מרוקנים מתוכן את הסודיות הבנקאית

לאחרונה רואים התגברות של הפגיעה בסודיות הבנקאית, הן במישור הלאומי, והן גם, ובעיקר, במישור הבינלאומי: בנקים נאלצים לחשוף ולהעביר מידע לרשויות במדינתם וגם לרשויות זרות. חקיקת ה-FATCA - Foreign Account Tax Compliance Act - מחייבת בנקים וגופים פיננסיים זרים אחרים, לרבות בישראל, לחתום על הסכמים עם רשות המסים בארה"ב, לדווח על הכנסות של אמריקאים בכל מדינה שהיא.

מדינות שונות שנפגעו מהמשבר הפיננסי העולמי מחפשות מקורות הכנסה נוספים. במסגרת זו הן מקדישות מאמצים לגביית מס מאזרחים שלהן המחזיקים חשבונות בנק במדינות זרות.

בעבר נתפס תחום המיסוי כפנים-מדינתי. הגישה המקובלת הייתה שמדינה אינה רשאית לדרוש ממדינות אחרות לסייע לה לגבות את המס המגיע לה מאזרחיה. רוב האמנות הבינלאומיות שנחתמו בעבר במטרה למסד את הסיוע הבינלאומי בנושאים משפטיים שונים, החריגו את נושא המס, ולא חלו עליו.

אולם לאחרונה, בעקבות התערבות ה-OECD, חל שינוי משמעותי בגישתה של הקהילה הבינלאומית לנושא. עבירות מס, בדומה לפשעים פיננסיים אחרים, כגון הלבנת הון, מימון טרור ופשע מאורגן, נתפסות כאיום אסטרטגי, פוליטי וכלכלי על האינטרסים של מדינות העולם. על-סמך זאת, מדינות שונות דורשות ממדינות אחרות לשתף עמן פעולה גם בתחום המס. דוגמה לכך היא ה-FATCA המחייבת את הבנקים בעולם, אם במישרין ואם באמצעות שלטונות המס במדינת-האם שלהם, למסור מידע לשלטונות המס האמריקניים.

ממשלת ארה"ב אינה היחידה הדורשת מידע מבנקים זרים. גם במדינות נוספות כגון גרמניה ובריטניה, פותחות רשויות המס בחקירות בנוגע לרכוש שמחזיקים אזרחים שלהן בבנקים מחוץ למדינה. עם זאת, בהיעדר חקיקה מתאימה כדוגמת ה-FATCA, לרשויות במדינות אלו אין סמכות לתבוע את הבנקים הזרים. לכן הן מתמקדות בחקירות אישיות נגד הלקוחות עצמם, כאזרחים החשודים בהחזקת כסף לא מדווח בבנקים זרים.

תופעה חדשה שמתפתחת בשנים האחרונות היא הסכמים בילטראליים בין-מדינתיים לחילופי מידע בענייני מס, על בסיס מודל אחיד שקבע ה-OECD. אם ישראל תחתום על הסכם כזה עם מדינה כלשהי, היא תידרש לאסוף מהמוסדות הפיננסיים הפועלים בישראל מידע על לקוחותיהם, שהם אזרחי המדינה הקולגה, ולהעביר את המידע למדינה זו בתמורה לקבלת מידע מקביל ממנה. היישום המלא של מודל זה מחייב את ישראל לבצע תיקוני חקיקה, כדי להתאים את הדין המקומי לדרישות הבינלאומיות, ויש להניח שהדבר ייעשה בקרוב.

יצוין, כי אמנות למניעת כפל-מס, כגון אלה שישראל כבר חתומה עליהן עם מדינות אחרות, ואשר כוללות סעיף של חילופי מידע בין המדינות, מאפשרות גם הן החלפת מידע כאמור. עם זאת, המודל האחיד של ה-OECD מסדיר את הנושא בצורה מובנית ומפורטת.

יוזמה בינלאומית נוספת בתחום, היא האמנה המולטילטרלית לסיוע מנהלי בענייני מס, הכוללת סעיף בדבר חילופי מידע. אם וכאשר ישראל תחתום על אמנה זו, יוביל הדבר לחילופי מידע אוטומטיים עם כל אחת מהמדינות האחרות החתומות על האמנה, גם אם אין בינן לבין ישראל אמנות כפל-מס ו/או הסכם בילטראלי ספציפי.

שטף היוזמות הנ"ל, מוצדקות ככל שיהיו, מרוקנות את הסודיות הבנקאית מתוכן והופכות אותה - לפחות ביחסים כלפי ממשלות זרות - לאנכרוניזם משפטי.

הכותבת היא ראשת המרכז לדיני בנקאות, המכללה האקדמית נתניה