קיזוז הפסד הון שמקורו בירידת שער חליפין

נפרוש תחילה את הסוגיה שבמחלוקת: חישוב רווח הון במכירת ני"ע זר על ידי יחיד. ככלל, במכירת נכס הוני יחול חיוב במס על רווח ההון הריאלי שנבע למוכר, שהינו הסכום בו עולה התמורה על העלות המקורית המתואמת למדד של הנכס הנמכר. יוסבר, כי מכיוון שבדרך כלל נכס הוני נמכר לאחר שחלפו מספר שנים מאז רכישתו, בחר המחוקק שלא לחייב במס את חלק רווח ההון בגובה השינוי האינפלציוני באותה תקופה, אלא רק את הרווח העולה על השינוי בהתאמת עלות הנכס למדד בתקופת ההחזקה בו (עד לשנת 1994 היה הרווח האינפלציוני חייב במס מופחת בשיעור של 10%).

החל משנת 1992, בתחילה במסגרת תקנות ולאחר מכן בחקיקה, נקבע כי לגבי יחידים המוכרים נכס הוני שהוא ני"ע שנרכש במט"ח, הרווח האינפלציוני המנוטרל יחושב בהתאם לעליית שער החליפין, וזאת במקום בהתאם למדד המחירים לצרכן. לגבי חברות, הדין נותר על כנו והן ממשיכות לקבל הגנה אינפלציונית מדדית על רווחי הון.

כידוע, החל מסוף שנות ה-90 התהפכה מגמת השינוי בשער החליפין, מה שגרם למשקיעים בני"ע זרים הפסדים ניכרים כתוצאה מירידת שער החליפין. כך, לעיתים תכופות מוצא עצמו מי שהשקיע במניה זרה במצב של הפסד שמקורו בירידת השע"ח, על אף שחלה עלייה בשע"ח של המניה בה השקיע.

רשות המסים הביעה את עמדתה, ובהתאם הנחתה את הגופים האמונים על ניכוי המס לנטרל מהפסדי ההון את חלק ההפסד הנובע מירידת שער החליפין, באופן שלא יהיה בר קיזוז מול רווח הון אחר. זאת, מהטעם שמדובר בהפסד שאילו היה רווח הוא לא היה מתחייב במס.

בפסק הדין בעניין כלל שפורסם בשבוע שעבר, נתן בית המשפט פרשנות מרחיקת לכת הקובעת כי בעת מכירת נכס הוני שהוא ני"ע הנקוב במט"ח, יש לראות בנישום כמוכר שני נכסים: האחד - נכס שהוא מניה, והשני מט"ח. בהתאם לפרשנות זאת יש להפריד את חישוב המס החל על שני הנכסים באופן הבא: הרווח הנובע מהשינוי בשער המניה - יחויב במס רווח הון, וככל שנבע הפסד הוא יהיה בר קיזוז; הרווח מהנכס השני שהוא המט"ח יהיה פטור ממס, וככל שינבע ממנו הפסד הון (שמקורו בירידת שע"ח), אזי הפסד זה יורד לטמיון ואינו בר קיזוז.

המשמעות היא שבמצב של עלייה בשער המניה וירידה בשע"ח, על אף שיכול שינבע לנישום הפסד משמעותי שקלי, יחויב הנישום במס על מלוא הרווח מעליית המניה, בהתעלם מהירידה בשע"ח. מנגד, בסיטואציה הפוכה בה חלה ירידה בשער המניה ועלייה בשער החליפין, יוכל הנישום לקזז את מלוא ההפסד שנוצר לו מירידת המניה, גם אם במונחים שקליים העלייה בשע"ח יצרה לו רווח שקלי.

ההיגיון הכלכלי מוטל בספק

בפסק דינו מתבסס השופט בין היתר על הוראת החוק לפיה אין להניח לנישום ליהנות מהפסד שמקורו בירידת שער חליפין - הפסד שאילו היה רווח לא היה משלם עליו מס. לטעמנו, הפרשנות שניתנה על ידי ביהמ"ש להוראה זו היא בלשון המעטה אינה נקייה מספקות, הן במישור הפרשנות המילולית שניתנה להוראת החוק והן במישור הפרשנות המהותית והראויה להוראה זאת.

מבחינה לשונית, ספק רב אם ניתן להפעיל את מנגנון ההתאמה לשער החליפין במקום בו נוצר לנישום הפסד, שכן מנגנון זה יוחד בחוק למצב בו נוצר לנישום רווח. מבחינה כלכלית, מעבר לעיוותים האינפלציוניים הקיימים בשיטת המס הישראלית, אין צורך להסביר כי תוצאת מס בה נישום ישלם מס על הפסד, או במצב ההפוך, ייהנה מהאפשרות לקזז הפסד לצורכי מס שעה שנוצר לו רווח, הינה תוצאה שיש להטיל ספק רב בהיגיון הכלכלי שבה. אין צורך גם לומר כי ניתן לחלוק על ההיגיון הכלכלי-מיסויי שבהפרדת נכס נמכר אחד לשני נכסים נפרדים.

לסיום, ייאמר כי למיטב ידיעתנו יוגש ערעור על פסק דין זה לבית המשפט עליון, כך שהמחלוקת צפויה להימשך עוד תקופה לא מבוטלת עד לפתרונה. הדברים רלבנטיים במיוחד לאור העובדה כי הן ציבור המנכים במקור והן ציבור הנישומים אינם מיישמים נכון להיום את תוצאתו החדשנית של פסד דין זה.

הכותבים הינם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו האפט