סימולטורים: לצאת למלחמה (כמעט) בלי לצאת מהבית

פעם מטוסי חיל האוויר לא הפסיקו לטוס בשמי הארץ ■ היום, הטייסים עושים בדיוק את אותו הדבר מתוך סימולטור של אלביט מערכות ■ לצבא זה חוסך הרבה מאוד כסף

סימולטור טיסה f-16 , צה"ל / צילום: אורי סקופ
סימולטור טיסה f-16 , צה"ל / צילום: אורי סקופ

הגיחה המבצעית הראשונה שלי ב-F-16 הייתה יכולה להיחשב סיפור הצלחה, אלמלא הייתה עולה למערכת הביטחון בשני טילי אוויר-אוויר מסוג פיתון ששוגרו לשום מקום, במטוס קרב שמחירו כמה עשרות מיליוני דולרים ובחייו של "טייס" אמביציוזי, נחוש ומבטיח שלא יזכה להרהיב בביצועים מעל אתרי הגרעין של איראן ומעוזי חיזבאללה בלבנון.

הדברים דווקא התנהלו כשורה, אלא שבטיסה אופקית בגובה רב אני נוטה להשתעמם: המראות של ים המלח ומצדה ממעוף הציפור נחמדים וחביבים, אבל לא ליותר מדקה אחת או שתיים. ויסלח לי מפקד חיל האוויר, אבל אני באתי לכאן בשביל האקשן.

מעל ים המלח, ביקשתי להתרגש ביעף נמוך מעל קיבוץ עין גדי וציפור הפלדה צייתה. הצלילה לעבר הקיבוץ כבר נעשתה בשפת חברי ורעי לטייסת 420 מבסיס חצור ב"מבער מלא". זה אומר שהמטוס פועל בתפוקת מנוע מרבית. במצב כזה, מאוד מפתה לעשות גלגול או שניים, כי חיים רק פעם אחת.

הכל היה בסדר, עד לשלב שבו מישהו לא סיפר לי על צלע ההר שניצב בדרכי בדיוק כשהתחלתי להרגיש שהמשימה שלי מתקדמת במהירות של יותר מ-1 מאך אל הכיוון הנכון. עוד שנייה או שתיים חלפו, עד שמטוס הקרב שלי התפוצץ לאלפי רסיסים קטנים שעפו לכל עבר. המילה האחרונה שמלמלתי טרם התרסקות, אין שומע ואין מושיע היא "אמאל'ה".

"צא!", פוקד מפקד טייסת המדמים (טייסת 420) מבסיס חצור של חיל האוויר, סא"ל הראל, בעודי מסדיר נשימה. "לדעתי הייתי בסדר", הכרזתי בנימה בוטחת ליד הקצין, תוך התעלמות מודעת מכך שהרגע גרעתי מטוס יקר ממצבת הכלים של החיל כאילו אין לו על הראש עניינים רציניים כמו חיזבאללה, חמאס, אל-קאעידה, איראן ועוד כמה צוררים שקמים עלינו לכלותנו. "כן", מסכים איתי המפקד: "היית יותר מדי בסדר. עם התרסקות כזאת, לא נשארה ממך אפילו חתיכה אחת".

כל מטוסי האויב בכל תוואי אפשרי

אבל זה באמת בסדר. במקום הזה מותר להתרסק, להרוג ולהיהרג, לשגר לשום מקום טילים שעולים הון - וכמה דקות אחר כך להדליק סיגריה ולתאם דייט לערב: "אפשר לתרגל כאן את הסיטואציות הקיצוניות ביותר, שכטייס אין לי סיכוי לדמות אותן על 'רטוב' בטיסת אימון, עם מטוס אמיתי. כאן הכל אפשרי ויש לזה יתרון אדיר: הרוב המוחלט של הטייסים לא חוו טילי אוויר-אוויר ששוגרו לעברם. באמצעות המדמה, אפשר לזמן לטייסים כל תרחיש בצורה המוחשית ביותר - בין אם מדובר בכיבוי של מנוע, שריפה במטוס ומצבים נוספים, שאי אפשר להמחיש אותם לטייס במסגרת טיסת אימון רגילה. כאן, כולם טסים בלי מגבלות בטיחות שחלות על טיסה רגילה ומגוון המצבים שניתן להיחשף אליהם הוא אינסופי", אומר סא"ל הראל.

המדמה המשימתי הוא החדיש והמתקדם מבין שלושה מדמי טיסה שמפעיל חיל האוויר בבסיס חצור. בשני המדמים הוותיקים יותר, מתאמנים טייסי הקרב של החיל בהפעלת חימוש מונחה, כלומר תקיפה של מגוון מטרות, בשורה של מתארי קרב באמצעות פצצות חכמות ותפעול של מצבי חירום במהלך טיסה קרבית, כמו תקלה במנוע, התנגשות בציפורים, התנהלות במזג אוויר חריג ועוד צרות צרורות ומבעיתות שמזמנים החיים והשחקים.

את המדמים, שהפכו לחלק מהשגרה השבועית עבור טייסי הקרב של חיל האוויר פיתחה אלביט מערכות, שהטמיעה בשנים האחרונות סימולטורים מסוגים שונים ברוב יחידות הצבא. השימוש בהם מאפשר לו לחסוך סכומי כסף גדולים, ובמקביל גם לחשוף את לוחמיו לתרחישים מסובכים שמגבלות בטיחות נוקשות לא מאפשרות להתחכך בהם במסגרת של תרגילים שנעשים בכלים אמיתיים. במקרה הזה, המעז לא ינצח - אלא יקורקע לזמן רב.

המדמה המשימתי הוקם לפני כשנה בעלות של כ-55 מיליון דולר במסגרת הסכם התקשרות ל-15 שנה שנחתם בין החברה לחיל האוויר. הוא מאפשר לאמן בו זמנית 8 טייסים ולתרגל אותם בשורה של תרחישים שרלוונטיים לטיסת מבנה. כיום, הוא מאפשר את אימון כל טייסי ונווטי מערך ה-F-16 על סוגיו, "ברק" ו"סופה". בשנה הקרובה חיל האוויר מתכוון להרחיב את ההתקשרות שלו עם אלביט מערכות באופן שהמתקן בחצור יאפשר לאמן גם את הטייסים והנווטים של מערך ה-F-15, הכולל את מטוסי ה"בז" הוותיקים וה"רעם". "כשבאנו לחיל האוויר עם הרעיון להקים את המדמה החדש היה קל להגיד מה אנחנו רוצים להשיג באמצעותו, אבל הביצוע היה מאתגר וחייב אותנו להיכנס לסדר גודל של 30 פרויקטים קטנים הקשורים לתוכנית", סיפר ל"גלובס" סגן מנהל חטיבת הסימולטורים באלביט מערכות, אלון אפיק, בעצמו מיוצאי חיל האוויר, "היינו צריכים להיות מדויקים מבחינת הכנת הטופוגרפיה של כל מדינה ואזור שעליהם מתאמנים, כל אמצעי החימוש שעומדים לרשות צבאות אויב ועוד, וזאת כדי שנוכל להמחיש לטייסים המתאמנים את המתארים השונים ואת הסביבה שבה הם עשויים לפעול ברגע האמת. בנינו מחולל זירה שלם".

מתחם המאמנים נראה כמו הסביבה שמוכרת לכל טייס קרב: מכאן, הטייסים יכולים לחוות שבוע של מלחמה אזורית כוללת בלי לעלות מילימטר אחד מעל הקרקע ובלי לשרוף מיליליטר אחד של דלק סילוני יקר: כל אחד משמונת כדורי הענק שעשויים מחומר פלסטי מיוחד, מכיל קוקפיט של מטוס. כדורי הפלסטיק בנויים בתוך קונסטרוקציות מתכת שמתנשאות לגובה ונושאות מקרני ענק של חברת ברקו - המקרינים לחלל הפנימי שלהם את אזור הפעולה הרלוונטי לאימון.

כשאנחנו נכנסים לאחד הכדורים בזמן שסרן ק' מטיס את ה-F-16 המדומה שלו ביד רמה, סא"ל הראל מזהיר אותנו מאפשרות לאובדן שיווי משקל, מנפילה ובמקרים אחרים, לבחילה אצל אלה שקיבתם רגישה:" כבר היו מקרים שבהם אנשים שבאו לבקר בתוך אחד הכדורים מעדו בגלל האשליה הזאת. זה עניין פיזיולוגי, אבל זה גם אומר שהשגנו את המטרה: להגיע הכי קרוב לדבר האמיתי", הסביר.

הטייסים שיושבים באחד הכדורים הגדולים מכונים "כחולים" ובהתאם לתרחיש המתורגל, מופעלים נגדם שני "אדומים" - אנשי הדרכה שמדמים טייסי אויב. הכחולים צריכים לזהות אותם מטווחים שונים, לחמוק מהם במקרה שהם נועלים עליהם מכ"ם ולהפעיל מערכות ייעודיות, לזהות טילי אוויר-אוויר או טילי נ"מ שמשוגרים לעברם, להגיב ובעיקר להילחם ולנצח.

באימונים אחרים, "טסים" מספר טייסים אלה לצד אלה ומתרגלים תקיפת מטרה ימים לפני שיצאו לתקיפה אמיתית של אותה מטרה. הסימולטור יאפשר להם לתרגל את הטיסה אל אותו יעד בין אם מדובר בתקיפה שתיעשה ביום או בלילה ואת תפעול הפצצות שיכוונו לעבר המטרה.

חיסכון של עשרות מיליונים

הקיצוצים התקציביים בצה"ל, כמו גם בגופים ביטחוניים רבים אחרים בעולם, לצד צרכים מבצעיים שמחייבים שמירה על כשירות, העלו את קרנם של הסימולטורים. אפיק מאלביט מערכות מדבר על פוטנציאל חיסכון של עד 30% בהוצאות של חיל האוויר על טיסות אימון בזכות הפעלת מדמים. הנתון הזה קוסם למפקדי יחידות רבים בצבא, מה שמסביר את הטמעת האימון במדמים בקרב בתהליכי הכשרה רבים. לוחמי חי"ר מתאמנים על מתארי קרב שונים, כמו התקפת מחבלים על מחסום, באמצעות מדמה; טנקיסטים לומדים לתפעל את מערכותיו של טנק המרכבה בסימולטור מיוחד; וחיילי פיקוד העורף נחשפים למצבים קיצוניים באמצעות מדמה שהקימה אלביט מערכות. וזו, כמובן רשימה חלקית. כשהלקוח מרוצה, בחברות הביטחוניות שעוסקות בתחום המוזות שרות ושם כבר חושבים על המדמה למטוסי החמקן F-35 שחיל האוויר יקבל בשנים הקרובות. בימים האחרונים סיכם שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, עם בכירים אמריקאים על רכש של טייסת שנייה של חמקנים, ומותר לנחש שבניית מדמה לטייסי המטוס המתקדם והיקר - היא רק עניין של זמן.

כשטייסי חיל האוויר חומקים ממערכות מכ"ם ונ"מ של האויב, מפציצים מטרות, מחסלים רבי מחבלים ומנהלים פחות או יותר את מלחמת העולם השלישית מתוך בועה של סימולטור - לוחמי שייטת הצוללות של חיל הים מתאמנים על הפעלת פריסקופים וסונארים בעיקר כשהם בחוף מבטחים. לחיל הים אין די צוללות שיאפשרו הכשרת לוחמים למשך תקופה ארוכה, וכשנפח הפעילות הביטחונית גדול ממילא, הסימולטור מהווה חלופה הולמת לצוללת אמיתית, שעוסקת בכמה עניינים דחופים, עמוק מאוד אי שם.

בשבועות האחרונים חיל הים קיבל את צוללת הדולפין הרביעית שלו ממספנות קיל בגרמניה ועלותה מוערכת בכמיליארד שקל, לא בלי השתתפות נדיבה של ממשלת גרמניה. על פי פרסומים זרים, צוללות מסוג זה מסוגלות לשאת, בין השאר, טילים שחמושים בראשי נפץ גרעיניים. לפי פרסומים אחרים, מדובר באחת הסדרות של טילי פופאי של חברת רפאל מערכות לחימה.

במדמה הטכני, לוחמי הצוללות לומדים לקבל החלטות נכונות בתנאי לחץ, כמו במצבים של פגיעת טיל שגורמת להצפה; שריפה ועשן שאופף את הצוללת ועוד שורת תרחישים. "זה סימולטור שמתנהג כמעט אחד לאחד כפי שמתנהגת צוללת אמיתית והוא גם נראה כמו צוללת אמיתית, כך שאנחנו מצליחים להביא באמצעותו את הצוותים לתרגול של המצבים הקיצוניים ביותר", מספר מפקד יחידת המדמים בבית הספר לצוללות, סרן אפיק.

ללוחמים שתפקידם להפעיל את מערכות הסונאר של הצוללת, עומד מדמה מיוחד שבאמצעותו הם לומדים להכיר רחשים וקולות שנקלטים במערכת במעמקי הים ולהבין את פשרם. לאוזן רגילה, אלה קולות שלא יאמרו דבר, אלא שעבור צוות שמאייש צוללת, הבנת הקולות האלה תכריע בין מעבר ממצב שגרה למצב חירום. "אנחנו מלמדים את מפעילי הסונאר את כל מה שהם עלולים לשמוע בלב ים, והכל מאפס. בסוף ההכשרה הם יידעו לזהות את הקולות שנקלטים בסונאר ומקורם באוניית סוחר, הם ידעו כמה מנועים יש לה, כמה מהם פועלים באותו הזמן, באיזה מרחק היא נמצאת, והם אמורים לדעת מאיזה נמל יצאה ולאן היא מפליגה", מספר סרן אפיק. "בגמר ההכשרה, מפעילי הסונאר ידעו גם לזהות קולות שמקורם בדולפינים, בטילי ים-ים ובצוללת אחרת באזור".

ועדיין, גם אחרי כמה פריצות דרך טכנולוגיות שנעשו בעשור האחרון בתחום המדמים, יש מצבים שגם המתקדמים שבהם לא יכולים להמחיש. סרן אפיק מחיל הים מודה ביושר ש"כל עוד הבן אדם שנכנס למתקן הזה יודע שזה סימולטור, איפשהו בראש יושבת לו ההבנה שזה לא באמת מצב אמיתי ושזה בסך הכל משחק. אנחנו עובדים פה קשה מאוד כדי להוביל את המתאמנים לגישה אחרת בנושא, דורשים מהם להתייחס לכל אימון במתקן כאל מצב אמת וזה עובד. כשצי הצוללות שלנו גדל, גם בעתיד לא יהיה מנוס מהרחבת תהליכי ההכשרה באמצעות מדמים. עד עכשיו הם עזרו לנו להגיע לתוצאות מצוינות".