"לישראלים תפקיד בלתי פרופורציונלי בשוק ההשתלות השחור"

"ניו-יורק טיימס" חושף: אלה הברוקרים שמניעים את שוק ההשתלות ■ ישראלים שזקוקים לכליות משלמים 175 אלף ד' בקוסטה-ריקה ■ זו דרך החתחתים שעוברים ישראלים במאמץ לעקוף את התור הרשמי להשתלות בישראל

רפואה רופא ניתוח זריקה / צלם: פוטוס טו גו
רפואה רופא ניתוח זריקה / צלם: פוטוס טו גו

לישראלים תפקיד בלתי פרופורציונלי בשוק השחור הגלובלי של השתלות אברים. כך טוען "ניו יורק טיימס" על סמך ניתוח נתונים של מקרי מכירות אברים להשתלה בניגוד לחוק מאז שנת 2000.

העיתון טוען, שאחת הסיבות למצב זה נעוצה במגבלות שנובעות מחוקי היהדות. מגבלות אלה גורמות לכך ששיעור תרומות אברים מגופות נפטרים בישראל הוא כה נמוך עד שחולים ישראליים חשים שאין להם ברירה אלא לחפש פתרון מחוץ לגבולות המדינה.

"כאשר מישהו זקוק להשתלת איבר, הוא יעשה כל מה שביכולתו כדי להשיג את המטרה", אמר ל"טיימס" מאיר ברודר, יועץ משפטי בכיר במשרד הבריאות.

העיתון נוקב בשמותיהם של שלושה ברוקרים שמתווכים בין חולים בישראל שזקוקים להשתלות לבין תורמים פוטנציאליים מעבר לים: אביגד סנדלר, סוכן ביטוח לשעבר, שחשוד זה מכבר במעורבות בשוק השחור של השתלות; בוריס וולפמן, עולה חדש מאוקראינה, שסנדלר העניק לו את חסותו; ויעקב דיין, איש עסקים שעוסק בנדל"ן ובשיווק.

על פי תחקיר שערך ה"טיימס" בנושא סחר אברים גלובלי, השלושה נמנים עם השחקנים הראשיים בשוק השחור של כליות להשתלה בישראל. במשך שנים צברו השלושה סכומי עתק תמורת שירותי תיווך בין חולים בישראל לבין תורמים זרים. העיתון מאשש קביעה זו על מסמכים משפטיים וממשלתיים.

הברוקרים טוענים שהם פועלים באופן חוקי, ושהם עצמם אינם מסייעים ישירות לחולים לרכוש את האברים המבוקשים, אומר העיתון. מכל מקום, התחקיר טוען, השלושה שינו בגמישות את מוקדי פעילותם ברחבי תבל כל אימת שהם נתקלו בקשיים באתר זה או אחר.

לפי הערכות של ארגון הבריאות העולמי, ההיצע בשוק בשוק האברים להשתלות עונה רק על כ-10% מהביקושים. אף על פי שאין מידע אמין בנושא זה, מעריכים מומחים שאלפי אנשים עוברים ניתוחי השתלה בלתי חוקיים מחוץ לארצם. כמעט בכל המקרים, ה"תורמים" הם מעוטי הכנסות ונטולי מידע על הסיכונים שהם נוטלים על עצמם במכירת אבריהם.

ארה"ב היא חלק משוק ההשתלות הגלובלי העצום, אבל, כאמור, תחקיר ה"טיימס" העלה שהישראלים ממלאים תפקיד בלתי פרופורציונלי בשוק הזה בגלל השיעור הנמוך של תרומות אברים במדינה. כדוגמה מביא העיתון את אופירה דורין, בת 36, עובדת בחברת תכנה. היא חלתה במחלת כליות לפני חמש שנים. מצבה הידרדר בהדרגה, ונשקף לה עתיד עגום של התחברויות תכופות למכשירי דיאליזה. היא לא הצליחה למצוא תורם מתאים בקרב משפחתה או חבריה, אך אמה, עובדת בי"ח, גילתה במהרה נתיב חלופי: שלושת הברוקרים ששמותיהם הוזכרו למעלה.

בין 2009 ל-2012, הוביל היאוש את דורין, כמו חולי כליות רבים אחרים, למסלול חתחתים של תיירות השתלות בין רמת-גן לסאן-חוסה, בירת קוסטה-ריקה, באמריקה התיכונה. ה"טיימס" מבסס קביעה זו על כ-100 ראיונות ובדיקות של מסמכים. ממשלת קוסטה-ריקה אינה יכולה לומר בוודאות כמה זרים עברו שם ניתוחי השתלה, אך בדיקת העיתון זיהתה 11 חולים - שישה ישראלים, שלושה יוונים ושני תושבי ארה"ב - שבגופם הושתלו כליות שנקצרו מתושבי קוסטה-ריקה. שני ישראליים נוספים הביאו עימם למדינה זו תורמים מישראל. הם בחרו לעבור את ניתוח ההשתלה בקוסטה-ריקה מפני שהרשויות היו אוסרות לקיים את הניתוח הזה בישראל.

לפי ה"טיימס", הרשת היתה מורכבת מהברוקרים הישראליים, מנפרולוג (רופא שמתמחה במחלות כליות) בקוסטה-ריקה, וממתווכים שגייסו תורמים כשמשרדם היה המושב האחורי במונית, או דלפק של פיצריה. בראיונות, הצביעו ארבעה פציינטים ישראליים על איש העסקים הישראלי יעקב דיין, שידוע כקובי, כאיש הקשר שלהם לקוסטה-ריקה.

השלטונות בקוסטה-ריקה חקרו את פעילות ההשתלות בארצם במשך יותר משנה. אך לא ברור אם המשטרה בקוסטה-ריקה, או בישראל, קשרה את ההשתלות בקוסטה-ריקה לדיין או לברוקרים הישראליים האחרים. אף אחד מהחולים שעברו את ניתוחי ההשתלות בקוסטה-ריקה לא רואיין ע"י חוקרי משטרה, לדברי אותם חולים.

דרכה של דורין לקוסטה-ריקה היתה שזורה בהתחלות סרק. תחילה פנתה משפחתה לברוקר אביגד סנדלר, שהסביר לה כי הוא יוכל לשלוח אותה לניתוח השתלה בסרי-לאנקה תמורת 200 אלף דור במזומן. חבריה לעבודה של דורין גייסו תרומות כספיות והוריה מישכנו את ביתם כדי לכסות את ההוצאות. אך כאשר הגיעה אמה של דורין לחלפן הכספים, בישר לה האיש כי דודו עבר ניתוח השתלת כליה בסרי-לאנקה תמורת סכום קטן בהרבה. מאוחר יותר הוזכרה טורקיה כאפשרות. בסופו של דבר, בתיווכו של דיין, הגיעה דין לקוסטה-ריקה ועברה שם את ניתוח ההשתלה בעלות של 175 אלף דולר.

הרופא המנתח היה ד"ר פרנסיסקו חוסה מורה פאלמה. הוא שילם 18,500 דולר לתורם הכליה, מובטל בן 37.

דורין סיפרה, כי היו לה ספקות לגבי ההבטחות של קובי דיין שכל העסקה חוקית, אך היא חשה שלא נותרו לה הרבה אופציות. "מצבי היה קריטי", היא סיפרה ל"טיימס". "לא הרגשתי כל כך טוב, ומצבי הלך והידרדר. גם לו ידעתי שמדובר בפעילות בלתי-חוקית, לא הייתי פועלת אחרת. חשוב לזכור, שאנשים אלה (הברוקרים), למרות היותם רודפי-בצע, מצילים חיים".