חוקרי ביטחון: מערכת החשמל בישראל לא ערוכה למתקפת טילים

ממקום מחבואו בלבנון, מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה שב ואיים בימים האחרונים בפגיעה נרחבת בישראל, וסימן את קווי המתאר של מלחמת לבנון השלישית: הטילים והרקטות הכבדות שבידי הארגון השיעי יפגעו בעימות הבא בכל נקודה בישראל, ישביתו את התעבורה הימית והאווירית ויכוונו גם לעבר מתקני תשתית החיוניים למשק.

מחקר שהשלים באחרונה צוות חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, ובחן את מידת ההיערכות של רשויות המדינה לפגיעה ברשת החשמל, מצביע על פערים מדאיגים ובעיות מוכנות. "למרות שהמערכת מספקת פתרונות נקודתיים לחלק מהאיומים, ניכר שהתשובות לא מספיק טובות ולא עונות על מגוון האיומים הרלוונטיים על רשת החשמל. איננו מוכנים באופן מספק לאיומים הצפויים ובמרכזם האיום הקינטי של ירי טילים ושל רקטות מכיוון צפון", אמר ל"גלובס" ראש התכנית לחקר החזית האזרחית במכון למחקר ביטחון לאומי, מאיר אלרן. בצוות המחקר שותפים בעלי תפקידים בעבר ובהווה במשק האנרגיה וגורמים מקצועיים במשרד האנרגיה והתשתיות, המשרד להגנת הסביבה וחברת החשמל.

מהמחקר עולה כי רשת החשמל חשופה לעוד שלושה איומים בנוסף לאיום הטילים והרקטות: מתקפת סייבר; פעימה אלקטרו-מגנטית; ורעידת אדמה. לדברי אלרן, "כיום האיום הקינטי הוא המשמעותי ביותר, אם כי איום הסייבר נמצא בתהליך של התהוות שיימשך מספר שנים". לדבריו, סבירותם של שני האיומים הנוספים על מערכת החשמל הוגדרו בידי החוקרים שוליים ביחס לאיומי הסייבר והטילים.

אין מספיק כיפות ברזל

קצינים בצה"ל ובכירים במערכת הביטחון הזהירו באחרונה בכמה הזדמנויות כי סבב הלחימה הבא בין ישראל לחיזבאללה לא יהיה דומה בהיקפו ובעוצמתו לסבב הלחימה האחרון של צה"ל עם חמאס בעזה: היקף הירי של הרקטות והטילים לעורף יהיה נרחב הרבה יותר, תוך שימוש מצד חיזבאללה באמצעים כבדים ומדויקים. זאת, באופן שיחייב את צה"ל להפעיל במלחמה העתידית בצפון חלק ניכר מכוחו ומעצמתו, תוך פינוי אזרחים מחלק מהיישובים שלאורך הגבול. לדעת צוות המחקר, מדובר באיום המוחשי ביותר על תחנות כוח ותחנות מיתוג בעקבות שיפור יכולות הדיוק של הטילים ומשקל הראש הקרבי שבכוחם לשאת.

בתרחיש של לחימה כזאת, המערכות ליירוט רקטות, כמו כיפת ברזל, יופנו להגנה על בסיסים רגישים של צה"ל ותשתיות חיוניות למשק יהיו חשופות למתקפות מצד חיזבאללה. אלא שלדעת החוקרים, גם הסטת מערכות ההגנה לאתרים רגישים לא תהיה מספקת. "גם במצב זה, אנחנו סובלים כיום מחוסר", אומר אלרן, "כיום, יש בידי ישראל רק 9 סוללות של מערכת כיפת ברזל, ומערכת היירוט של רקטות כבדות יותר, כמו 'שרביט קסמים', עדיין לא מבצעית. כיום לא ניתן למתוח את השמיכה מעבר למידותיה. במצב של התממשות האיום הקינטי מכיוון צפון, נצטרך מספר סוללות יירוט שגדול בפי 2 מזה הקיים, אם לא יותר".

צוות המחקר בחן בין השאר גם את היכולת של רשת החשמל בישראל להתאושש מפגיעה בה, לחדש את פעילותה ולספק חשמל למשק. "מדובר בסוגיה שמחייבת תפיסה לאומית כוללת ואין מדובר בבעיה של חברת החשמל. כיום, אין קריטריון ברור לכמה זמן יהיה שיבוש באספקת החשמל. וכשאין מדדים - גם אין היערכות מתאימה לעמידה ביעדים", אומר אלרן.

בטיוטת הדוח, קובע צוות המחקר כי רמת המוכנות הקיימת בישראל למגוון האיומים על רשת החשמל שלה אינה אחידה: המערכת ערוכה בצורה סבירה לתרחיש של רעידות אדמה, שסבירות פגיעתם במתקני הליבה של המערכת נמוכה יחסית. מאידך, המערכת לא ערוכה באופן מספק לאסונות טבע אחרים, כמו גלי צונאמי או עלייה של מפלס הים. בעוד המערכת ערוכה באופן חלקי בלבד למתקפות טילים ולמתקפות סייבר רחבות היקף, היא לא ערוכה כלל לאיום של פעימה אלקטרו-מגנטית שעשויה להוציא מכלל שימוש כל מכשיר חשמלי.

לדעת אלרן, מערכת החשמל הישראלית לא ערוכה פחות לתרחישים קיצוניים מכל מערכת חשמל אחרת במדינות במערב. עם זאת, הוא מזהיר מפני איומים ייחודיים שאליהם היא חשופה, בעוד שמערכות חשמל במדינות אחרות במערב אינן חשופות אליהם כלל. "בשל כך, בישראל מתחייבת התייחסות לאיומים קריטיים ברמה גבוהה יותר מהסטנדרטים המקובלים בעולם", אמר.

הוא הוסיף כי השינוי במבנה משק החשמל והמעבר ממשק שמנוהל בידי חברת החשמל למשק של מספר גופים משמעותיים נוספים, מחייב היערכות מוקפדת יותר לניהול הסיכונים בו בשעת חירום. "התלות של המערכת האזרחית והצבאית של ישראל באספקה סדירה של חשמל קריטית, והתלות של המשק הישראלי בחשמל היא מהגבוהות בעולם בשל העובדה שישראל היא מדינת אי, שלא יכולה לחבור לרשתות חשמל של מדינות אחרות בסביבה בעת הצורך. יכולת התפקוד של המשק הישראלי בלי חשמל, גם לפרקי זמן קצרים, מוגבלת מאוד", אמר.

הצוות שבראשות אלרן לא בדק את ההיערכות של רשויות המדינה, בהן משרד האנרגיה והתשתיות הלאומיות, המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) שבמשרד ראש הממשלה, צה"ל ומשרד הביטחון, בנוגע להגנה על תשתיות הגז הטבעי בלב ים, החשופות אף הן לפגיעה מצד ארגוני טרור, בייחוד מצד חיזבאללה. לדברי אלרן, מחקר נפרד שיערך בנושא יבדוק את ההיערכות והמוכנות של הרשויות השונות לתרחישים אלה. בשנה האחרונה הצביע מבקר המדינה על ליקויים בהגנה על תשתיות חיוניות אלה.

EMP

פעימה אלקטרו-מגנטית (EMP - electromagnetic pulse) יכולה להיווצר ע"י פיצוץ של מתקן גרעיני בגובה של כמה מאות קילומטרים באטמוספירה. הפיצוץ יוצר אפקט רגעי אדיר, כמו זה שהיה יכול להיווצר על ידי אלקטרו-מגנט ענק, וזה משתק מערכות תקשורת וציוד אלקטרוני מכל הסוגים בשטחים עצומים