אנדורן: "אין מקום להטיל על הציבור מסים למימון העלויות הנדרשות של מערכת הביטחון"

לדברי מנכ"לית האוצר, המשרד מוכן להגיש לממשלה את התקציב ■ "אם נתכנס לגירעון של 3%, אין צורך להטיל מסים; נושא הביטחון הוא חשוב, אבל לא יהיה נכון ברמת המשק שזה יבוא על חשבון סדר יום אזרחי או מסים"

יעל אנדורן / צלם: תמר מצפי
יעל אנדורן / צלם: תמר מצפי

"ההוצאות בגין צוק איתן ייפרעו בשנת 2014. דרישות מערכת הביטחון לשנת 2015 צריכות להתכנס יחד עם הצרכים האחרים של הציבור במסגרת התקציב השנתי", כך אומרת מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, בראיון ל"גלובס", שבו היא מדברת על יכולת לעמוד בהוצאות המלחמה כבר השנה, על הכנת תקציב מוטה צמיחה ל 2015 ועל אי-רצון להשית על הציבור עוד מסים.

- מה מצב הכנת התקציב?

"הכנת התקציב והתוכנית הכלכלית ל-2015 גובשו לפני מבצע צוק איתן ועודכנו בהמשך בעקבות האינדיקטורים הכלכליים של הרבעון השני והלחימה בעזה. עם עלויות הלחימה וההוצאות השוטפות שלה בפועל אנחנו מתמודדים בתקציב 2014. 600 מיליון שקל כבר הועברו למערכת הביטחון, כספי הסיוע לישובים שנפגעו יוצאים מקרן מס רכוש ובישיבה השבוע אצל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוחלט על קיצוץ רוחב של 2% בתקציבי המשרדים, שיובא לישיבת הממשלה ביום ראשון".

- ומה לגבי תקציב 2015 ותקציב הביטחון בפרט?

"גם במה שנוגע לתקציב 2015 הנתונים כבר הוצגו לראש הממשלה ביום שלישי השבוע. יש להבחין בין הוצאות שהוצאו בפועל בגין המבצע בשנת 2014 לבין תוספת לתקציב הביטחון לשנת 2015. תפקיד משרד האוצר הינו להמשיך ולקדם רפורמות שהמשק צריך להגדלת הצמיחה ובמקביל לשמור שלא תהיה פריצה ממסגרת ההוצאה שנקבעה. כלומר, לשמור על הגידול הכולל להוצאות משרדי הממשלה שנקבע ל-8 מיליארד שקל".

- אבל בכל זאת הייתה מלחמה.

"לעניין הוצאות הביטחון השוטפות יש להבחין בין הוצאות הדרושות ללחימה לבין הוצאות אחרות ושינויים מבניים נוספים, שנדונים בוועדת לוקר. לטעמנו, אין מקום להשית על הציבור את הגידול הנדרש על ידי מערכת הביטחון לשנת 2015. לא נכון שמעבר להשלכות המבצע על הכלכלה בשנת 2014, יזלוג המשק גם להשפעה על תקציב המדינה בשנת 2015".

- ולא תהיה חריגה מהמסגרות שנקבעו?

"אם עומדים בכלל ההוצאה כפי שנקבע, כלומר עלייה של 8 מיליארד שקל בלבד בתקציב 2015, הרי ניתן להתכנס למסגרות שנקבעו. מה שחשוב במיוחד, ודווקא בתקופה זו יותר מתמיד, זה להמשיך ולקדם רפורמות שיסייעו לצמיחת המשק - לייצר תקציב מוטה צמיחה.

"לדוגמה, תמיכה לעידוד השתתפות בשוק העבודה בדרך של הגדלת בנייה וההשתתפות בתשלומי מעונות יום, עידוד השקעות הון באמצעות מענקים והחוק לעידוד השקעות הון, האצת הרפורמות להורדת יוקר המחיה, הגברת היבוא בתחום המזון, כמו בבשר ובחלב ועוד".

- בימים האחרונים פרץ ויכוח בין הנגידה, קרנית פלוג, לשר האוצר, יאיר לפיד, הגירעון.

"יש חשיבות לשמור על מסגרת הגירעון. לעמדתנו, אם אנחנו מתכנסים לצד ההוצאה כפי שקבענו, אנחנו יכולים להתכנס בשנה הבאה לסביבת גירעון של כ-3%. בכל מקרה, ראש הממשלה ושר האוצר יסכמו את המסגרות במהלך הימים הבאים והדברים יוגשו לשרי הממשלה במועד, לפני שיתקיים הדיון בממשלה".

"לא על חשבון סדר יום אזרחי"

- מדוע אתם מתנגדים עקרונית להעלאת מסים? ישנה התנגדות נחרצת מצד השר אפילו לביטול פטורי מס.

"אם נתכנס למסגרת גירעון של 3%, אין מקום ואין צורך להטיל מסים. אני לא חושבת שנכון להשית על הציבור מסים נוספים על מנת לממן את העלויות הנדרשות של מערכת הביטחון. מדובר בשאלה של סדרי עדיפויות - נושא הביטחון הוא חשוב, אבל לא יהיה נכון ברמת המשק שזה יבוא על חשבון סדר יום אזרחי או מסים, בפרט בתקופה של האטה מסוימת".

- זה לא ממש קל, כפי שיכול להיות הרושם מדבריך.

"המצב מורכב. בעיקרון הוא בנוי מ-3 פרמטרים שצריכים להתכנס. סך ההוצאה, כמה מתוכה הוצאות מערכת הביטחון, מה תהיה ההכנסה במהלך השנה ומה הגירעון . ההחלטות לא פשוטות. צריך לוודא שבשנת 2015 מתכנסים למסגרות שנקבעו".