האנרגיה הגברית חוסמת

אל התובנה שכל אירוע הוא שיעור או מבחן הגיעה כבר בגיל צעיר, צעיר מדי. היא הייתה רק בת 7 כשזה קרה. "השכן, ילד בן 12, השכיב אותי על הרצפה ונשכב עליי, והבנתי בשבריר שנייה שהכול תלוי בי", מספרת ציפי צ'אושו-מזרחי. "זה היכה בי מיד. הוא היה כפול ממני בגודל, והצלחתי להעיף אותו ממני, לצרוח כדי שהשכנים ישמעו, והוא, מהבהלה, ברח. אז הבנתי שיש בי המון כוח לשנות כל מצב בחיים. למחרת הכניסו את הילד הזה לפנימייה, והסתבר, בדיעבד, שהוא הטריד מינית את האחיות שלו, כך שהצלתי כמה נפשות. המקרה הזה חיזק אותי כל כך, שהבנתי שאין דבר שהוא בלתי אפשרי".

צ'אושו, 45, היא יזמית חברתית, יועצת עסקית שהקימה סטארט-אפ לאפליקציות משחקים אקטיביים לילדים. "המזל שלי", היא אומרת, "זה שנולדתי למשפחה עם אימפולס גברי מאוד חזק. יש לי שלושה אחים, שכולם היו קצינים בצבא. התייחסו אליי כאל שווה בין שווים, וזה מה שנתן לי את המנוף להצליח בכל תחומי חיי".

כבר בגיל 22 היא נכנסה לעולם ההייטק, כאחראית תמיכת לקוחות בחברת מהנדסים. 20 שנה צמחה בענף הטכנולוגיה, והתקדמה לתפקיד סמנכ"לית לוגיסטיקה בחברת האלקטרוניקה ליצור השבבים A.V.B.A. לימים הפכה הפעילות שניהלה לבינלאומית, ונמכרה בכמה מיליוני דולרים. לפני שנתיים וחצי עזבה, מתוך דחף להוביל שינויים חברתיים ועסקיים בתחומי יזמות נשים.

"תמיד הייתי האישה היחידה בכל קבוצת ההנהלה שלי. הקושי להצליח בתחומים הטכנולוגיים חקוק ב-DNA הנשי. אחת הבעיות המרכזיות היא שנשים אינן מאמינות שהן מסוגלות להשתלב בעולמות שבהם, לכאורה, גברים מובילים את התהליכים. וזו הבעיה המרכזית: רק 20% מהתפקידים המתגמלים בתחומי הטכנולוגיה וההייטק מאוישים על ידי נשים. במקביל, 70% מהעוני בעולם הוא בקרב נשים וילדים.

"לקחתי על עצמי את האתגר לשנות את הסטטיסטיקה. לכן אחת הפעילויות המרכזיות שלי היא תוכנית שמלווה תלמידות מכיתה ז' עד י"ב לבחור במסלולי לימוד טכנולוגיים, וגולת הכותרת היא שבכיתה י"א משלבים אותן להתנסויות בתעשייה".

בלי כפתור אדום

החסם העיקרי שמונע מנשים להשתלב בתחומי ההייטק והטכנולוגיה, לדעת צ'אושו, הוא הנשים עצמן. "ברגע שהן יבינו שאין תחומים שמיוחסים לגברים או נשים, הן יוכלו להוביל שינוי. כשאישה מגיעה להייטק, היא מגיעה לסביבה גברית מוחצנת, תחרותית, לעתים גם דורסנית, ופשוט נכנעת למאבק הזה מראש ונסוגה. האיכויות הנשיות הן אחרות - הכלה, שיתוף פעולה, עבודת צוות, רצון התנדבותי הרבה יותר גבוה משל גברים. ברגע שהן נתקלות באנרגיה הגברית המובילה, הן פשוט מוותרות".

מה את עשית כדי להתברג פנימה?

"תמיד ראיתי גברים שמשתפים פעולה, ואם היו נשים, הן מראש נרתעו מלהוביל דעה. אני לא ויתרתי, כי לא ייחסתי לעצמי תכונות נשיות או גבריות. פשוט ראיתי לנגד עיניי את המטרות, את הרצון להוביל ואת היכולת להשתתף ולשתף בסביבה הגברית. דיברתי עם הגברים בשפה שלהם.

"גברים הם פרקטיים. אם גבר מטיח באישה ביקורת היא נעלבת, ולוקחת את זה למקום הרגשי. אני הבנתי שבעולם העסקים צריך להתנהל בצורה שכלתנית ואינטואיטיבית. מהמקום הזה הצלחתי לנטרל את הפגיעות, את חוסר הביטחון, להתנהל בצורה מעשית ופרקטית ואז להביא את עוצמת הרכות הנשית, וזה מה שאני רוצה ללמד אחרות.

"מה שהצלחתי לעשות כל השנים זה להיכנס לתוך מסגרות, ולנפץ את הפרדיגמות מבפנים. אחרי שמוניתי להיות חברת הנהלה ב-A.V.B.A התחילו להגיע עוד נשים לקבוצת ההנהלה, ולהיות מתוגמלות בהתאם. אני קוראת לנשים להעז, לא לפעול מתוך אמוציות ופגיעות, אלא מתוך הכלה. אני קוראת להן להשתלב בעולמות המנוכסים לגברים על מנת להביא רכות ושיתוף פעולה. אישה לעולם לא תלחץ על הכפתור האדום של האטום".

כלים להתפתחות

להוריה לא היו משאבים כלכליים לרכישת בגדים ומותרות, "ולכן כבר בגיל 14 התחלתי לעבוד במקביל ללימודים. בנוסף גם למדתי לתפור, והכנתי לעצמי את רוב בגדיי. זה בא ממקום של לא להרגיש בשום פינה בחיים שזה בלתי אפשרי.

"כל חיי הבנתי שרק דרך התפתחות אישית ומקצועית ניתן לשפר את הביטחון העצמי. מעבר ללימודים מקצועיים, רכשתי אינספור כלים להתפתחות והעצמה אישית - סדנאות תקשורת, לימודי יהדות, בודהיזם, אנתרופוסופיה, אמנות. לכן, כאשר אני נתקלת בסביבה מורכבת, אני רואה בה אתגר, ולא קושי, עוינות או תחרותיות".

הבדלים בביטחון העצמי

מהיכן לדעתך נובע ההבדל בין גברים לנשים בפיתוח הביטחון העצמי?

"נשים הן תהליכיות יותר ומרגישות יותר בטוח כשהן חלק ממערכת, ולכן הן פחות תחרותיות, ומעדיפות לפעול בקבוצה. אצל גברים, לעומת זאת, הביטחון מתפתח מתוך נבדלות והשוואתיות. לכן, כשנשים נמצאות בסביבה גברית הן נופלות למלכודת של התחרותיות, או שהן מתייאשות ופורשות.

"ברגע שמנהלות מבינות את ההבדלים, התחרות וההשוואה בין היכולות הגבריות לנשיות מתבטלת. הן מעזות יותר, ולוקחות אחריות על תחומים רחבים ללא פחד, אלא מתוך התרגשות. מתוך כך הן מבינות שתהליכי עשייה לוקחים זמן, כמו היריון, ומצליחות לייצר איזון אל מול האימפולס הגברי".

מה תייעצי למנהלת בתחילת דרכה?

"לפתח את שריר האומץ: להעז כאשר נקרית בדרכך הזדמנות חדשה ולא מוכרת. אלו בדיוק המקומות להתפתח מעבר לגבולות של עצמנו. גם אם לא רואים תוצאות מיידיות, תמיד מרוויחים את השיעור והלימוד, ובכך מחזקים את שריר האומץ בכל פעם מחדש".