילה נרחבת של סיוע כלכלי. "צריכה להיות כאן השקעה מאסיבית, להצמיח כאן עוגנים כלכליים, מענקים. למשל, כל מי שבא לבנות כאן את ביתו - שיקבל מענק מהמדינה בהיקף של 400-500 אלף שקל. הגישה הזאת תביא לכאן משפחות צעירות שרק רוצות לחיות בסביבה כפרית טובה עם חיי קהילה איכותיים. אני רוצה שמעבר כרם שלום, שממנו מועברות הסחורות השונות מישראל לרצועה, ינוהל בידי החברה הכלכלית של המועצה שלנו. אולי נרוויח מזה כמה גרושים. שיקימו כאן אזור מסחרי ושהמועצה האזורית תפתח אותו. אם ייתנו את המכרזים למינהל - יבוא לכאן איזה טייקון ולנו לא ייצא מזה כלום. האזור הזה עוד יפרח אחרי המלחמה".