זאת רק ההתחלה: כל המחלוקות בין משרדי האוצר והביטחון

כמה תעשיות ביטחוניות, בארץ ובעולם, שמספקות ציוד לצה"ל קיבלו לאחרונה פניות מעובדים במשרד החשבת הכללית באוצר לקבלת מחירונים ובירור פרטים ומחירים סופיים של כמה מהפריטים שצה"ל רכש ועשה בהם שימוש במהלך מבצע "צוק איתן". הבודקים ביקשו לדעת את מחיר הציוד ותנאי רכש כאלה ואחרים שהיו במהלך שלוש השנים האחרונות - שהן שנות ההצטיידות של צה"ל באמצעי לחימה שוטפים שבהם נעשה מרבית השימוש בחודשיים האחרונים.

בדיקה זו נעשית בידיעת הצבא, במקביל לבדיקה ואימות נתונים שנעשים מול המערכות הממוחשבות של חיל האוויר וחיילות היבשה, שמחוברות מאז "מהפכת השקיפות" בשנתיים האחרונות למסוף במשרד החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי-בויאנג'ו. הבדיקות הללו נעשות מול סיכום חשבון של 9 מיליארד שקלים שהוא תג המחיר שמערכת הביטחון קבעה לעלות "צוק איתן".

כבר בימי הלחימה הראשונים סוכם בין מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל והיועץ הכספי ראם עמינח, ובין עבאדי-בוינאג'ו ומנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, שיתקיים רישום ודיווח יומיומי על השימושים והעלויות בכל יום לחימה. מדי יום התקיים במשרדו של היועץ הכספי דיון וריכוז השימושים והעלויות של היום הקודם, והסיכום היומי של הוצאות המלחמה הועבר גם לאוצר.

כלולים בו כל השימושים בגין שעות טיסה, דלקים, יבשה, אמצעי לחימה, כלים שנפגעו, כיפת ברזל, מילואים, צרכים שוטפים ומחיה ללוחמים ותומכי לחימה. קבלת הסכום הזה, 9 מיליארד שקלים, אומר הצבא, תחזיר את מצב הציוד, המלאים והחשבונות לקדמותם - ליום שלפני פרוץ הקרבות.

ממול אומר האוצר: 'חובתנו כמחזיקי קופת המדינה לבצע בדיקה מקבילה עבור כל הכמויות והמחירים של כל פריט וכל שימוש'. בגין תשלום על ימי מילואים למגויסים, למשל, הצבא נדרש לספק נתונים גם לגבי השאלה האם ימי מילואים שחושבו ברשימות הצבא כללו ימי אימונים שהיו כלולים מלכתחילה בבסיס תקציב הביטחון לשנה זו. בעניין עלות הציוד, נערכת בדיקה באם המחירים המדווחים של כל פריט הם המחיר הרשמי או המחיר בפועל שבו נרכשו הפריטים, שכן אפשר שצה"ל רכש את הציוד בהנחה משמעותית - אם בגלל שהשתתף בפיתוח או מימן אותו, או שהשימוש בפריט מהווה גורם שיווקי רם מעלה ליצוא הפריט במדינות שונות בעולם.

2. מערכת הביטחון פועלת בימים אלה מול הממשלה, וקודם כול מול האוצר, בשלושה סעיפים מרכזיים:

א. תקציב 2015: ללא קשר למבצע "צוק איתן", כבר לפניו עמד משרד הביטחון על דרישתו לתוספת משמעותית לתקציב הבא שמגיעה ליותר מ-10 מיליארד שקל. העמדה של הביטחון היא שבסיס תקציב 2015 צריך לעמוד על 63-62 מיליארד שקל, כולל כ-11 מיליארד שקל סיוע מארה"ב (חלקו הגדול מיועד לרכש בארה"ב, ובעיקר המטוסים שהצבא חתם על הצטיידות עתידית בהם). לעמדתם, בסיס התקציב של 2014 - כ-51 מיליארד שקל כולל הסיוע מארה"ב - אינו ריאלי, אינו מציאותי ומנותק מהצרכים ומכל חשבון.

ממול אומרים באוצר כי 51 מיליארד שקל - זה מספר שלא היה ולא נברא במציאות, ולכל הפחות אינו כולל את התוספות במהלך השנה ששוות כמה וכמה מיליארדי שקלים. לכן, אין גירעון בפועל בתקציב 2014, ולא בטוח שצריך כזו תוספת גדולה ב-2015.

ב. עלות מבצע "צוק איתן" (שגם האוצר וגם מערכת הביטחון מבקשים לממן מהתקציב הנוכחי - 2014): הצבא אומר: '9 מיליארד שקל'; האוצר אומר: 'זה נראה מופרז, אבל קודם נקיים בדיקה משלנו ואחר כך נדבר'. בכל מקרה, האוצר אומר לביטחון כי צה"ל, בתפקידו, בהגדרת תקציבו ומעצם קיומו, אמור להיות ערוך למלחמה ולהצטיידות שאחריה. לכן זה לא שבכל מבצע מתחילים את הספירה מחדש ודורשים תוספת כאילו אין תקציב ביטחון גדול ממילא.מעבר לזה: התקציב השוטף של משרד הביטחון אמור להתחלק על פני 12 חודשים. המבצע ארך 50 ימים, כלומר כמעט חודשיים. כך שהצבא מתבקש להוריד מחשבון המלחמה את החלק היחסי של החודשיים הללו מתקציבו ולפחות להגיש חשבון נטו.

ג. הצבא כבר הודיע שהעלות השוטפת והחזרת מצב המלאים לקדמותם הם רק תחילת הסיפור. מערכת הביטחון אומרת: 'אנחנו נכנסים לשלב של תחקור עצמי עמוק ורחב. תוצאות התחקורים הללו יביאו לשינויים מבצעיים שחלקם יידרשו תוספות כספיות. למשל, אפשר שהמערכת תגיע למסקנה שיש להצטייד ביותר נמ"רים, למגן, יחסית, יותר טנקים מאשר היום, אולי לרכוש נשק אחר, אולי ציוד מיגון אישי אחר. הכול אפשרי ולכל דבר יש עלויות. את החשבון נביא בעוד כמה חודשים, אבל נסכים שהוא ייפרס על פני כמה שנים, נגיד 5 שנים'.

ממול אומר האוצר: 'תחקירים והפקת לקחים זו חובת המציאות, אבל לא ייתכן שלקחים אמיתיים תמיד יכללו רק תוספות ואף פעם לא צמצומים - לא של כוחות ולא של ציוד שהסתברו כפחות יעילים או שימושיים. הפקת לקחים מעצם הגדרתה חייבת לכלול גם התייעלות איפה שמערכת הביטחון תמצא לנכון. ואם המסקנות יהיו חד-צדדיות ויובילו רק לתוספות - אז יש לכם בעיה קשה עם התחקורים'.

 תקציב הביטחון - המחלוקות בין צהל לאוצר