האם מינוי פרופ' עודד שריג במגדל יטורפד?

שר האוצר בשיחות סגורות: "חבל שעודד לא הבין לבד שהמהלך הזה, גם אם הוא חוקי, נראה רע מאוד" ■ שריג, עד לפני שנה המפקח על הביטוח, הוא שהעניק את היתר השליטה במגדל למשפחת אליהו

עודד שריג / צילום: איל יצהר
עודד שריג / צילום: איל יצהר

"חבל שעודד לא הבין לבד שהמהלך הזה, גם אם הוא חוקי, נראה רע מאוד", חזר ואמר שר האוצר יאיר לפיד בימים האחרונים בשיחות סגורות, כשהוא מתייחס למינויו הצפוי של פרופ' עודד שריג לתפקיד בכיר בקבוצת שלמה אליהו-מגדל המחזיקה במגדל, חברת הביטוח הגדולה בישראל. שריג היה המפקח על הביטוח עד לפני כשנה, והוא שהעניק את היתר השליטה במגדל למשפחת שלמה אליהו. ככל הנראה, בשלב ראשון מיועד שריג על ידי אליהו להצטרף לדירקטוריון מגדל אחזקות הציבורית, ובהמשך אפשר שיהיה יו"ר הקבוצה במקום אליהו עצמו, וגם יחליף את ענת לוין הפורשת בימים אלה מתפקידה כיו"ר מגדל חברה לביטוח.

במקביל לדברי הביקורת הקשים שעליהם חזר לפיד גם בשיחות בהנהלת האוצר, בודקים באוצר ובמשרד המשפטים את האפשרויות כיצד להתמודד ואף להתערב במינוי הזה, בשלבים העתידיים שלו. הליכים אלה נכנסו לתאוצה בימים האחרונים, לאחר הודעת הפרישה הרשמית של לוין. מעורבים בהם הממונה על שוק ההון והביטוח דורית סלינג'ר, המנכ"לית יעל אנדורן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט והיועץ המשפטי לאוצר יואל באריס.

ההערכה, נכון להיום (א'), היא כי אין למדינה אפשרות להתערב במעבר שריג למנהל-נושא משרה בכיר במגדל אחזקות שבשליטת של אליהו, כל עוד הוא עומד בדרישה של שנת צינון. זאת, בעיקר משום קיומה, עדיין, של "לקונה", מגרעת, בחוק הפיקוח על עסקי הביטוח המחריגה את חברות האחזקה מסמכויות החוק והמפקח. נציין כי משרדי האוצר והמשפטים מקדמים בחודשים האחרונים הצעת חוק להחלת סמכויות הפיקוח גם על חברות האחזקה, והמינויים לתפקידים בכירים בהן, בהיותן חברות-אם המשפיעות במישרין על חברות הביטוח.

עם זאת נבדקות, וכבר מתגבשות, סמכויות המפקחת להתערב, אפילו למנוע, מינוי בעייתי, והמינוי הזה נחשב בעייתי גם במשרדים וגם אצל שר האוצר, לתפקיד יו"ר, או אפילו דירקטור במגדל חברת הביטוח. כמו כן נבדקת האפשרות לא לאשר את המינוי האפשרי העתידי של שריג, הצפוי על פי הערכות לתפקיד יו"ר מגדל אחזקות.

זאת, לנוכח העובדה כי שלמה אליהו, היו"ר הנוכחי, נדרש על ידי המפקחת, בהתאם לחוק החברות, לסיים את תפקידו זה בראשית אפריל הקרוב. זאת משום העובדה שהוא גם בעל השליטה בחברת האחזקות וגם אביהם של עופר אליהו, המשמש מנכ"ל חברת הביטוח שהיא הנכס הגדול והמרכזי של חברת האחזקות, ושל ישראל אליהו, יו"ר בית ההשקעות מגדל שוקי הון. בכך משמש למעשה האב היו"ר למפקח על בנו המנכ"ל, למרות שהתקיים, עד לאחרונה, כלי אמצע בין האב לבן בדמותה של לוין כיו"ר חברת הביטוח. כאמור, בהסכמה בין אליהו לסלינגר החליט שלמה אליהו לסיים את תפקידו כיו"ר בתום הרבעון הראשון בשנה הבאה. הוא ימשיך לכהן כדירקטור בחברה.

המינוי הצפוי גורר ביקורת ציבורית חריפה. כך, למשל, ד"ר זאב רותם, יועץ אסטרטגיה שעבד עם אגף שוק ההון ומכיר את השירות הציבורי, תוקף את הכוונה למנות את שריג במגדל ואומר: "זהו קו פרשת מים של כל השירות הציבורי. אחרי המקרה של ניר גלעד, אם זה יקרה זה יהיה המקרה הכי חמור שממלא תפקיד מרכזי בממשלה, שהיה בעל סמכות בהליך שבו בעל הון קיבל היתר או הטבה או אישור להטבה כספית משמעותית, וכעבור זמן קצר לאחר שקיבל אישור לא ברור מאליו, מוצא עצמו אצל אותו בעל שליטה בתגמול גבוה בצורה בולטת. ככל שהסיפור של ניר גלעד הפך לסמל לבעייתיות הזאת, עכשיו שריג יהיה השני.

"כל פקיד בשירות הציבורי ישאל את עצמו אם מאשרים זאת לשריג, אז סימן שגם הוא צריך לדאוג לבעלי ההון שמולו כדי שיתוגמל בהתאם כשיצא. כל אזרח שרואה זאת ישאל על כל החלטה בעתיד מה גרם להחלטה של האחראי מטעם המדינה. אם שריג יצטרף למגדל, בהמשך למה שהיה עם ניר גלעד, אזי חצינו את כל הקווים". לדברי רותם, מדובר ב"תגובה חריגה בעוצמתה בגלל חריגות האירוע".

גורם אחר בשוק אף אמר לנו: "הצטרפות של שריג למגדל תהיה פגיעה של ממש במעמדם של אנשים האוצר בקרב הציבור".

המפקח והמפוקח: איפה נפגשו אליהו ושריג?

המינוי המסתמן של פרופ' עודד שריג סופג ביקורת חריפה מצד גורמים רבים, שטוענים שמדובר בצעד לא סביר מצדו של המפקח לשעבר, שעשוי להשליך לרעה על אמון הציבור במקבלי ההחלטות בסקטור הציבורי. בין השאר מצביעים המבקרים על שורה של ממשקים ישירים ומשמעותיים שהיו לשריג עם מגדל, ושהיטיבו עם קבוצת הביטוח הגדולה במשק והעומד בראשה.

על אילו קשרים בין מפקח למפוקח מרכזי מדובר? מהם הצעדים שהוביל שריג ושבסופו של יום אפשר וגם סייעו למגדל (וגם לכמה ממתחרותיה הגדולות)? "גלובס" עושה סדר בדברים:

1. בראש ובראשונה מדובר על כך שהוא זה שאישר, בשיקול דעת אישי, כפי שמתיר לו החוק, לשלמה אליהו להחזיק באמצעי שליטה בקבוצת מגדל - המהלך המשמעותי השני של אליהו, לאחר שלפני כחצי מאה קיבל את האישור להקים את אליהו ביטוח שייסד מהפיקוח על הביטוח (ושאותה הוביל לאורך כל השנים). זאת בצל דיווחים שנמשכו על פני שנים, על כך שבבנק ישראל לא ישמחו לראות אותו כבעל השליטה בבנק לאומי ולאחר שאף ערך לאליהו מעין שימוע על רקע הודאתו של האחרון כי הוציא כספים מישראל מבלי שדיווח עליהם כנדרש.

מדובר בעסקת ענק בכ-3.5 מיליארד שקל, שהושיבה את אליהו בראש קבוצה המנהלת כ-193 מיליארד שקל, ושהפכה אותו לאחד מאנשי העסקים החזקים ביותר במשק.

2. אך לא רק בכך מדובר. במסגרת התנאים שהעמיד לטובת העסקה, שריג סייע על הדרך (כפועל יוצא, ולא בכוונת מכוון) לשלמה אליהו להפחית את מחיר העסקה. הכיצד? ברכישת השליטה במגדל על ידי אליהו האוצר פעל בראשונה על סמך הוראות חדשות ומקשות להעברת שליטה בגוף מוסדי (שעדיין לא מחייבות), ובמסגרתן דרישות הון ביחס לשווי גרעין השליטה אצל הרוכש.

שריג הבהיר כי לאור השינויים שחלו בשווי החזקותיו של אליהו (כלומר בסיס הונו), הוא לא יאשר את העסקה אם תישאר בהתאם לתג המחיר המקורי. בסיומו של המו"מ מול ג'נרלי אליהו השיג הנחה של כ-16% במחיר ששילם לג'נרלי, שרצתה לממש את החזקותיה במגדל ולצאת מישראל.

3. כמו כן, במהלך כהונתו שריג קיבל כמה החלטות שהטיבו עם החברות הגדולות ביותר בביטוחי החיים - ובוודאי עם הגדולה שבהן: מגדל. מדובר בביטול היכולת של החברות להבטיח מקדם תוחלת חיים כבר מגיל צעיר ומתחילת החיסכון. על פניו זו הייתה בשורה רעה למגדל משום שבישרה על מותן של פוליסות ביטוחי המנהלים מ-2013 ואילך. ואכן, המכירות של פוליסות ביטוחי המנהלים צנחו משמעותית מאז החלת האיסור, כשהתגמולים זורמים לקרנות הפנסיה הרווחיות פחות מבחינתן של קבוצות הביטוח.

ואולם מבחינת מגדל, כמו גם בעבור חברות ביטוח גדולות אחרות, ביטול האטרקטיביות של ביטוחי המנהלים הרווחיים מאוד בעבר אינו משהו שלילי באמת. למעשה, ביטול האפשרות להבטיח מקדם תוחלת חיים לכל החוסכים כבר מגיל צעיר יצר ערך אדיר לפוליסות שכוללות מקדם מובטח ושנמכרו קודם לאיסור של שריג, יתרון בעבור מגדל ומתחרותיה הגדולות בכך שהוא משמר את התיק שמכרו בעבר, ושימשיך להניב להן דמי ניהול גבוהים לעוד שנים רבות בעתיד. זאת, משום שברגע שלא ניתן לשחזר הבטחה זו הפכו כל המבוטחים שמחזיקים כבר בפוליסות אלה לקהל שבוי (כלומר תיק עם אחוזי שימור אדירים).

4. האטרקטיביות הזו אף התחזקה עם החלטה נוספת של שריג בפיקוח: לסרב לבקשת חלק מחברות הביטוח לאפשר לנייד מחברה לחברה פוליסות עם מקדמים מובטחים תוך שמירה על ההבטחה, משום חשש ליציבות חברות בענף. סוגיה זו נבחנת כיום מחדש באוצר.

למעשה, שתי ההחלטות האחרונות שזורות האחת בשנייה, ויצרו בפועל מעין שתי חברות פנסיוניות במגדל ובחברות אחרות: האחת היא החברה החיה והצומחת שרודפת אחר עסק חדש, והשנייה היא החברה שעוסקת בניהול ארוך שנים, במעין הליך ראן-אוף, בתיק ישן ורווחי עם לקוחות שבויים.

בסביבת שריג כמובן לא מסכימים עם הקביעות הללו, ולא רואים בעיה בהצטרפותו למגדל. כמו כן, נדגיש כי אין בדברים אלה משום קביעה שהם נעשו בעבור ובשם מגדל, כי אם להציף בעייתיות שעלולה לצוץ מהממשק הישיר והמשמעותי בין מפקח למפוקח מרכזי. לכן יש להרחיב ולהעמיק את כל ההנחיות בנוגע לצינון - לא רק ביחס לחברת הביטוח המפוקחת אלא גם ביחס לחברות האחזקה...

ממשרד המשפטים נמסר לנו בתגובה לפנייתנו בעניינו של שריג, אגב הפרסומים על ההצעה שקיבל להצטרף למגדל ובהתחשב בכך שהוא זה שאישר את המכירה של מגדל לאליהו: "בהתאם לחוק, קיימת מגבלה שאינה קצובה בזמן רק בכל הנוגע לייצוג כלפי מוסד הציבור שבו שירת הפורש, כאשר הייצוג הינו בעניין פלוני של אדם פלוני, שבו טיפל הפורש בעת מילוי תפקידו בשירות הציבורי. מגבלה זו אוסרת עיסוק בנושא ספציפי אך אין בה כדי למנוע ללא הגבלת זמן את העסקתו של הפורש על ידי הגורם שבעניינו עסק הפורש בעת שירותו הציבורי או את עיסוקו של הפורש בנושאים אחרים. יתר המגבלות הקבועות בחוק הן קצובות בזמן ואף ניתן לפנות לוועדת ההיתרים הקבועה בחוק לשם קיצור התקופה הקבועה בחוק. משרד המשפטים אינו בוחן, בעת הזו, את מינויו של עודד שריג, ולא התקבלה פנייה לקיצור תקופת הצינון בעניינו". כלומר, נראה ששריג יורשה להצטרף למגדל, אך לא יורשה לגעת בסוגיות היתר השליטה של אליהו (שהוא עצמו אישר לו).