שר האוצר יאיר לפיד מקדיש חלק ניכר מזמנו לפגישות עם עיתונאים במקום לעסוק בענייני משרדו, שר התיירות נפגש עם שלדון אדלסון ועו"ד רונאל פישר, וחרף השמועות על מערכת יחסים רעועה נפגש השר לביטחון פנים באופן קבוע עם מפכ"ל המשטרה.
שבוע לאחר פרסום הוצאות משרדי הממשלה, נחשפים כעת גם יומני הפגישות של השרים לשנת 2013. עם זאת, חרף הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, מחצית משרי ממשלת נתניהו, ובהם ראש הממשלה עצמו, סירבו למסור את לוחות הזמנים שלהם. לידי התנועה לחופש המידע נמסרו יומניהם של 12 שרים מתוך 23 שרים (חלקם מחזיקים ביותר ממשרד אחד), וגם זאת באופן חלקי בלבד.
על השרים שלא חשו צורך לתת לציבור המשלם את משכורתם דין וחשבון על פועלם נמנים שר הכלכלה נפתלי בנט, שר התקשורת גלעד ארדן, שר הפנים היוצא גדעון סער, השר לאיומים אסטרטגיים יובל שטייניץ ושר התחבורה ישראל כץ.
לפני כמה חודשים פנתה התנועה לחופש המידע (באמצעות הקליניקה לחופש המידע של המכללה למנהל) ל-27 משרדי הממשלה בבקשה לקבל לידיה את יומני הפגישות וסדר יומם של השרים החל מינואר 2013 ועד לסוף דצמבר באותה השנה, במסגרת מדד אקדמי בנושא חופש המידע שעורכת התנועה לחופש המידע בקליניקה במרכז הבין תחומי. עשרה חודשים לאחר הפניה, מסרו רק 12 שרים את יומניהם: שר האוצר יאיר לפיד, שר האנרגיה והמים סילבן שלום, שר החקלאות יאיר שמיר, שר התיירות עוזי לנדאו, שר הביטחון משה בוגי יעלון, השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', שר הרווחה מאיר כהן, השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, שר הבינוי והשיכון אורי אריאל, שר החלל יעקב פרי, השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך, ושר החוץ אביגדור ליברמן שמשרדו העביר לו"ז מצומצם במיוחד.
ממשרד המשפטים לא נמסר לו"ז השרה ציפי לבני בטענה שלוח הפגישות שלה מתעדכן באתר המשרד אולם מבדיקת "גלובס" עולה כי לוח הזמנים של לבני כלל אינו מופיע במקום השמור לכך באתר. ויש גם צדיקה אחת בסדום: השרה היחידה מבין שרי הממשלה שמפרסמת את לוח הזמנים שלה באופן קבוע היא שרת הבריאות, יעל גרמן, שלוח פגישותיה מתפרסם מדי שבוע באתר משרד הבריאות. התנועה לחופש המידע צפויה לעתור בקרוב לבג"ץ בדרישה לחייב את יתר השרים למסור את יומניהם.
רק לשם השוואה, בארה"ב למשל, מפרסם אתר הבית הלבן את לוח הפגישות היומי של הנשיא ברק אובמה. גם באירופה יש מדינות הנוהגות לפרסם באופן יומי את לוח הזמנים של ראש הממשלה כמו נורבגיה למשל, שם מעדכנים אנשי ראש הממשלה מדי יום אילו מהאירועים פתוחים לתקשורת ואלו לא.
40 אלף שקל בחודש
בישראל, לעומת זאת, הנחה היועץ המשפטי לממשלה את השרים להיענות בחיוב לבקשות לחשיפת סדר היום שלהם, אולם הם רשאים להשמיט מהלו"ז פגישות פרטיות או כאלה שעלולות לפגוע בפרטיות של אדם מסוים, משאים ומתנים המתקיימים עם גורמים שונים, או פגישות שדבר פרסומן עלול לפגוע בביטחון המדינה. עם זאת, חלק מהשרים בחרו להשתמש בהנחיה הזו בהתאם לשיקול דעתם והשמיטו מהלו"ז את מרבית פגישותיהם באופן גורף.
כך למשל, שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, העביר את יומנו בשנה החולפת כמעט ריק לחלוטין מבלי לציין מה כלל סדר יומו, למעט כמה בפגישות בודדות בחודש אוגוסט. על פי הנתונים שנמסרו מלשכתו, מרבית ימיו של אריאל פנויים. כך גם לוח הזמנים של שר החוץ אביגדור ליברמן, שנמסר לתנועה לחופש המידע אינו כולל את סדר יומו של השר אלא פגישות בודדות שקיים עם שובו לאחר משפטו לתפקיד שר החוץ בחודש נובמבר 2013. על פי הנתונים שנמסרו קיים שר החוץ בחודשים נובמבר-דצמבר אך ורק תשע פגישות, ושלוש נסיעות לחו"ל - לוושינגטון ולניו יורק, למוסקבה ולאיטליה.
מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד אלונה וינוגרד, מותחת ביקורת חריפה על השרים שמסרו את יומניהם כשהם כמעט ריקים. "לצערי, אין צדיק אחד בסדום, אין אף שר שמסר את כל המידע. מה שהגיע לידינו לא באמת משקף את הלו"ז שלהם. מבחינתנו לו"ז שר החוץ לא ענה לחוק חופש המידע, וגם זה של שר השיכון מעורר שאלות. מה, הוא לא עבד? הוא מקבל למעלה מ-40 אלף שקל בחודש וזה מה שהוא עושה? זו ההמחשה הכי טובה לחוסר ההפנמה של שרים למחויבות שלהם לתת דין וחשבון לציבור. אחר כך הם לא מבינים למה יש חוסר אמון של הציבור במערכת", אומרת וינוגרד.
כשלפיד ובנט היו עוד "אחים"
את ההצצה המעניינת ביותר לסדר יומו וסדר עדיפויותיו סיפק שר האוצר יאיר לפיד, שלוח הזמנים שלו כולל עשרות פגישות עם עיתונאים. מיומנו של לפיד, על אף שהוא חלקי בלבד והוצאו ממנו מרבית הפגישות, עולה כי שר האוצר מפנה לא מעט מזמנו על מנת לקיים קשר שוטף עם כתבים ופרשנים פוליטיים וכלכליים ונוהג להיפגש עם כשלושה מהם בממוצע בשבוע, אולם ישנם שבועות שבהם מספר הפגישות עם הכתבים מגיע להרבה יותר מכך. פגישות רבות נוספות עם כתבים שהתקיימו כלל לא מצויינות בלו"ז.
לפיד גם מקפיד באדיקות מדי יום שלישי בערב על קיום פגישת "פורום באומן" - צוות יועציו הקרוב עליו נמנים הפרסומאי יורם באומן, מקורבו הלל קוברינסקי, וראש המטה שלו, דני וסלי. הנתונים שהוגשו על ידי משרדו של לפיד מאפשרים ללמוד גם עד כמה היתה חזקה רמת התיאום בין שני האחים, לפיד ונפתלי בנט. מיומנו של השר עולה כי בלוח הזמנים נשמר מקום קבוע עבור פגישה עם שר הכלכלה, נפתלי בנט, וראש המטה שלו, שלום שלמה. לוח הפגישות כאמור, הוא משנת 2013, אז עוד היו לפיד ובנט "אחים".
שר האוצר לא חשף את הפגישות שהוא מקיים עם גורמים שאינם ממשרד האוצר או עם גורמים שאינם נמנים על חברי מפלגתו. מיומניו של לפיד ניתן לראות בבירור כי לפיד בראש סדר עדיפויותיו לפיד נמצאת התקשורת ואחריה מעסיקות אותו הסוגיות הפוליטיות האישיות והמפלגתיות. שר האוצר, כפי שעולה מהלו"ז כמעט שאינו עוסק בכלכלה. לפיד ממעט להיפגש עם אנשי משרדו בענייני משרדו. יחסית לשרי אוצר קודמים מספר הפגישות של לפיד עם ראשי האגפים במשרד האוצר נמוך מאוד. גם כאשר אמור משרד האוצר לגבש את התקציב, ממעט שר האוצר לדון עם פקידיו על פרטי המתווה המוצע של משרדו. דוח הפגישות של לפיד אינו מציין את מיקום פגישותיו של לפיד, שרבות מהן כלל לא מתקיימות במשרד האוצר אלא בבתי קפה במרכז שוסטר ברמת אביב ג' ובביתו של שר האוצר.
מלוח הזמנים של שר האוצר לשנת 2014 עולה תמונה דומה. לפיד קיים 108 פגישות עם עיתונאים, 11 מפגשים של "פורום באומן", ואילו רק 13 פגישות עם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, וכן שש פגישות עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. לפיד נפגש 19 פעם ב-2014 לפגישות בארבע עיניים עם ראש הממשלה ושמונה פעמים אכל צהריים עם יו"ר ישראל ביתנו ושר החוץ, אביגדור ליברמן. לפעילים פוליטיים הקדיש לפיד 20 פגישות.
גם יעלון מרבה להיפגש עם עיתונאים
במספר הפגישות המצויינות בלו"ז עם עיתונאים יכול להתחרות בשר האוצר רק שר הביטחון, בוגי יעלון. בשנת 2013 הקפיד בוגי יעלון על פגישות לעיתים תכופות עם עיתונאים. בניגוד לשר האוצר שמציין בלו"ז את שמות הכתבים עימם נפגש, מיומנו של יעלון לא ניתן לדעת עם אילו כתבים הוא נפגש. באופן טבעי רוב הפגישות של יעלון אינו חשוף לציבור מטעמי ביטחון אולם לנוכח פגישותיו הרבות עם ראש הממשלה אולי ניתן להסיק ממנו על טיב יחסיהם ואולי גם ללמוד משהו על כינוסי הקבינט בשנה שקדמה לצוק איתן.
לשכת שר התיירות, עוזי לנדאו, העבירה את לוח פגישותיו של השר כולל שמות האנשים עימם הוא נפגש, אולם היומן לא הכיל ימים או שעות כך שלא ניתן לדעת מתי הן התקיימו. עם זאת ניתן לראות שלוח הפגישות של לנדאו עמוס והוא כולל בין היתר פגישות עם עו"ד רונאל פישר, שלדון אדלסון, דוד פתאל, צ'רלס ברונפמן, מיקי פדרמן, גידי מרק מתגלית, רעיה שטראוס, אלכס ויזניצ'ר, עו"ד יהודה רווה, משה בובליל, רמי לוי, אורי יוגב, תמי מוזס, קרנית פלוג, יוסף פריצקי, רונן שוב. שר התיירות אף השתתף בחתונת ביתה של מיקי הרן, אשתו הראשונה של נתניהו ובחתונת בנו של יו"ר קרן היסוד, מודי זנדברג.
בלוח הפגישות של סילבן שלום המשמש שר האנרגיה, השר לענייני הנגב והגליל והשר לפיתוח אזורי, אפשר למצוא פגישות מכל תחומי המשרדים. פגישה מעניינת במיוחד מופיעה בלו"ז השר ביוני 2013, ערב תחילת דיוני ועדת יוגב לקראת גיבוש הרפורמה בחברת חשמל, שבה נפגש שלום עם יו"ר ההסתדרות היום, ואז יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן יחד עם יו"ר ועדת עובדי חברת חשמל, מיקו צרפתי, המהווים צדדים לרפורמה. במאי 2013 נפגש שלום אורי שני, מקורבו של יאיר לפיד, ששימש אז מנכ"ל פולאר השקעות ויעצו של לפיד, כדי לדון בתעלת הימים. עוד נפגש שלום עם אפרים סנה, עוזי דיין, יו"ר דירקטוריון חברת חשמל יפתח רונטל, עם פנחס בוכריס- לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון ומנכ"ל בתי הזיקוק וכיום איש עסקים פרטי, ועם יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי.
השר הכי עסוק
מהלו"ז המתוזז ביותר נהנה, או סובל, השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', שלא הזניח בשנה האחרונה אף אזור בארץ. בשבוע טיפוסי מספיק השר לבקר ביום אחד בנצרת עילית, נהריה, ראש פינה וצפת, למחרת הוא מגיע לירושלים, משם נוסע לאום אל פחם, וחזרה לירושלים, ויום אחר כך הלו"ז שלו כולל סיורים בנתניה, יפו, פגישה בת"א ומשם לפתח תקווה. חרף מערכת היחסים העכורה עם מפכ"ל המשטרה, מקפיד אהרונוביץ על פגישות קבועות עם יוחנן דנינו. מלוח הזמנים של השר השניים נפגשים או משוחחים כמעט מדי חודש ולעיתים אף יותר מפעם אחת בחודש. ביולי 2013 למשל, נפגשו השניים שלוש פעמים.
מלוח הזמנים של השר ניתן ללמוד על נסיעותיו הרבות של המפכ"ל לחו"ל ועל ימי החופש שלו שנתונים למעקבו של השר לביטחון פנים. עוד נפגש אהרונוביץ' עם רו"ח ראובן שיף, ועם המפכ"ל לשעבר, שלמה אהרונישקי. פגישה מעניינת נוספת נרשמה לאהרונוביץ בלו"ז עם יו"ר מפלגתו, אביגדור ליברמן.
לשבחו של משרדו של השר לענייני אזרחים ותיקים, אורי אורבך, יש לציין כי הלו"ז שנמסר כלל פירוט מלא של כל פגישותיו של השר, ובהן פגישה עם עזרא סיידוף, מנהל מחלקת בנא"ם (בינוי, נכסים, אפסנאות ומשק( במשרד ראש הממשלה בנוגע להעברת משרדו, פגישה בארבע עיניים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מפגש עם המגישה יונית לוי, וגם צילומים לתוכנית קשקשתא וכן קיים שיחה טלפונית עם ד"ר לילי גלזנר מהאוניברסיטה העברית על מה מברכים על גלידה.
סדר יומו של שר הרווחה, מאיר כהן, נראה עמוס למדי. כבר בחודשי הקיץ שעבר, כחצי שנה לפני שהוקמה, נפגש כהן עם אלי אלאלוף, שלימים מונה לעמוד בראש הוועדה למלחמה בעוני. עוד עולה מיומניו של שר הרווחה כי הוא מקיים פגישות תדירות עם עמותות וארגונים, דבר שמדגים את המציאות המופרטת של עולם הרווחה.
שר המדע הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי, מסר לוח זמנים יחסית מפורט. מדיווחו עולה כי מתוקף היותו יו"ר ועדת פרי לקידום השיוויון בנטל, נפגש עם מרבית חברי האופוזיציה לעיתים תכופות. מסדר יומו של השר להגנת הסביבה עולה כי חרף העובדה שהוא חבר ב"תנועה", מפלגה ללא בסיס כוח פוליטי, על פי כמות ההשחרות (מחיקה במרקר שחור של פעילות פוליטית) ניכר כי הוא עוסק לא מעט בפוליטיקה.
משרד החקלאות העביר באופן חלקי את לוח הזמנים של השר יאיר שמיר. מהנתונים שהועברו עולה כי שמיר מקיים לוח זמנים צפוף הכולל לא מעט סיורים מקצועיים בשטח ומפגשים עם ההתיישבות החקלאית. במהלך שנת 2013 ביקר שמיר בין היתר בויאטנם, פרו וניו יורק.
עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, מוחה על היישום הלקוי של החוק ועל היחס המבזה של חלק מהשרים לנושא. "השרים לא מצפצפים רק על הציבור אלא גם על החוק. לא קיבלנו תשובות מספקות ממי שהשיב לבקשה, שלא לדבר על זה שרוב השרים התעלמו ממנה. גם אלה ששלחו עשו את זה לאחר שהופעל עליהם לחץ, ואחרי שהותירו חלק מהמידע חסוי. אפילו זה נולד בייסורים. מדובר בזלזול מוחלט. השרים לא מרגישים שהם חייבים דין וחשבון או חובה להסביר מה הם עושים תמורת המשכורת שאנחנו משלמים להם", אומרת מנכ"לית התנועה לחופש המידע.
וינוגרד מבהירה כי בכוונת התנועה להמשיך ולהיאבק עד שכל השרים ימסרו את המידע. "זה מדהים ומטריד גם יחד. השרים לא מכירים בכך שהם צריכים לספק לנו את המינימום ואנחנו נעתור על זה. זה עצוב זה לבזבז את זמנו של ביהמ"ש על נושאים כאלו, ולבזבז את מעט המשאבים שיש לתנועה לחופש המידע. היינו מעדיפים להגיש עתירות על נושאים עקרוניים ושבמחלוקת, במקום זה אני מגישה עתירות על דברים שהם אלמנטריים ביישום חופש המידע בישראל. אני לא שמחה על זה, גם אם ננצח בעתירה הזו, ואני בטוחה שנקבל רוח גבית. חבל שהם לא מבינים שהדבר הכי נכון עבורם הוא לפרסם באופן יזום את הלו"ז. אין לנו עניין לרדוף אותם, אבל זו הזכות שלנו לבקר".
מבזים את החוק
מבזים את החוק 2
כתבות
ני"ע
