נא להכיר: מערכות ההגנה המתקדמות ביותר של צה"ל

הנמ"ר פותח בישראל בידי המינהלת שאמונה גם על הפיתוח ועל הייצור של טנק המרכבה. משקלו כ-60 טון, מגיע למהירות של יותר מ-60 קמ"ש, ובזכות המיגון הנרחב שלו בכוחו להתמודד עם איומים עדכניים בזירות הלחימה כמו מוקשים, מטעני צד, רקטות RPG וטילים נגד טנקים. ייצור הנגמ"ש החל ב-2008, ומערכת הביטחון הכריזה בעבר על תוכנית הצטיידות בהיקף של כמיליארד שקל של נגמ"שים מסוג זה לשימוש כוחות הרגלים. אלא, שתוכניות לחוד ומציאות לחוד: גם במסגרת המבצע האחרון בעזה, עשה צה"ל שימוש נרחב בנגמ"שים מיושנים שאינם מוגנים מספיק והצטייד בכמות נמוכה יחסית של נמ"רים בשל אילוצי תקציב. בנוסף למיגון ריאקטיבי מתקדם, הנגמ"שים החדשים מוגנים גם באמצעות מערכת "מעיל רוח" שמגינה גם על טנקי המרכבה.

כיפת ברזל

כיפת ברזל היא הכוכבת הבלתי מעורערת של מבצע "צוק איתן", שיירטה בהצלחה כמעט 600 רקטות שנורו מרצועת עזה. לפי דובר צה"ל, במהלך המבצע שוגרו כ-3,360 רקטות מסוגים שונים לעבר ישראל.

בימי הלחימה בעזה עובה מערך ההגנה האווירית של צה"ל בשלוש סוללות נוספות של כיפת ברזל, ולרשות ישראל עמדו 9 סוללות שחלקן עבר שדרוג משמעותי באופן ששיפר את יכולות היירוט מבחינת דיוק וטווח. הממשל האמריקאי קידם בימים האחרונים חוק מיוחד המאפשר להקצות כ-225 מיליון דולר לייצור ולפיתוח של רכיבים הקשורים למערכת. החברה המפתחת והקבלנית הראשית בתוכנית כיפת ברזל היא רפאל מערכות לחימה מתקדמות. את מערכת השליטה והבקרה שלה מייצרת אמפרסט ואת המכ"ם מייצרת אלתא מערכות, חברה-בת של התעשייה האווירית.

הרמס 900

בעיצומה של הלחימה בעזה שילב חיל האוויר לראשונה במסגרת פעילות מבצעית את מל"ט הדגל של אלביט מערכות - הרמס 900. עד אז חיל האוויר התבסס על מל"ט אחר של אלביט מערכות, הרמס 450, ועל המל"טים "איתן" ו"שובל" של התעשייה האווירית (מל"טים מסדרת הרון).

בשנים האחרונות תופסים כלי הטייס הבלתי מאוישים יותר ויותר מנפח הפעילות של חיל האוויר, בהן במשימות לאיסוף של מודיעין.

מעיל רוח

"מעיל רוח", מותקנת על רק"מ (רכב קרבי משוריין) ועל טנקים ומשפרת את המיגון מפני פגיעת טילים נגד טנקים ורקטות RPG. המערכת מותקנת על טנקי מרכבה ועל נגמ"שים מסוג נמ"ר. במקרה שנעשה לעברם ירי של טילי נ"ט, המערכת פועלת באופן אוטומטי, מחשבת את מסלול מעופו של הטיל ומשגרת לעברו מיירט. מערכת "מעיל רוח" שהייתה מותקנת על חלק מהמשוריינים שפעלו ברצועה, נטרלה בהצלחה מספר ניסיונות לפגוע בהם. המערכת לא הותקנה על כל הכלים, כמו במקרה של הקרב בשכונת סג'עייה שבו נע כוח של גולני בנגמ"ש מיושן המכונה ברדלס. הנגמ"ש נתקע מסיבה מכאנית ובהמשך ניפגע מטיל נ"ט. 7 לוחמים שהיו בתוכו נהרגו. לגבי אחד ההרוגים, סמ"ר אורון שאול, קבע צה"ל כי מקום קבורתו לא נודע.

מגן רוח

פיתוח חדש של אלתא מערכות, חברה-בת של התעשייה האווירית, שהוכנס לשימוש מבצעי במהלך הלחימה ב"צוק איתן". מדובר במערכת מכ"ם טקטית שניתנת לפריסה מהירה בשטח ומספקת התרעה מיידית לכוחות על ירי של פצצות מרגמה שנעשה לעברם. זמן המעוף הקצר מאוד של פצמ"רים והטווחים הקצרים יחסית שאליהם הם נורים, מקשים להעמיד לכוחות התרעות טובות על ירי כזה. כיום, אין יכולת ליירט פצמ"רים בדומה ליירוט רקטות באמצעות כיפת ברזל. חברת רפאל מובילה פיתוח של מערכת המבוססת על לייזר מוצק שאמורה לאפשר בעתיד יירוט כזה.

מערכת מגן אמורה לספק לכוחות שבקרבתם היא פועלת נתונים מדויקים על מקור הירי, ולאפשר להם להשיב לעברם אש במטרה לפגוע בחוליות הרגמים.

סופר דבורה סימן 3

ספינות הסיור דבורה סימן 3 שמתוצרת מפעל רמתא של התעשייה האווירית, שימשו את כוחות חיל הים שפעלו במהלך המבצע מול חופי עזה.

ב-2010 החל חיל הים להצטייד בספינות אלה כדי לשפר יכולות בעת משימות של ביטחון שוטף, במבצעים, בהגנה על תשתיות גז שנמצאות לא הרחק מחופי עזה ועוד. הספינות סופר דבורה נושאות מערכות מתקדמות לתקיפה, הגנה, גילוי של איומים במרחב הימי ועוד.

קליטת הסופר דבורה סימן 3 היא חלק מתהליך התחדשות מקיף שעובר בשנים האחרונות חיל הים. תהליך זה עתיד לכלול גם מספר ספינות שטח חדשות שיאפשרו לחיל הלבן לעבות את ההגנה על תשתיות הגז הטבעי בים התיכון והצטיידות בצוללות דולפין חדשות המיוצרות בגרמניה.

סקיילרק

כמעט בכל זירה שצה"ל פועל בה בשלוש השנים האחרונות, הסקיילרק הוא חלק מהנוף: מדובר במטוס זעיר ללא טייס שמפעילה יחידת רוכב שמיים של חיל התותחנים, ומאפשר לכוחות בשטח לקבל מודיעין בזמן אמת על המתרחש באזור שבו הם פועלים. המטוס הזעיר מיוצר באלביט מערכות והוא מופעל בידי שני אנשי צוות. משקל המטוס מוערך בכ-7 ק"ג ומשקל הערכה כולה המאפשרת את הפעלתו בשטח נאמד בכ-50 ק"ג.

רימון IM

אחד הפיתוחים שהתעשייה הצבאית (תעש) מתגאה בו בשנים האחרונות הוא רימון IM שפותח בידי מהנדסי החברה ובשיתוף עם זרוע היבשה של צה"ל כחלק מהפקת הלקחים מתקרית שאירעה באוקטובר 2010 ברצועת עזה. באותה תקרית נהרג לוחם גולני, רב סרן אלירז פרץ, כשכדור מחבלים פגע ברימון יד שנשא באפוד הקרב שלו וגרם לפיצוצו. רימון היד IM מבוסס על מנגנון ייחודי שמונע את פיצוצו במקרה שפוגעים בו כדור או רסיס. במהלך תקרית אש שאירעה באחת מזירות הקרב במסגרת הלחימה האחרונה בעזה, ניצלו חייו של אחד הלוחמים בזכות המנגנון החדש. כדור שנורה לעברו ננעץ ברימון. הרימון לא התפוצץ ולחייל שלום.

אופק 10

הוא שוגר לחלל רק לפני כשלושה חודשים ובמסגרת המבצע בעזה הוא כבר סיפק את הסחורה: לוויין הריגול אופק 10, ששוגר בהצלחה בחודש אפריל האחרון ומופעל בידי יחידה 9900, יחידת הלוויינים של אמ"ן, כבר סיפק במהלך החודש האחרון תמונות מרצועת עזה ותוצרים נוספים מזירות מעניינות נוספות, באופן שהשביע את רצון מפעיליו.

הלוויין יוצר בהזמנת מערכת הביטחון בתעשייה האווירית, הוא מצויד במכ"ם ומסוגל לאסוף מודיעין בשעות היום ובשעות הלילה ובתנאים של מזג אוויר קשה. אופק 10 שוקל כ-330 ק"ג ומקיף את כדור הארץ בצורת אליפסה, בגובה שבין 400 ל-600 קילומטר.

מרכבה "סימן 4"

מה לא אמרו כבר על הטנקים? מיושנים, מסורבלים, מגושמים, יקרים, פגיעים, ובעיקר - בלתי רלוונטיים לשדה המערכה המודרני. בשנים האחרונות תוכנית טנק המרכבה שמיוצר בישראל בידי מינהלת מיוחדת של משרד הביטחון, טולטלה כמה פעמים בעקבות קשיי תקציב שאיימו על עתידה. במבצע "צוק איתן" הטנק חזר אל מעמדו הנשכח והיה לאחד הכלים המרכזיים ששימשו את כוחות הקרקע של צה"ל. טנקי מרכבה "סימן 4", "הטנק הטוב ביותר בעולם", אומרים עליו במערכת הביטחון, שמצוידים במערכת למיגון אקטיבי "מעיל רוח", לקחו חלק מרכזי בתמרון הקרקעי בעזה, הסתערו מול חוליות נ"ט וירו פגזים לעבר מטרות שאיימו על כוחות החי"ר בעת שחיפשו מנהרות תקיפה שמובילות לישראל.

212 תעשיות ברחבי הארץ מתקיימות בזכות התוכנית ומייצרות רכיבים לטנק המתקדם. הטנק, אם שואלים את מערכת הביטחון, לא ייעלם בשנים הקרובות, וכעת מנסים שם לפתח את הטנק העתידי של כוחות השריון הישראליים.

תמוז

הטיל SPIKE NLOS המכונה בשם "תמוז", שימש את צה"ל לביצוע מאות תקיפות מדויקות של מטרות שונות ברחבי הרצועה. הטיל, שמוגדר חמ"מ (חימוש מונחה מדויק), היה במשך שנים מסווג ויועד לתת מענה במקרה של הסתערות טנקים סורים לעבר ישראל. בשנים האחרונות צה"ל הרחיב את השימוש בו וניכר שהוא די מרוצה. הטווח של הטיל כ-25 קילומטר ובזכות חיישן אלקטרו-אופטי שמותקן בו - אנשי הצוות שמשגרים אותו יכולים להוביל אותו באופן מדויק אל המטרה. צילומים שמשדר הטיל בזמן אמת מאפשרים למפעיליו לכוון אותו אל המטרה עד לרגע הפגיעה. שימוש בטיל נעשה גם במהלך מלחמת לבנון השנייה, ובעת שצה"ל השמיד עמדה של צבא סוריה שממנה נורתה אש לעבר יישוב ישראלי ברמת הגולן לפני כשנה וחצי.

תמוז הוא אחד מתוך סדרה ארוכה של טילים נגד טנקים המכונים ברפאל משפחתSPIKE . טילים אלה, שטובים לטווחים משתנים בהתאם לצרכי הכוחות הלוחמים, נחטפים בעולם כמו לחמניות טריות ועשרות צבאות בעולם כבר רכשו מרפאל טילים מסוג זה.

תבור

רובה הסער של חיילי הרגלים של צה"ל שהוכנס לשימוש מבצעי בחלק מהיחידות המיוחדות ויחידות השדה של הצבא כבר לפני כעשור. במשך השנים התבור הוטמע ביחידות נוספות, וכיום כבר לא ניתן לראות בשטח לוחם עדכני בלי אחד מסוגי התבור. הרובה, שהחליף את ה-16-M הוותיק, תוכנן ופותח בתעש עוד לפני שמפעל הנשק הקל, "מגן", הופרט ונמכר לסמי קצב, הבעלים של IWI. כיום התבור, על סוגיו, מיוצר ומשווק בחברה של קצב, ומלבד צה"ל נמכר לעשרות מדינות ברחבי העולם.

בתחילת השנה הוכתר התבור בתואר "רובה השנה" של ארגון הרובאים האמריקאי וזכה בפרס יוקרתי. זאת, לאחר שבתוך 9 חודשים מכרה IWI כ-15 אלף רובים מסוג זה בארה"ב. המחיר המשוער של רובה אחד הוא כ-1,400 דולר.

יחידות שדה בצה"ל עתידות להצטייד בתקופה הקרובה במיקרו תבור משופר: אורך הרובה כ-65 ס"מ, אורך קנה 35 ס"מ, והוא מסוגל לירות בקצב אש של כמעט 1,000 כדורי 5.56 מ"מ בדקה. מחסנית אחת מכילה 30 כדורים.

צי"ד

המערכה בעזה עוד תתוחקר רבות בצה"ל ומחוצה לו, אך גם במהלך הקרבות ברחבי הרצועה קצינים בכירים לא הסתירו את שביעות רצונם ממה שהגדירו "שיתוף פעולה בין-זרועי", תוך שמירה על קשר רציף בין כוחות הקרקע, האוויר והים. הקשר הזה, שהתאפשר בין השאר באמצעות מערכת השליטה והבקרה צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) של אלביט מערכות, אפשר להקדים מכות אש מכמה כיוונים על אזור מסוים. זאת, בין השאר בזכות היכולת לשתף נתונים ומידע מודיעיני שנאספו בזמן אמת בקרב כל הכוחות שמעורבים בלחימה באותו תא שטח.

מערכת השו"ב של אלביט מערכות פותחה ויוצרה במסגרת פרויקט ארוך שנים שהיקפו הוערך בכמיליארד דולר. המערכת עוברת עדכונים תכופים, ומעת לעת מותקנים בה יישומים שמרחיבים יכולות לכוחות שפועלים בשטח ובדרגי הפיקוד השונים. באמצעות מערכת זו יכולים כוחות הקרקע לקבל נתונים מדויקים ובזמן אמת ממטוסים ללא טייס או מכלי טייס אחרים שפועלים באותו מרחב לחימה.

כלנית

במבצע "צוק איתן" צה"ל עשה שימוש נרחב בפגז המכונה כלנית שפותח ומיוצר בתעשייה הצבאית (תעש). מדובר בפגז רב-תכליתי שמאפשר לכוחות המתמרנים בשטח לנהל באמצעותו גם לחימה בשטח בנוי. הכלנית, בקוטר של 120 מ"מ, מסוגל לחדור לקירות של מבנה ובזכות מנגנון השהייה להתפוצץ רק בתוך חלל החדר שאליו כוון. מצב זה מונע סיכון של ירי פגז לעבר מטרה שבה מסתתרים מחבלים, ומסוגל לגרום לנזק אגבי נרחב שבו עלולים להיפגע גם אזרחים שאינם מעורבים בלחימה.

בתעש סיפרו בעבר כי הכלנית פותח על רקע לקחים שהפיק צה"ל ממערכות קודמות, ובהן מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 והמבצע הראשון בעזה, "עופרת יצוקה", משנת 2008.