ביה"ד: לנציב שירות המדינה הסמכות להשעות את פרופ' וינקלר

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור בנוגע לדחייה של השעיית מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בתל השומר

פרופ' אייל וינקלר / צילום: יונתן בלום
פרופ' אייל וינקלר / צילום: יונתן בלום

בית הדין הארצי לעבודה קיבל היום (ד') את בקשת רשות הערעור של נציבות שירות המדינה ביחס לפסיקתו של ביה"ד האזורי לעבודה בת"א, שהורה לדחות את השעייתו של מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בתל השומר פרופ' אייל וינקלר בארבעה חודשים. השופט אילן איטח קבע דיון בעניין ליום א' הקרוב, ביקש לקבל לידיו את תגובתו של וינקלר עד מחר ואף הציע לצדדים לקבל את הצעת הפשרה שהציע.

על פי הצעת השופט, החלטת ביה"ד האזורי תבוטל, ואילו מועד השעייתו של וינקלר ייכנס לתוקף על פי החלטת נציב שירות המדינה משה דיין וזאת לאחר ש"יקרא בעיון" את פסיקתו של ביה"ד האזורי ואת טיעוני הצדדים. למעשה, ביה"ד הארצי מציע להחזיר לידיו של נציב שירות המדינה את הסמכות להשעות את וינקלר בכל מועד שיחליט - רמז אפשרי לחוסר שביעות הרצון של השופט איטח מהחלטת שופטת האזורי אורנית אגסי, שהתערבה בסמכותו ובעצמאותו של הנציב בענייני משמעת בשירות המדינה.

נזכיר כי השופטת אגסי מתחה ביקורת נוקבת על החלטת הנציב להשעות את פרופ' וינקלר החל מה-1 בדצמבר הקרוב, וקבעה כי במכלול השיקולים היה עליו לקבל את עמדתו של מנהל ביה"ח תל השומר ולפיה המחלקה לכירורגיה פלסטית ובית החולים כולו זקוק להיערכות של 6 חודשים לפחות לפני ביצוע ההשעיה - אחרת תיתכן פגיעה בחולים. "אל מול האינטרס לשמור על אמון הציבור בשירות המדינה עומד גם האינטרס של הציבור לקבל שירות רפואי איכותי ומהיר ככל האפשר"', קבעה השופטת והוסיפה כי תדמית השירות הציבורי אינה חזות הכל.

בנציבות שירות המדינה זעמו על ההחלטה וטענו בבקשת הערעור כי בכל מקרה אחר ההשעייה נכנסת לתוקף באופן מיידי עד להכרעה בהליך המשמעתי, אולם במקרה זה הפעיל הנציב שיקול רב והחליט להשהות את ההשעייה בחודשיים, קרי עד ה-1 בדצמבר. עוד טענו בנציבות כי לא ייתכן שגוף ציבורי יטען שאין ביכולתו להתארגן כראוי במקרה של היעדרות מנהל המחלקה, שכן היעדרות כזו יכולה להתרחש בנסיבות רבות. על פי בקשת הערעור, השופטת אגסי קבעה בעצמה מחד כי ביה"ד אינו נוהג להתערב בהחלטות ובסמכות בית הדין המשמעתי של של נציבות שירות המדינה, אולם מנגד התערבה בעצמה בעצם קביעתה שיש לדחות את ההשעיה בארבעה חודשים.

באשר להישענותה של השופטת על עמדתו של פרופ' רוטשטיין בדבר הצורך של בית החולים בדחיית ההשעיה, נכתב בבקשת הערעור: "בקבלת עמדתו של פרופ' רוטשטיין, לא נתן בית הדין קמא דעתו לכך שפרופ' רוטשטיין עצמו נחקר באזהרה בעניינים הקשורים בפעילותה של מרפאת קלאס קליניק אשר בה ביצע לכאורה המשיב (וינקלר) את העברות המיוחסות לו". עוד טענה הנציבות כי "בית הדין קמא בחר להתעלם במודע ממכתבה של שרת הבריאות אשר הודיעה כי אין היא רואה מקום להתערב בהחלטתו של הנציב".

נזכיר כי על פי ממצאי החקירה שניהלה נציבות שירות המדינה, פרופ' וינקלר ביצע בשנים 2013-2012 מאות ניתוחים פרטיים במרפאה הפרטית לרפואה אסתטית "קלאס קליניק" במהלך שעות הבוקר, זאת כאשר דיווח לכאורה כי עבד בשעות אלה במחלקה הציבורית וקיבל בכך שכר כפול. יצוין כי פרופ' רוטשטיין הבהיר בעבר כי הפעילות הפרטית בשעות הבוקר נעשתה בידיעתו ובאישורו, אולם לא ידע לכאורה על הדיווח הכפול.