ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות: העתיד במדינת פייסבוק

בביתו בנוב היל בסאן פרנסיסקו, טים סוזמן, שסובל מבעת עכבישים (ארכנופוביה), מתבונן בעכביש וירטואלי שזוחל על שולחן וירטואלי. אם הוא לא ישמיע הגה, העכביש יגדל ויגדל, עד שיזחל על כף ידו. הוא חובש על ראשו ערכת מציאות מדומה מסוג אוקולוס, ויכול לראות את החדר ואת העכבישים ב-360 מעלות. בהתחלה חשש מהעכבישים הווירטואליים כמו מעכבישים אמיתיים, אבל אחרי כמה שבועות של אימונים, הוא יכול להרגיע את עצמו אפילו כאשר עכביש בגודל רגיל טווה את הקורים שלו על הקיר. "כעת, כשאני רואה עכביש בחיים האמיתיים, אני לא אומר לעצמי 'פויה, זה מפחיד', אלא 'זה בסדר, כבר הייתי בסרט הזה וזה לא כזה מפחיד' - למרות שאני חושב על מה שקרה במציאות מדומה", הוא אומר.

יום אחד סוזמן ירפא אולי אנשים שסובלים מבעת עכבישים כפי שהוא סבל ממנה בפייסבוק, שקנתה השנה את אוקולוס (Oculus) ב-2 מיליארד דולר. זהו ההימור הגדול ביותר של פייסבוק על העתיד הרחוק של האינטרנט. אבל זו לא תהיה פייסבוק שאנחנו מכירים. במקום זאת, החזון הוא של אתר חובק-כל שבו אנשים מנהלים יותר-ויותר פעילויות יומיומיות.

סוזמן פרש לפני שבועיים מעבודתו כדי להקים עסק שנקרא Fearless, שהוא מקווה שיאפשר יום אחד למשתמשי פייסבוק לבקר את המרפאים שלהם במציאות מדומה באתר. הוא רואה לנגד עיניו יום שבו כניסה למציאות מדומה תהיה שגרתית כמו שימוש בטלפון חכם, ואולי אפילו מועילה ממנו. "הדרך הישירה ביותר תהיה ליצור חדר וירטואלי שבו יוכלו שני אנשים לשוחח כאילו הם נפגשים באמת", הוא אומר. "מרפא בכל מדינה יוכל להציע את שירותיו לכל אדם במדינה אחרת".

הזדמנויות גדולות

מציאות מדומה היא החלק העתידני ביותר של התוכנית המקיפה של פייסבוק להפוך עצמה למשהו גדול בהרבה מאתר שבו אנחנו מציגים תצלומים של האוכל שלנו או צופים בקטעי וידאו של אחרים שבהם נראים ארנבונים חמודים. יזמים כמו סוזמן נמשכים לקהל האדיר של פייסבוק: היא פשוט נמצאת היכן שהאנשים נמצאים. האתר הזה הוא כעת המדינה הגדולה בעולם בגודל האוכלוסייה שלו, עם יותר מ-1.3 מיליארד משתמשים, ממש כמו סין.

ציון הדרך הזה מתאים לאיש שאמר פעם ש"הכוח בדורנו עובר ממדינות לחברות". מההצהרה הזו השתמע שהוא עומד בראש חברה שתעמיד אותו בשורה אחת עם מנהיגי העולם. מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, היה מיליארדר בשנות ה-20 לחייו, וכעת הוא מקדיש את שנות ה-30 לחייו לבניית המדינה החדשה שלו. "הדבר הטוב ביותר לעשות כעת, אם אתה רוצה לשנות את העולם, הוא להקים חברה. זה המודל הטוב ביותר להבטיח שדברים יתבצעו ושהחזון שלך יגיע לעולם", אמר צוקרברג לקייט לוס, אחת העובדות הראשונות בפייסבוק שנהפכה כותבת הנאומים שלו וציטטה אותו בספרה "המלכים הנערים: מסע ללב הרשת החברתית".

תרפיה בפייסבוק היא רק ההתחלה. האתר נערך להגשת שירותים וירטואליים שהיו פעם המחוז של מדינת הלאום: מבריאות עד חינוך. השירותים הללו יוכלו אולי להיקשר לאתר הראשי באמצעות יישומים או דפים, או להיות יישומים עצמאיים. ממש כפי שאזרחי פייסבוק מעלעלים כעת במהדורות חדשות ובפרופילים של חברים שלהם ולוחצים על "לייקים", בעתיד הם יוכלו להקליק על ביקורי רופאים במציאות מדומה בפרופיל שלהם, לקחת קורסים באוניברסיטאות או לשלוח דולרים לקרובים רחוקים.

בימים הראשונים של פייסבוק נתלתה על קיר החברה כרזה שעליה נכתב "עשינו רק 1% מהמשימה". כרזה דומה כיום תהיה "עשינו רק 5% מהמשימה". כדי לקבל תחושה של איך פייסבוק עתידה להשתנות, אנחנו יכולים לעבור מגבעות נוב היל אל בתי מועצה בעיר סלפורד בצפון אנגליה, שבה התושבים משלמים את השכירות שלהם באמצעות פייסבוק. בדף פייסבוק של סליקס הומס, החברה שמנהלת את הבתים במרכז העיר הזו, הדיירים יכולים לשלם את שכר הדירה שלהם באמצעות יישום שקיים בו. כאשר ממשלת בריטניה הפכה אנשים רבים שמקבלים הטבות דיור אחראים לביצוע תשלומי שכירות ישירים, סליקס פנתה אל המקום שבו הדיירים שלה ממילא שוהים, פייסבוק.

בחודשים הראשונים, יותר משליש ממשתמשי דף הפייסבוק של סליקס השתמשו באפליקציית התשלומים - בדרך כלל באמצעות הטלפונים הניידים שלהם. פייסבוק פורחת בעולם הנייד, שבו שוהים יותר ממחצית משתמשיה, ורק לדיירים מעטים בדירות בסלפורד יש מחשבים רגילים. "הרבה אנשים כאן אומרים שהם לא גולשים לאינטרנט, אלא רק לפייסבוק. ככה זה נתפס כאן", אומר ג'יימס אלן מסליקס.

החברה הזו אינה היחידה שרואה את פייסבוק כמקום האולטימטיבי שבו אפשר להגיע לאנשים, שיכול לאפשר גם הפצת שירותים פרטיים מאוד. חברות הזנק מסאן פרנסיסקו ומלונדון עובדות, למשל, כעת על דרכים שיאפשרו לאנשים לקנות מניות באמצעות פייסבוק, או לבצע העברות כספים חוצות גבולות. בארה"ב ישנם מורים שמחזירים עבודות ומבחנים של תלמידים בקבוצות דיון וירטואלי שבהן הם יכולים להרחיב את ההסברים שלהם.

צוקרברג נהג בעבר להלל כל דבר שהיה אמור להיות "חברתי". לפני שנתיים, בשיחת הוועידה לרגל פרסום הדוחות הכספיים הראשונים של פייסבוק כחברה ציבורית, הוא השמיע את המילה "חברתי/ת" 24 פעמים. אבל המילה הזו כבר יצאה מהאופנה. בשיחת הוועידה האחרונה הוא הזכיר אותה רק פעם אחת.

המילה "חברתי" מגבילה מדי את צוקרברג במסע שלו להגמוניה. היא מקושרת מדי עם יריבים קטנים בהרבה, כמו טוויטר וסנפצ'ט, ועם הדוקטרינה של "שיתוף" שכבר אינה מגלמת את כל מה שפייסבוק רוצה להיות. דייויד קרקפטריק, מחבר הספר "אפקט פייסבוק" על עלייתה של החברה הזו, מציין שתחומים כמו בריאות וכספים הם "מטבעם פרטיים מאוד" ולא חברתיים.

"לפייסבוק יש הזדמנויות גדולות שהיא אפילו לא התחילה לגרד בתחום הנתונים הפרטיים", אומר קרקפטריק. הוא מזכיר שפייסבוק מכירה אותנו טוב יותר מכל ממשלה שמחלקת לנו תעודות זהות. "אם הם יוכלו להבטיח לנו פרטיות, הם יהיו מוקד טבעי של מידע רפואי בקנה מידה אדיר". ההמונים הנגישים והניתנים למיון של פייסבוק הם מה שמושך חברות לעשות עסקים בפלטפורמה הזו, שאנשים משתמשים בשירותיה כמו בשירותי חברת חשמל - ולא בהכרח היכולת 'לשתף' את החברים. המידע האינטימי על העדפותיהם וחייהם של האנשים שמקדישים מזמנם לאתר נהפך להיות הרבה יותר חשוב מסיסמת המכירות הקודמת שלה, של להיות רשת חברתית.

מקום משונה

לצוקרברג יש כעת מנטרה משולשת חדשה, שמתגלגלת מפיות כל העובדים כפי שמילת ה"אס" (חברתי) התגלגלה פעם. המנכ"ל תיאר בראשונה את החזון שלו בשיחת ועידה בשנה שעברה. זה התחיל עם "לחבר אנשים" - המשימה שנועדה לוודא שלכל אחד מ-7.1 מיליארד דיירי העולם תהיה גישה לאינטרנט ולפייסבוק. בצורתה הקיצונית ביותר, המשימה היא לגייס מהנדסי מזל"טים שעבדו בחברה קטנטונת בסומרסט, אנגליה, לפתח כלי טיס לא-מאוישים שיוכלו לשגר חיבורים מן השמיים לצרכנים. בצורה הפשוטה ביותר, פירוש הדבר הוא חתימה על חוזים עם מפעילות רשתות טלקום כדי שהיישומים של פייסבוק יהיו חינמיים, ונגישים לכל אחד.

המשימה הראשונה הזו שאפתנית, אבל שתי המשימות הבאות כבר גובלות בקנאות. "להבין את העולם" נשמע כמו סיסמא של בית ספר, אבל המשמעות היא שפייסבוק תמיין את כל המידע באתר שלה - העדכונים, הלייקים, הדפים - ותיצור את מסד הנתונים הנגיש שלה למידע שיתחרה בזה של גוגל. בכמה מקומות אפשר כבר להשתמש ב"עקומת החיפושים" של פייסבוק כדי לחפש, נניח, "חברים לריצות שדה". ביום מן הימים אפשר יהיה לחפש "תצלומים של החתולים של הקולגות שלנו לפני 1995", או בני משפחה שחיוו דעה על המלחמה בעיראק. כפי שצוקרברג הסביר, לא מדובר רק על עדכון יומיומי אלא על "בניית ידע ארוך-טווח על העולם, שיאפשר מתן תשובות שאף אחד אחר לא יכול לתת".

המשימה השלישית היא הקשה ביותר להמחשה למשתמשים הנוכחיים. צוקרברג רוצה שפייסבוק תסייע "לבניית כלכלת הידע", כלומר תהפוך למקום שבו אנשים יוצרים מקומות עבודה, חברות, צמיחה ו"תמיכה במעבר כלכלי גדול לעולם שמבוסס על מידע ורעיונות". במקום לבזבז את הזמן היצרני של אנשים, פייסבוק צריכה להגדיל את הפריון באמצעות נתינה של כלים לחינוך אנשים ויצירת קהלים לעסקים בתחומים כמו כספים, הכשרה ובריאות.

קורי אנדרייקה, סגן נשיא להנדסה בפייסבוק, אמר ל"פייננשל טיימס" שהמשימה של פייסבוק הייתה תמיד ברורה לעובדים ונדונה "בכל רגע מאז שאני הצטרפתי לפני ארבע שנים... החזון של מארק על הפיכת העולם לפתוח ומקושר יותר הוא סביב שלושת הנדבכים הללו: לחבר את כולם, להבין את העולם ולבנות את כלכלת הידע בהתבסס על שתי המשימות הראשונות".

צוקרברג אותת איך יכולה פייסבוק להיראות בעתיד כשקנה את אוקולוס במארס השנה. הוא דיבר בהתלהבות על כל האפשרויות שאוקולוס תוכל להעמיד לרשות המשתמשים מבלי שהם יעזבו את הבית. "תארו לכם צפייה במשחק טניס מהבית, ישיבה בכיתת לימוד עם תלמידים ומורים בכל פינה בעולם, התייעצות פנים אל-פנים עם רופא, או קניות בחנות וירטואלית", הוא אמר.

אנדרייקה, שעובד באחרונה צמוד לאוקולוס, חושב שהכניסה לתחום המציאות המדומה הייתה בלתי-נמנעת. "זו הפלטפורמה הבאה עם היכולת להיות שותפים לחוויות חדשות לחלוטין. מציאות מדומה תמיד עמדה להיות חלק מהד.נ.א. של פייסבוק בטווח הארוך", הוא אמר.

אבל פייסבוק החדשה, שממדיה כממדי מדינה, יכולה להיות גם מקום משונה לחיות בו. אין לה חוקה ואין בה בחירות על הכיוון של פייסבוק. האזרחים חתמו איתה על עסקה שהופכת אותם יותר-ויותר תלויים בה - מבלי לדעת מה היא תהפוך להיות.

עדי קמדאר, פעיל למען פרטיות ב"מכון החזית האלקטרונית", מזהיר שייתכן שיהיה קשה להיות אזרח ב"אימפריה המפותלת" הזו, בייחוד אחרי שפייסבוק איבדה כבר את האמון של רבים ממשתמשיה אפילו כאתר של העלאת תמונות ופוסטים. "אתה מתחיל עם שירות שהוא רשת חברתית ובונה פרופיל לעצמך, לחבריך, שבו אתה חי ויש לך אמון שהוא ישמש למטרה זו ואולי אפילו לפרסומות", הוא אומר, "ואז פתאום מחברים את זה עם המידע הרפואי שלך, או שזה משמש ליצירת מערכת תשלומים. המידע שנתת להם במערכת אחת מתרחב בלי גבול".

קמדאר חושב שהצרכנים יוכלו להרוויח מחברה אחת שעוסקת בכל כך הרבה דברים - ויוצרת "מוצרים מגניבים" שתפורים לצרכיהם - אך המשתמשים צריכים להיות מודעים לכך ש"החברה שהם נותנים לה את המידע שלהם כעת אינה החברה שתהיה בעוד כמה שנים - 5 שנים או 100 שנים".

אסטרה טיילור, מחברת הספר "הפלטפורמה של העם" שמותח ביקורת על חברות גדולות בגלל הדומיננטיות שלהן בחיים המקוונים שלנו, אומרת שפייסבוק עלולה למסחר תחומים שהם לפי שעה נקיים מפרסומת. "במקור, כיתת הלימוד עסקה בהפצת מידע בין מורה ותלמיד, ולא הייתה טריטוריה של מפרסמים", היא אומרת. "פייסבוק אינה מייחסת ערך לחיבורים ותקשורת כשלעצמם. היא מתכננת להשיג מידע מן החיבורים הללו".

סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר למשימה החדשה של פייסבוק הם בשווקים המתעוררים, שבהם יש פחות שחקנים עם אמצעים להשיב לה מלחמה בתחומים כמו כספים, חינוך-השכלה ושירותי בריאות. בעולם המתפתח, שבו למוסדות ולשחקנים תאגידיים מסורתיים יש מעמד חלש יותר, פייסבוק יכולה לבסס עצמה כפלטפורמה להשגת בני אדם. למעשה, היא כבר משתמשת ביישומים שלה כדי להציע שירותים בסיסיים, במקרים רבים באמצעות חטיבת Internet.org שלה. צוקרברג השיק את Internet.org ב-2013 כדי להפוך את האינטרנט בר-השגה פי 100 על ידי שותפויות עם רשתות סלולר, עסקאות עם חברות טלקום בשווקים מתעוררים וטכנולוגיות עתידניות. החטיבה הזו לא מסתירה שתפקידה להפיץ את פייסבוק ואת האינטרנט בכל האמצעים האפשריים. בזמביה, לדוגמה, אנשים יכולים לקבל מידע בסיסי רפואי כמו עצות להריון בחינם ב- Internet.org . בהודו, פייסבוק שידרה עימותים לפני הבחירות הארציות כדי להקנות לבוחרים בדמוקרטיה הגדולה בעולם מידע על המועמדים והמפלגות.

רק טוב למין האנושי?

הקלות והמהירות של הגישה למידע שלעתים קשה להשיג מושכות משתמשים. אם הבחירה שלך היא בין שיגור כסף באמצעות פייסבוק או הליכה לחלפן הכספים הרמאי, או התקשרות לרופא ידוע בצדו האחר של העולם במקום הליכה למרפאה השכונתית העלובה שלך, זו עשויה להיות החלטה קלה מאוד. אבל יש כאלו שחושבים שמתן כל כך הרבה כוח לפייסבוק הוא דבר מדאיג.

יבגני מורוזוב, מחבר הספר "כדי לשמור הכול, הקלק כאן", מזהיר שפייסבוק עלולה להפוך ל"ספקית דה-פקטו של תשתית ושירותים שאנשים ציפו בעבר שהמדינה תספק להם, מה שיקשה עליהם להתנתק ממנה. הייתי רוצה להאמין ש- Internet.orgהיא משימה הומניטרית טהורה, אבל אני לא מאמין בזה. אני חושב שזו דרך להשתלט על שוק מתעורר בצורה כזו או אחרת. אם פייסבוק לא תשתלט, גוגל תעשה את זה".

טיילור מזהירה שבניגוד למסר של פייסבוק על יצירת הזדמנויות למשתמשים בכלכלות המתפתחות, פייסבוק עלולה לגרום להם דווקא קשיים חדשים. החברה נוהגת לחתום על עסקאות עם חברות טלקום מקומיות כדי שיאפשרו גישה בחינם ליישומים שלה. התוצאה עלולה להיות שמשתמשים שמחפשים את האתר של פייסבוק בטלפונים שלהם עלולים לשלם ביוקר על תוכניות גלישה לנתונים שחברת הטלקום מציעה להם.

ברואנדה, פייסבוק מפתחת בשיתוף פעולה עם הממשלה ו-exD - אתר מקוון פתוח ללמידה שהקימו אוניברסיטת הרווארד ו-MIT - יישום שמאפשר לסטודנטים מקומיים להשתתף בשיעורים בחינם גם ברשתות איטיות מהדור השני של הסלולר. לו וונג מ-exD, שמנהל את השותפות, אומר שהחברה שלו רוצה להרחיב את היישום לכל העולם המתפתח אחרי שיושק ברואנדה בשנה הבאה. "אנחנו מדברים על הגעה לאנשים שישתמשו בו כאשר הם נוסעים לעבודה בבוקר, כדי שהשעתיים הללו של הנסיעה לא יבוזבזו", הוא אומר. "כך ניתן להם הזדמנויות גדולות שלא היו קיימות עד כה".

טיילור אומרת שמעורבות כזו בחינוך אולי לא תתקבל בברכה במערב. "אוכלוסייה מיוחסת מסוימת לא צפויה לאמץ את זה. קשה לראות איך פייסבוק תתאים עצמה למערכת החינוך האמריקאית, אבל לאלו שאין להם אפשרויות אחרות של גישה לאינטרנט זה ייראה כנחיתות דיגיטלית נוספת ביחס למיוחסים", היא מוסיפה.

לפייסבוק יש אולי הזדמנות ייחודית כמעט לעצב מחדש שירותים בשווקים מתעוררים מפני שהיא נהנית מהזוהר של עמק הסיליקון. חברות טכנולוגיה קיבלו שבחים רבים על פיתוח שירותים חינמיים שמסייעים לשיפור איכות החיים של יחידים, אפילו במהלך המיתון העולמי. בגל הדוט.קום הנוכחי, קדחת של הקמת חברות הזנק התפשטה ברחבי העולם בזכות התפיסה שיישום פשוט יכול לצבור הון. אבל אחרי הגילויים של אדוארד סנודן, ההאשמות בהעלמת מס והחיכוכים עם הרשויות באיחוד האירופי, יש כאלו שמתחילים להטיל ספק ברעיון שחברות טכנולוגיות יכולות לעשות רק טוב למין האנושי.

פייסבוק אכן יכולה לשפר את חייהם של מיליונים, אבל האם יתכן שהחיבה הזו לעמק הסיליקון והמרדף הבלתי-פוסק אחרי חדשנות הוביל אותנו להפקיד יותר מדי כוח בידי חברת ענק אחת? "כשפייסבוק עושה את זה, זה נחשב יזמי וחדשני", מציין מורוזוב. הוא מזמין השוואה עם תעשיית הבנקאות. "אילו גולדמן זקס היה יוצר סדרה של מדינות עצמאיות ברחבי העולם, אני לא חושב שהיו מקדמים את זה בברכה - מפני שגולדמן זקס לא יכול לשקר בצורה אפקטיבית כמו פייסבוק. אף אחד לא יחשוד בהם שהם מנסים לשפר את העולם".

 פייסבוק