השכר בביומד: "תקרה" סביב 20-22 אלף שקל בחודש

התחום סוער, חברות חדשות נכנסות לשוק, אבל רמות השכר כמעט לא משתנות

שתי מגמות סותרות משפיעות על מצב חברות הביומד היום. בצד החיובי, קצב גיוסי ההון של חברות הביומד בנאסד"ק הוא מסחרר, ומתחילת השנה הונפקו שבע חברות, שרובן עברו בעקבות ההנפקה במהירות מהעסקה של עובדים ספורים למצבה של עשרות עובדים.

השגשוג שחווה התחום בבורסת נאסד"ק מגביר את תשומת הלב אליו, ואחרי תקופה ארוכה של יובש יחסי מבחינת השקעות הון סיכון בתחום, נראה כי הקרנות מתחילות שוב להתעניין בהשקעה בו.

אולם, הצד השלילי הוא שהעניין של קרנות הון הסיכון עדיין לא תורגם להשקעות גדולות. כך, מלבד הבורסה ומשקיעים פרטיים ואסטרטגיים מסין, כמעט אין מקורות לגיוס הון לחברות הביומד.

חברות עדיין קמות כל הזמן, כפי שתמיד היה בתחום השוקק הזה, אך אם לא התמזלו לגייס הון מאחד משני המקורות שצוינו, הם פועלות לרוב באופן חנוק, אשר משפיע גם על השכר.

תחום יוצא דופן שכן חווה פריחה מבחינת גיוסי הון, הוא תחום הרפואה הדיגיטלית, המקוונת והניידת. בתחום זה המהווה ממשק בין ביומד לבין תחום ה-IT, מבוצעות השקעות, צומחות חברות ומגויס כוח אדם ייחודי, אשר משלב יכולות מהעולם הרפואי ועולם המחשבים.

לדברי חני יעקב, מנכ"לית Manpower Professional בחברת ההשמה Manpower: "תחום הביוטק פורח. השנה משקלן של חברות ישראליות עלה בתודעה העולמית וניכר כי יש יותר שותפויות מול מדינות זרות. כתוצאה, חברות ביומד שמות דגש על תחום הפיתוח העסקי בעולם.

"בנושא גיוס עובדים השוק מאד זהיר, למרות ההתפתחויות העסקיות. ההאטה הכללית במשק בהחלט משפיעה ונותנת את אותותיה גם בתחום הביומד. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בכך שחברות אינן מגייסות עובדים לתפקידים ותקנים חדשים לצרכי צמיחה אלא בעיקר מחליפות עובדים שסיימו את תפקידם. כמו כן, ניתן לראות מגמה של חברות להשתמש בשירותים של חברות חיצוניות לשם מחקר ופיתוח ולכן יש פחות היצע של תפקידי מו"פ בקרב החברות".

לדבריה: "ניתן לראות כי חברות התרופות המובילות בישראל, כגון טבע ופריגו, אינן מגדילות את הפעילות שלהן ולא מגייסות עובדים חדשים. לגבי חברות סטארט אפ, אין צמיחה משמעותית בגיוס לתפקידים חדשים והן פועלות במתכונת מצומצמת של כוח אדם".

היצע נמוך בחלק מהתחומים

בתחומים מסוימים ניתן לראות היצע תפקידים קטן ביחס למבקשי העבודה. התחומים האלה הם בעיקר תפקידי מו"פ ותפקידים לאקדמאים ללא ניסיון. מעבר לכך, לא ניתן לראות שינוי משמעותי בהיצע וביקוש מהמגמה שהייתה בשנה שעברה.

רמות השכר הממוצעות לא השתנו דרמטית בשנה האחרונה, אך בחלק מהתחומים הייתה ירידה קלה ברמת השכר, בעיקר במשרות פתיחה.

- מה צפוי בשנה הקרובה?

"על-פי הערכות, לא יחולו שינויים דרסטיים מבחינת רמות השכר בשנה הקרובה".

כדי להתברג בתחום צריך ערך מוסף כלשהו, למשל עוד תואר

"מאז ומתמיד עניין אותי השילוב בין מדעי החיים לבין התחום העסקי", מספר נמרוד בן נון (34), מנהל פיתוח עסקי בחברת ביולייט, המפתחת תרופות ומכשור רפואי בשני תחומים - עיניים וסרטן. בן נון עובד כ-8 שנים בתחום הביומד. הוא התחיל את דרכו כאנליסט בטבע, בחטיבת אסיה-פסיפיק, והתקדם עד תפקיד סמנכ"ל פיתוח עסקי בחטיבה. ביו-לייט הוקמה במתכונתה הנוכחית על-ידי מנכ"ל טבע לשעבר ישראל מקוב ומנוהלת על-ידי סוזנה סילברברג-נחום, שהייתה ראש חטיבת אסיה-פסיפיק. כך הגיע בן נון לחברה.

"התואר שלי היה תואר ראשון כפול במדעי החיים וכלכלה, ותמיד הקפדתי על השילוב", הוא מספר. "בתואר השני במנהל עסקים, דאגתי לעסוק בפרויקטים ייעודיים מתחום הביומד. הגעתי לתפקידי הראשון בטבע דרך חברים, ולא דרך חברות השמה. טבע חיפשה אז בדיוק את השילוב הזה בין הצד המדעי לצד העסקי".

לדבריו, מספר מסיימי התואר הראשון והשני בביולוגיה הוא גדול, והתחרות על כל משרה היא משמעותית. "לכן הייתי מציע לכל מי שלומד לתואר בתחום, לחשוב כיצד הוא יכול ליצור לעצמו ערך מוסף", למשל על-ידי הוספת תואר נוסף. "לחברים שלי שלמדו רק לתואר במדעי החיים, היה הרבה יותר קשה".

גם מי שמתקדם באקדמיה מעבר לתואר השני, נתקל בקשיים. "בוגרי התארים המתקדמים יוצאים לשוק והם קצת אובר-קוואליפייד לתפקידים של בוגרי התואר הראשון והשני אבל עדיין חסרי ניסיון מתאים בתעשייה. הייתי מציע למי שנמצא בתואר מתקדם ולא בונה על משרה אקדמית בעתיד, לנסות ככל האפשר להתקרב כבר בלימודים שלו לתחומים המעניינים את התעשייה, או לבצע פרויקטים במשותף עם התעשייה. אפשרות אחרת היא להתחיל מלמטה".

לדבריו, במשרות הניהול בחברות הביומד, כמו המשרה שלו, השכר מספק. "זה בערך השכר שציפיתי לו. הוא כולל רכיב בסיסי, רכיב תלוי בביצועים שלי ורכיבים הוניים התלויים בביצועים של החברה כולה, כך שכמו בהיי-טק, יש לי על מה לחלום, אם כי הסכום האבסולוטי הוא כנראה נמוך מאשר בהיי-טק". המעבר למסלול הניהולי בתחום הזה, עושה הבדל עצום, הוא מציין. "מסיימי מתואר שני או שלישי במדעי החיים, שאינם במשרות ניהוליות, משתכרים בדרך כלל סכומים אשר לדעתי, לא משקפים את ההשקעה. חשבתי שהאנשים הללו ירוויחו משכורות טובות יותר".

במבט הלאה, בן נון חושב שהביטחון התעסוקתי שלו ושל חבריו, יחסית טוב. "אף אחד לא יודע אם טכנולוגיה תעבור ניסוי קליני וחברה תשרוד, או לא, אז הביטחון התעסוקתי במקום מסוים הוא לא כל כך ברור, אבל בסך הכל תחום הביומד בישראל הוא לא תעשיה קטנה. נכון שרוב החברות קטנות, אבל יש מספיק חברות, זו לא נישה. חברות נסגרות וחברות גם נפתחות".

- היית ממליץ לאנשים לבחור בתחום המקצועי הזה?

"מאוד. אתה מרגיש שביום יום אתה באמת עושה דברים אמיתיים, משמעותיים, שאפשר באמת לעזור לאנשים. לא קל להתברג לתחום אבל כשאתה בפנים, התעשייה הזו מאוד מעניינת וגם יכולה לתגמל אותך".

ביומד
 ביומד