מרקסטון: חשש לגבי המשך קיומנו כ"עסק חי"

הקרן הכושלת דיווחה למשקיעים כי הסבה להם הפסד של 31% ■ שערכה מטה בחדות את רוב החזקותיה

רון לובש / צלם: יוסי כהן
רון לובש / צלם: יוסי כהן

על רקע סימני שאלה גדולים בדבר התנהלותה הכושלת, שיגרה אמש קרן ההשקעות מרקסטון למשקיעיה את הדוחות הכספיים לשנת 2013, שכללו - בצעד חסר תקדים - הערה כי קיים חשש משמעותי לגבי המשך קיומה כ״עסק חי". במכתב למשקיעים מציינת הקרן כי נכון לחודש אפריל האחרון, עת נהרג השותף המייסד אמיר קס ז"ל בתאונת דרכים, עמדו חובותיה על 220 מיליון דולר.

על כן מתריעים במרקסטון כי קיים ספק לגבי יכולתה למכור את החזקותיה במהלך העסקים הרגיל (ובמחיר המשקף את השווי ההוגן שלהן), כך שייתכן כי חלק מהחזקות הפורטפוליו שלה, ואף כולן, יילקחו על ידי נושי הקרן.

במקביל, דיווחה הקרן למשקיעיה, שמהם גייסה כ-800 מיליון דולר לפני כעשור, כי גרמה להם להפסד עצום של 31% - שינוי מהותי לעומת התשואה שהציגה בדוחות שפרסמה לפני חודשים ספורים. אז עמדה התשואה המצטברת על 3% - עדות להערכות השווי המנותקות שעליהן התבססה בעבר.

הסיבה לשינוי הדרמטי היא שערוכים חדים כלפי מטה שביצעה הקרן, שבניהולו של רון לובש, בשווי נכסי הפורטפוליו שלה. מהדוחות עולה, כי בסוף 2013 הסתכמו השקעות הקרן מאז היווסדה בכ-662 מיליון דולר, בעוד ששווי השקעותיה, כולל אלה שמומשו, משוערך על ידה ב-458 מיליון דולר בלבד.

השינוי המהותי ביותר בדוחות מתייחס לשווי חברת אמפיק - לשעבר בית ההשקעות פריזמה, והיום חברה שמחזיקה 23% ממניות בית ההשקעות פסגות. בקרן שערכו מטה את שווי אמפיק ב-76%, לכ-11.6 מיליון דולר - השמדת ערך אדירה של 96% על ההון שהושקע (262 מיליון דולר).

בדוחותיה מציינת מרקסטון כי לאמפיק יש חובות של 122 מיליון דולר שאותם עליה לפרוע עד 2019, ומהם כ-8.5 מיליון דולר עד סוף 2014 ו-21 מיליון דולר נוספים עד סוף 2015. נוסף על כך, אמפיק נדרשת לפרוע עד סוף השנה חוב של 31 מיליון דולר עד נובמבר 2014 . מדובר בחלק מהלוואה של 70 מיליון דולר שהקרן נטלה מדויטשה בנק ופיזרה בין חברות הפורטפוליו שלה שנקלעו למצוקה תזרימית.

נציין עוד כי שווי אמפיק בדוחות מרקסטון משקפים לפסגות, בית ההשקעות הגדול בישראל שבשליטת קרן אייפקס, שווי של 2.3 מיליארד שקל - נמוך בכ-30% משוויו בדוחות אייפקס. בימים אלה מנהלת מרקסטון מו"מ עם אייפקס למכירת החזקותיה בפסגות.

אחת מחברות הפורטפוליו הפחות מוצלחות של מרקסטון היא רשת חנויות הספרים סטימצקי, שם היא מחקה את מלוא השקעתה, בסכום של 53 מיליון דולר, לאחר שנאלצה להעביר את הבעלות ברשת שנקלעה לקשיים לידי קבוצת גרינברג, של הפרסומאית ג.יפית. בדוחות מרקסטון נכתב שכל חובות סטימצקי, בסך 59 מיליון דולר, שולמו לנושים על ידי מרקסטון, בזכות הון שהקרן קראה לו לאחרונה ממשקיעיה.

החזקה נוספת בפורטפוליו ששוערכה מטה היא נילית (20.7% מהמניות). כשברקע המגעים למכירת החזקות מרקסטון ביצרנית חוטי הניילון לבנק לאומי, חתכה מרקסטון את שווי החזקה זו ב-60% לכ-43 מיליון דולר, כך שהיא משקפת לה הפסד צפוי של כ-41% על ההון.

בכך לא מסתיימת רשימת החברות שאת שווין מרקסטון ממשיכה להפחית בדוחותיה (ראו טבלה). רשימה זו כוללת בין היתר את השקעתה ב-PRS, ביצרנית רכבי השטח תומקאר ובחברת אלרן נדל"ן של הדנקנרים.

בדוח הקודם החליטו במרקסטון, כנראה בניסיון לטשטש ביצועים חלשים, לאחד את ההשקעה החלשה בסטימצקי עם רשת התכשיטים מגנוליה, שנרכשה שנתיים מאוחר יותר ונחשבת החזקה טובה. עם מכירת סטימצקי, חזרה הקרן לפרט על החזקתה בחברת התכשיטים, שמשוערכת על ידה לפי 66 מיליון דולר (המשקפים תשואה על ההון של 47%).

כל אלה הביאו לכך שמרקסטון חתמה את 2013 עם תשואה פנימית (IRR) שלילית של 17.4%, בהמשך לתשואה שלילית של 4.1% שהניבה בשנת 2012. במקביל, כאמור, מזהירה הקרן על כך כי היא נקלעה למשבר נזילות משמעותי, כי כמעט כל חברות הפורטפוליו שלה משועבדות וכי עדיין היא מתמודדת עם "תשלומים משמעותיים" שאותם עליה לפרוע במהלך 2014-2015.

נזכיר כי לאחרונה, בניסיון להתמודד עם המצוקה התזרימית, קראה מרקסטון למשקיעיה, רובם גופים מוסדיים בארה"ב, להזרים לה 95 מיליון דולר. בסופו של דבר, ולאחר שרוב המוסדיים המקומיים (שמהווים כ-10% מהמשקיעים בקרן) החליטו שלא להיענות לקריאה, הצליחה הקרן לגייס 70 מיליון דולר.

פורטפוליו של מרקסטון נכון לסוף 2013 במליוני דולרים
 פורטפוליו של מרקסטון נכון לסוף 2013 במליוני דולרים