גלעד ארדן: "צריך לקנוס את הוט ב-1.5 מיליון שקל מדי יום"

על בזק: "אחת מחברות התקשורת הרווחיות בעולם מוצאת פרופסורים באקדמיה שבמחיר הנכון כותבים חוות דעת שתגרור אותנו לבתי משפט" ■ על מרים אדלסון: "אני יודע שהיא התחרטה אחרי שאמרה לי 'ידיעות אחרונות מלקק לך'"

גלעד ארדן / צילום: קובי גדעון - לע"מ
גלעד ארדן / צילום: קובי גדעון - לע"מ

גלעד ארדן, שר הפנים ומי שהיה שר התקשורת של ישראל עד השבוע שעבר, זוכר היטב איך משה כחלון, קודמו בתפקיד, פגש רגע לפני כניסתו למשרד התקשורת, את השר היוצא אריאל אטיאס במזנון הכנסת. ארדן הקשיב מהצד לשיחה בה אטיאס הסביר לכחלון, שלא נותרה לו עבודה - הכול במשרד כבר טופל. לימים הפך כחלון למחולל מהפכת הסלולר הגדולה.

קיראו עוד ב"גלובס"


כשארדן הגיע, כולם דיברו על הנעליים הגדולות שייאלץ למלא. עכשיו, למרות הקדנציה הקצרצרה, ברור שהוא תפר נעליים חדשות במידותיו שלו. "אני מקווה שהציבור השתכנע שניסיתי להפוך שם כל אבן", אומר ארדן בראיון פרידה ממשרד התקשורת, שנתן באופן בלעדי ל"גלובס".

"אף אחד לא יכול להכתיר אותי ולהודיע שטיפלתי בהכול. שוק התקשורת הוא דינמי, משתנה ויקרו בו דברים שאף אחד לא יודע לצפות אותם. אני בטוח שגם למי שיחליף אותי תהיה המון עבודה. כשאני מביט על ההתרחשויות הטכנולוגיות המהירות, אני מבין שעדיין לא התאמנו את משרד התקשורת הישראלי לצרכים ולדינמיות של שוק התקשורת. חיזקתי את המשרד, אבל לא מספיק".

- למה בחרת לעבור למשרד הפנים ולא להתמנות לשגריר באו"ם?

"יש לי חלום ילדות לייצג את ישראל בעולם ולשכנע בצדקתה. בדרך כלל, כשאתה ילד אתה לא חולם על משרד להגנת העורף או התקשורת. אבל אני מסתכל על הקריירה שלי כמכלול, ואחרי הפרישה של ידידי גדעון סער נוצרה קונסטלציה שבמסגרת האתגרים במשרד הפנים היום, יש לי פה הזדמנות להשפיע בנושאים לאומיים לא פחות. אי אפשר לחלוק על כך שההשפעה במשרד ממשלתי גדול יותר גדולה מאשר בתפקידים ייצוגיים".

"היה מיאוס ציבורי"

ארדן אמנם עזב את תיק התקשורת והשאיר אותו לראש הממשלה בנימין נתניהו, אולם זה התיר לו להמשיך ולהחזיק באחריות על רשות השידור. אם שואלים אותו, הרפורמה המקיפה של סגירת הרשות והקמת תאגיד ציבורי חדש, היא גולת הכותרת של עשייתו בקדנציה.

"בהיבט הציבורי העברת חוק השידור הציבורי החדש זה הדבר המשמעותי ביותר, למרות שלא סיימתי את העבודה", הוא אומר. "זה אולי לא הדבר המשמעותי ביותר מבחינה כלכלית, כמו השוק הסיטונאי או הדואר, אבל בהיבט התרבותי-חינוכי להעמיד על הרגליים שדרוג ציבורי שיכול להוות משקל נגד לאינטרסים של השידור המסחרי, זה משמעותי. בגלל מבנה השוק הקטן שלנו תמיד ישלטו בשידור המסחרי בעלי אינטרסים כלכליים ואוליגרכים, ולכן תמיד הציבור יחשוד בו".

העובדה שבמסגרת הרפורמה בשידור הציבורי תתבטל גם אגרת הטלוויזיה, קנתה לארדן אהדה ציבורית רבה, אך גם עוררה אמוציות לא קלות בקרב עובדי הרשות, שמרביתם המוחלט יפוטר.

איך יכול להיות שאחרי כמעט יובל שנים שרשות השידור קיימת, אתה הגעת והצלחת בתוך פחות משליש קדנציה להפעיל מהלך מהפכני שכזה? מה הנסיבות שאפשרו דווקא לך לעשות את זה?

"הייתה הבשלה של מיאוס ציבורי. אף על פי שביטול האגרה הוא דבר חשוב מאוד, אפשר להודות שלא האגרה היא הנטל הכלכלי הכבד ביותר, והתשלום לכבלים והלוויין הרבה יותר מטריד וצריך לפעול להורדתו. ובכל זאת הציבור הרגיש פראייר, כי גם כשאתה הולך למסעדה מאוד זולה ולא מקבל תמורה לכספך זה מתסכל. אז התסכול הציבורי הלך והצטבר, אחרי שנתנו צ'אנס ועוד צ'אנס ועוד רפורמה ועוד ועדה ציבורית. אני השתדלתי מאוד לא להיכנס למעורבות אישית רגשית בעניין".

- ניסו לגרור אותך למחוזות האישיים. זה הגיע לפסים האלה.

"כשר שנכנס להיות ממונה על רשות השידור, אתה ערוך למה שעיתונים מסוימים קוראים לו 'לחצים'. אני לא קורא לזה כך. כשאני מקבל החלטות בנוגע לבעל הון או גוף ציבורי, והוא או מנהליו חושבים שהם עומדים להיפגע, אז זכותם לנסות להשמיע את עמדתם ולשכנע אותי בטעותי. עצם זה שנפגשתי איתם לא אומר שאקבל את עמדתם.

"וכשנבחר ציבור פוגש אנשים שבנוסף גם יש להם השפעה על איך שהוא יוצג אחר כך בכלי תקשורת, לפעמים זה יכול אולי להשפיע יותר. השתדלתי כמה שפחות להיכנס שם למעורבות, בטח לא ניהולית. זה מה שנתן לי את האפשרות לקבל באופן מזוקק יותר את ההחלטות על בסיס המלצות ועדת לנדס".

- איימו עליך?

"היו ניסיונות להפחיד אותי בהקשר הפוליטי של התפקדות לליכוד - 'כן תיבחר, לא תיבחר', ניסו לגייס חברי כנסת מהליכוד לפעול נגד הרפורמה. לא היו עליי איומים ברמה האישית. זה אף פעם לא נעים לראות עיתונאים בכירים נואמים נגדך כשבסופו של דבר הם ימשיכו ויהיו בתקשורת הישראלית".

- האם זה באמת יקרה בסופו של דבר? יש מי שאומר שמפרקים וכבר לא יבנו חדש.

"אני מאמין שזה יקרה. סיירתי לפני מספר שבועות בארה"ב וביקרתי בכלי תקשורת כמו רשת CBS ובהאפינגטון פוסט, ומבלי לפסול את הדור המבוגר, אתה רואה שעובדת שם חבורה צעירה מאוד. כשאתה רוצה לקרב תכנים של שידור ציבורי לדור הצעיר, אתה צריך לדבר בשפה שלהם".

- התאריך לסיום תשלום האגרה שקבעת במסיבת העיתונאים הוא מארס 2015. זה עדיין תאריך היעד?

"לא, במארס לא נוכל לעמוד. מראש היה ברור לכולנו שיהיה קשה מאוד בבירוקרטיה הממשלתית ובכול החישוקים שדרשו שיהיו עליי בתהליך הרכבת הרשות, לעמוד ביעד הזה. אי אפשר מצד אחד לדרוש את ההפרדה המבנית בין הדרג הפוליטי לרשות, ובכלל זה מינוי שופט ובדיקה של כל חברי ועדת האיתור, שבוחרת את הדירקטוריון והכול ייבדק גם בוועדת ברנר, ולעמוד בלוחות הזמנים. זה קשה, זה מעצבן, זה ייקח עוד כמה חודשים, אבל בסוף יהיה שידור ציבורי".

- בשנת 2015?

"אני מאמין שזה יהיה 2015. היעד הסופי בחוק הוא 30.9.2015, במקרה זה גם יום ההולדת שלי, אז אני אעשה הכול כדי שזה יקרה".

- לא תמיד הכל הצליח כמו ברשות השידור. איפה הייתה ההחמצה?

"זה מתסכל, אבל חלק מהתהליכים לוקחים הרבה יותר זמן עד שהציבור מרגיש אותם. כי צריך חקיקה ושימועים ויש עומס רב על אנשי המשרד, שהוא לא משרד גדול. אם יש לי תסכול על תהליך שהתחלתי ועדיין לא מרגישים את השינוי, הוא המאבק להגדלת ההיצע והורדת המחירים בטלוויזיה הרב-ערוצית, שעדיין נהנית מהיותה דואופול חזק. אבל הבאתי את השוק הסיטונאי למצב בלתי הפיך".

"גדודים של עו"דים"

ביומו האחרון בתפקיד, ממש, הצליח ארדן להעביר רפורמה שהייתה תקועה במשך שנים במשרד התקשורת. המטרה היא לאפשר לשחקנים חדשים בתחום התקשורת הקווית והאינטרנט את השימוש בתשתיות בזק - כדי שיתחרו בה. לדברי ארדן, בזק הערימה קשיים רבים כדי לעכב את התהליך, זאת באמצעות "הליכים משפטיים, עם גדודי עורכי דין וכלכלנים ופרופסורים".

- דווקא בבזק אומרים שהם ניסו לשתף פעולה כל הזמן.

"בזק ביד אחת אומרת את מה שיועצי התקשורת שלה אומרים לה להגיד, שהם משתפים פעולה ובעד תחרות; וביד השנייה מבצעת כל הליך סרק משפטי, ומוצאת באקדמיה פרופסורים שבמחיר הנכון כותבים חוות דעת שתעמיס על המשרד ותגרור אותו לבית המשפט.

"הרי בזק ואנשיה הם אינטרסנטים כלכליים. תפקידם הוא למקסם את רווחי החברה וברוך השם יש כאלה בבזק - זו אחת מחברות התקשרות הרווחיות בעולם, חברת שמושכת דיווידנד עצום בכל רבעון. לעומתם אנשי משרד התקשורת, כמו אבי ברגר וחיים גירון (המנכ"ל וסמנכ"ל ההנדסה - ג"פ, ל"א), הם לא אינטרסנטים וטובת הציבור לנגד עיניהם. הם לא רוצים למוטט את בזק אבל גם לא רוצים שיעשקו את הציבור".

- ניסית בכל זאת לשתף פעולה עם בזק כדי להגיע להבנות בנושא השוק הסיטונאי?

"כיוון שהלו"ז שלי כבר נחשף לציבור, אפשר היה לראות שנפגשתי כמה פעמים עם בעלי בזק, ומנכ"ל המשרד נפגש עם מנכ"לית החברה. השתתפתי אישית בשימועים, וקיימתי המון דיונים פנים משרדיים על הטענות של בזק, אז בוודאי שרציתי להגיע להבנות ככל הניתן. הרי ברור שרפורמה בהסכמה היא רפורמה שתתקדם מהר יותר. אבל הדרישות הבסיסיות של בזק היו כאלה שאם היינו מקבלים אותן ומוציאים מהרפורמה למשל את תחום הטלפוניה, הרפורמה לא הייתה מתקדמת. לו התחרות הייתה מפותחת ותשתית האינטרנט הייתה מתפתחת, אז כבר לא היה צריך את פן הטלפוניה. בישראל אנחנו עדיין תקועים - גם בתשתית אינטרנט וגם בטלפוניה הקווית, שעדיין לא מהווה תכלית בעיני רובם המכריע של אזרחי מדינת ישראל לטלפון הנייח של בזק".

- עשית שימוש במיזוג בין yes לבזק כקלף מיקוח על מנת לשכנע את בזק ללכת לשוק הסיטונאי?

"אני לא משתמש בשום דבר כקלף. אני חס וחלילה לא מעניש מישהו, אבל אם יש קשר בין הדברים אני לא יכול להתעלם ממנו. בזק הלכו לממונה על ההגבלים העסקיים, שנתן להם אישור לצד רשימת תנאים מסוימת. כשהגיעה הבקשה של בזק ו-yes לאיחוד, פרט לפגישות עם אנשי המשרד קיימתי גם דיון עם הממונה ואנשיו וניסיתי להבין מהם איך הם רואים את העתיד. הרי אם השאיפה העתידית שלי היא לעשות שוק תחרותי על סל תקשורת ובו ארבעה או חמישה טריפלים, ובזק תשתמש בכוח האדיר שלה על התשתית הקווית כדי למנוע מכל האחרים להיכנס, אז בסוף בלית ברירה יבוא הרגולטור ויסיק שחייבים לקדם חקיקה שתהפוך את בזק ואת הוט לחברות תשתית, שיתחרו ביניהן על התעבורה.

"אם אני ארוץ לאשר מיזוג של בזק ו-yes עוד לפני שהתשתית הקווית נפתחת, יהיה לנו הרבה יותר קשה כי yes כבר תוטמע בתוך בזק. דרך אגב, שלא ידאגו בבזק, כי השגנו מהממונה גם אישור הארכה, ונחכה לראות".

השוק הסיטונאי ופרויקט הסיבים הם שני פרויקטים שארדן הוביל במטרה לפתוח לתחרות את תשתית האינטרנט שעל בסיסה גם אמורים להיכנס בעתיד שידורי טלוויזיה נוספים. בין היתר, דאג להרחיב את שידורי הטלוויזיה החינמית הדיגיטלית, עידן פלוס, ולהעלותה על רשת האינטרנט. "לומר את האמת", מודה השר, "בהסתמך על דיונים מקצועיים, אני לא בטוח כמה שנים יש לעידן פלוס עוד הצדקה בכלל להתקיים. עד שפעלנו עם האוצר ועם כל הדרישות והמגבלות, כבר לא בטוח שטכנולוגית זו השיטה".

"קנס של 1.5 מיליון שקל"

עם כל הכבוד לבזק, יש חברה אחרת שלא יורדת מסדר היום הציבורי והעסיקה רבות גם את ארדן, והיא חברת הכבלים הוט. "ברגע שהגעתי למשרד, קיבלתי שתי פניות מתושבי ישובים סמוכים לכביש 6 ששאלו, 'למה אין לנו הוט בישוב?'. בעבר זו הייתה רק טלוויזיה, אבל מרגע שהחברה מספקת גם תשתית אינטרנט וטלפוניה, זה מטריד יותר אנשים שמצאו פתרונות פיראטיים, או פחות טובים".

- מדוע בהוט התנגדו, הלוא כאזרח זה נראה הכי טבעי שחברה תרצה להגיע לכל מקום אפשרי.

"זה תמיד נראה לכם טבעי? יש להם כל מיני טענות. הם לא רוצים להשקיע בהגעה למקומות שהסיכוי שלהם לחבר שם לקוחות נמוך עד לא קיים. הם לא מתביישים לומר את זה".

- נשמע שלא אכפת להם מהצרכנים.

"אני לא חושב שלא אכפת להם. הם פשוט כנראה מרגישים מאוד בטוחים בעצמם אל מול הלקוחות השבויים שלהם, בגלל שהם היחידים שמוכרים טריפל. אי אפשר להסביר אחרת את רמת השירות שהופקרה בשנה האחרונה ברמה בלתי נסבלת. אם חברות מרגישות שללקוחות אין אלטרנטיבה, הן לא יתנו להם להמתין 40-50 דקות על הקו".

- קנסת אותם ב-1.3 מיליון שקל.

"זה לא מספיק. הייתי מצפה שהמשרד ומועצת הכבלים והלוויין יעשו ביקורות פתע עם לקוח סמוי כל יום, כל יום, כל יום, ואם צריך אז לקנוס אותם כל יום ב-1.5 מיליון שקל. 1.3 מיליון שקל זה לא קנס שמרתיע חברה שהמחזור שלה הוא מיליארדים.

"כשיש לך מישהו מאוד עשיר, משתלם לו לא להשקיע המון בשירות לקוחות כי זה עולה יותר. זה כמו עם בזק, ההערכה שלנו היא שבזק באובדן מלא של 30%, יכולים לרדת במיליארד ומשהו שקל בהכנסות, אז גם אם טעינו וירדו להם 'רק' 300-400 מיליון שקל, אתם יודעים כמה עורכי דין וכלכלנים אפשר לקחת בסכום הזה? לכן שווה להרוויח עוד שנה או עוד שנתיים של עיכוב ברפורמה".

ארדן אומר שהוא מזהה שינוי אצל מנכ"ל הוט הנוכחי, אילן צחי, אבל לדבריו, "כוונות טובות אולי קיימות, אבל תוצאות בשטח - אין".

- האם קשה להניע מהלכים מול בעלי ההון ששולטים בתקשורת בישראל?

"דווקא למשרד התקשורת זה יחסית קל יותר, כי יש לו סמכויות נרחבות שלא מצריכות את הכנסת. אבל זה קשה בהיבט הזה שלצערי משרד האוצר כבר שנים רבות מאמין בהחלשת השירות הציבורי. נוצרו משרדי ממשלה מאוד חלשים עם כוח אדם שצריך כל הזמן לשכור יועצים חיצוניים, שבמדינה קטנה כמו שלנו כמעט כולם מצויים בניגוד עניינים. וכך אנחנו נאלצים להסתפק באיזה יועץ לא מספיק חזק, בעוד שכל הדואופולים והמונופולים מעסיקים את כל היועצים הבכירים, הכלכלנים הבכירים, המשפטנים הבכירים. לכן כל הרפורמות האלו מתעכבות, נדחות, ואם לא די בזאת, גם מישהו יעזוב באמצע את משרד התקשורת וילך לעבוד אצל אחד מ'אלה' תמורת שכר כפול".

- כשאתה נפגש עם בעלי המניות כדי להניע את הרפורמות, אתה מרגיש שהם באים בעמדה של "לעולם חוסן"?

"אני מרגיש שהם למדו לקח מכל מיני 'ששינסקים' למיניהם. לכן הם מדברים מאוד יפה על הרצון שלהם בשיתוף פעולה וברפורמות, ומצד שני חברות כמו הוט, בזק או פרטנר בונות על סרבול ההליכים מול המשרד. הנושא המשפטי הפך להיות נושא שהוא כמעט מעל לכל נושא אחר לצערי, והוא מאט מאוד ומסרבל ומאריך תהליכים, ואז גם בונים על זה שהשר יתחלף והכל יחזור אחורה ויתחיל מחדש. לכן בשבועיים האחרונים לתפקיד ניסיתי לא לנוח יום וליל כדי שכמה מהתהליכים ייגמרו עד הסוף".

"השוק יעשה את שלו"

ואכן, בימים האחרונים לכהונתו, סימן ארדן וי אחר וי על התהליכים שהרגיש שהוא צריך להשלים, ובהם השוק הסיטונאי, הרפורמה בדואר ואילוצה של הוט לפריסה האוניברסלית.

- ומכל מה שביקשת להשלים, דווקא נושא פיצול ערוץ 2 נתקע לך.

"מה שתלוי בכנסת, הוא לא ב...".

- הוא לא תלוי בכנסת, הוא תלוי בראש הממשלה שהגיש ערר והקפיא את החוק.

"הוא תלוי גם בכנסת".

- אם זה היה תלוי בך, החוק כבר היה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה יום לפני עזיבתך.

"זה לא תלוי בי, יש שר חדש, זכותו ללמוד את הנושא. אני מקווה שהוא השתכנע שהמדיניות שאני חשבתי לקדם בתחום הזה היא נכונה".

- לדעתך, מה צריכה המדיניות להיות?

"ערוץ 2 זכה בזיכיון ל-10 שנים, עד סוף 2015. במהלך השנים נעשו הקלות לטובת רשת וקשת אל מול ההתחייבויות שהן נטלו על עצמן במכרז. בסופו של דבר כל הציפיות שהיו בתחום התחרות בתקשורת המסחרית לא קרו. יש לנו רשת וקשת שלא מתחרות באמת אלא משדרות בימים נפרדים, יושבות על אותו ערוץ ותופסות 75%-80% משוק הפרסום, ויש את ערוץ 10 שלא הצליח להתרומם ורק עכשיו יש לו איזו תקופה של עדנה.

"האיזון הכלכלי שנורא מתגאים בו כעת בערוץ 10 הוא גם בגלל הפרת המחויבויות שלו. הוא לא משלם דמי זיכיון, הוא לא מפיק דרמות, הוא לא עומד בדברים שהוא מחויב לעמוד בהם. יש פה מציאות מלאכותית. לכן, אם מסתכלים על איך השוק צריך להיראות בעיניי נכון יותר - צריכים להיות בו הרבה פחות חסמי כניסה בתחום השידורים, במיוחד כשמבינים שהאינטרנט כבר כאן ויותר גופי תוכן בוחרים להגיש את התכנים שלהם על הרשת. לא אנחנו צריכים להחליט עבור הכלכלה או עבור הבעלים של ערוץ 2 כמה צריך להגן או לשמור עליהם. השוק יעשה את שלו".

- אבל כשהחוק הזה נולד, לא דובר בו על הסרת חסמים, אלא על פירוק ערוץ 2 כמונופול, כביכול.

"נכון, זה נולד מתוך זה שלא התכוונתי לעשות לערוץ 10 שוב הנחות וויתורים, ושוב לעקם את החוק. ראיתי באמצע השנה שלא מגיעים אליו משקיעים והוא לא עומד במחויבויות שלו, ובעצה אחת עם אנשי הרשות השנייה הכנו הצעת חוק כאלטרנטיבה למתנה שערוץ 2 קיבל מהכנסת של עוד שנתיים בלי מכרז, כדי שלא נישאר לבד עם ערוץ 2 כערוץ מסחרי יחיד וכדי למנוע מונופול עוצמתי בשוק השידורים.

"עם הזמן, כשנכנסתי יותר ויותר לעומק הדברים, וגם נפגשתי עם אנשים מהתחום, כמו למשל נינה סטורמס (המשקיעה ההולנדית שהביעה עניין בערוץ 10 - ג"פ, ל"א), שפקחו את עיניי, הבנו שאין שום הצדקה להשאיר את אותה הגנה של רף השקעה כה גבוה בטלוויזיה רק כדי להתחיל ולשדר, כי אז אתה בעצם מגן על השחקן החזק הקיים".

- חודש לפני סיום הזיכיון של ערוץ 10, האם אנשי חברת החדשות שלו עשויים לאבד את מקום עבודתם? האם אתה חושב שצריך לעשות משהו כדי לקיים אותם גם אחרי ה-31 בדצמבר?

"צריך להסדיר את השוק באופן הנכון ואז הוא יסתדר כפי שהוא צריך להסתדר. אי אפשר להגיד לפוליטיקאים 'תמשכו את ידכם מהתערבות בתכנים' ואז לבוא ולצפות מהם להסדיר בכל פעם את תנאי השוק, כך שהערוץ שלא עומד בחוק יוכל להמשיך ולהתקיים. זה פשוט לא הגיוני".

- אז אתה נגד הסדרה ייעודית לערוץ 10.

"נכון, לא צריכה להיות הסדרה ייעודית לערוץ 10. צריכה להיות הסדרה של השוק, ואז השוק יסתדר. אם יש בו מקום לשני ערוצים מסחריים, אז יהיו שניים ולא משנה איך קוראים להם. בסוף סך העיתונאים שבישראל זה סך העיתונאים, ואני מקווה שהם ימצאו מקומות עבודה ראויים. אם המתווה שאני הצעתי יתקדם, יהיו לבסוףיותר משניים ויותר משלושה ערוצים מסחריים.

"יהיה ערוץ אחד שיחליט שהוא ישקיע הרבה מאוד כסף בריאליטי, בבישול ובזמרה ובכל מה שלצערי מגרה את הדור הצעיר, ויהיה ערוץ שיחליט שהוא מכוון לבני 30 פלוס בתחומים של העמקת האקטואליה, נניח פוקס ניוז".

- אתה מרוצה ממה שקורה בשוק הסלולר?

"אני מאוד שמח שהמכרז של הדור הרביעי, לאחר העיכובים שתלויים גם בשחקנים, עומד להסתיים. הרגיזו אותי הקמפיינים המטעים לגבי הדור הרביעי, כי מה שהציבור חווה כרגע הוא לא דור רביעי. היה חשוב לי להתחיל וליצור את הביקוש והלחץ של הציבור בעניין הזה, וההבנה שקיים משהו יותר טוב שראוי שהציבור יקבל. בהקשר הזה מגיעה מילה טובה לפרטנר שהייתה הכוח המניע. מגיע להם שאפו".

- ומה עם המחירים? הם צפויים לרדת?

"למרות שרמת המחירים יורדת כל הזמן, לא בטוח שזה יוכל להחזיק ככה עוד הרבה שנים, כי אם השחקנים ייכנסו גם לתחום הטלוויזיה, אני לא יודע כמה זמן המחירים שכפי שהם יישמרו".

- אולי זה בגלל שאתה עוזר לשחקנים החדשים להציע מחירים שהחברות הוותיקות לא יכולות להציע ולהשתלט על השוק.

"בשלב מסוים נצטרך ליישר את כל הדרישות שלנו מהחברות. צריך לתת לשוק להסתדר כמו שהוא, יחד עם ניסיון להנמיך את חסמי הכניסה ככל האפשר. חברות הסלולר צריכות לבוא בראש ובראשונה בטענות לעצמן. כי כשיש חברות שמעתיקות אחת מהשנייה ויוצרות מרווח כל כך גבוה של פערי מכירה בין העלות שלהן לבין המחיר ללקוח, אין להן אלא להלין על עצמן. אנחנו בתהליך שעברנו ממצב של 0 תחרותיות למצב של תחרותיות מאוד חזקה. אני לא אאפשר מיזוג בין פרטנר והוט, אבל ברור שהמשרד צריך לדאוג שאף חברה לא תתמוטט".

"מרים אדלסון התחרטה"

- היית רוצה לראות שינוי גם בבעלויות הצולבות, כך שנניח בעלי עיתונים יוכלו לרכוש ערוצים?

"זאת שאלה שהתחבטתי בה כל הזמן, כי אי אפשר להתעלם מזה שיש מאבק קשה מאוד בין שני העיתונים המובילים בישראל. וברגע שאתה תתחיל לדבר על נושא הסרת החסמים זה ייצא מהדיון הענייני ויהפוך להיות רק הדיון האם לאיש הזה והזה יהיה ערוץ טלוויזיה".

- אתה מדבר על שלדון אדלסון ועל נוני מוזס. פחדת להיכנס לשם.

"השאלה הזאת התעוררה בשלבים מאוד מאוחרים של הכהונה שלי. גם אף פעם לא בא איש מקצוע והציע את ההצעה הזאת. כרגע, בחוק הריכוזיות, הכנסת עוד הלכה והטילה מגבלות נוספות מעבר לבעלי עיתון, כשאפילו אם מישהו חדש ירצה להיכנס לשוק התקשורת האלקטרונית והוא מחזיק עיתונים, זו תהיה בעיה".

- הרבה אנשים מוטרדים מהעובדה ששר התקשורת הוא ראש הממשלה.

"באמת? אני לא פגשתי אותם".

- אנחנו למשל מוטרדים.

"העיתונאים מוטרדים", אומר ארדן בציניות.

- אתה חושב שיש להם סיבה להיות מוטרדים?

"לא. באמת יש כרגע רגישות פוליטית מאוד גבוהה - פנים וחוץ ליכודית - ואני חושב שזאת החזקה די זמנית".

- זה לא בעייתי שראש הממשלה מחזיק בגורלן של חברות חדשות בישראל?

"לא הוא קובע את גורלן, מה שקובע את גורלם של הערוצים קודם כל זה איך הם מנהלים את העסק שלהם ואם בא משקיע או לא. הרי כרגע השוק פועל לפי החוקים הקיימים ואין פה שום הפתעה - ראש הממשלה לא יזם שום שינוי דרמטי ששינה את כל כללי המשחק, ההפך. בכל אופן, אתם מוזמנים לראיין אותו ולשאול אותו, אני לא מעורב במה שהוא עושה".

- פורסם שראש הממשלה סגר איתך חשבון בערר, על זה שלא באת למליאה להתנגד לחוק ישראל היום. למה בעצם נשארת עוד יום בארה"ב ולא נחפזת לישראל כדי להתנגד לחוק?

"כולם ידעו שאני מקוזז, הייתי בכנס בארה"ב שבו נאמתי ואשר תוכנן הרבה חודשים מראש. החוק בכלל היה אמור לעלות כשהייתי בארץ, אך הוא נדחה. גם כשנשאלתי בארה"ב הודעתי מה עמדתי בקשר לחוק (ארדן מתנגד לחוק - ל"א, ג"פ). אני לא אדם שמסתיר את עמדותיו".

- הובכת בכנס כשד"ר מרים אדלסון אמרה לך ש"ידיעות מלקק לך"?

"לא מביכה. אין לי משחקי כבוד ואני לא מסתכל על עצמי כמצוי במעמד שבו צריך לדבר אליי באופן מסוים, אבל אני חושב שבאופן עקרוני כשבעל עניין מסוים רוצה להציג עמדה בפני שר או לשאול אותו שאלה, ראוי לדבר בצורה עניינית ומכובדת, ולא להשתמש בשפה לא מקובלת. ואני חייב להגיד לכם שאני יודע שהיא דווקא התחרטה".

- היא התנצלה בפניך?

"שוחחנו והסדרנו את העניין".

- אתה נערך לבחירות בשנה הבאה?

"אני עובד כל הזמן, אני משתדל. אני בקשר עם פעילי הליכוד, אני לא מתנשא מעל בר מצוות ואירועים. עם כל הטענות של ידידי יאיר לפיד, לא זכיתי לראות עדיין את היתרונות האדירים שבפוליטיקה החדשה ושל מפלגות שאין בהן דמוקרטיה ושאדם אחד מרכיב את כל הרשימות. לא ראיתי את היתרונות שלהן על פני המפלגה כמו הליכוד והשורשיות שלה והחיבור לשטח והמחויבות. אני אבוא לחברי הליכוד עם מה שעשיתי ולא עשיתי - והם ישפטו אותי".

הקדנציה של ארדן

הישגים:

■ הרפורמה בשידור הציבורי

■ קידום החוק להעברת ערוצי עידן פלוס דרך האינטרנט

■ שחרור תדרי הדור הרביעי למכרז

■ מהלך נרחב לאיחוד רשתות הסלולר במטרה לצמצם את כמות האתרים הסלולריים

■ אסדרת השוק הסיטונאי - קביעת הכללים לפתיחת התחרות בשוק הקווי

■ הוט חויבה לפרוס את תשתיותיה בפריפריה ובפריסה אוניברסלית

■ רפורמה ענקית בדואר שתאפשר הישרדותה של החברה

לא הספיק:

■ להרחיב את התחרות בטלוויזיה הרב-ערוצית

■ לפצל את ערוץ 2

תגובות

מבזק נמסר בתגובה לדברי ארדן: "לרגולציה תפקיד מרכזי ביצירת סביבה כלכלית המעודדת צמיחה, השקעה ורווחה צרכנית. יחד עם זאת, תהליכים רגולטוריים צריכים להיעשות באופן שקוף, מקצועי, ובמסגרת כללי הממשל התקין, וזו אינה הדרך בה התנהל המשרד בנוגע לשוק הסיטונאי. במשך תקופה ארוכה בזק עשתה כל מאמץ להידברות עם משרד התקשורת ותמכה בקידום השוק הסיטונאי אל מול הקלות רגולטוריות, אך לצערנו נענתה בשלילה על ידי המשרד".

מהוט נמסר כי "חברת הוט מיישמת תוכנית מקיפה לשיפור חוויית השירות של הלקוח מתוך מטרה להציע ללקוחותינו שירות מצוין, וכבר עתה ניתן לראות ירידה משמעותית בזמני המענה של החברה.

"המרתון להטלת קנסות של הרגולטורים השונים, המתעלם מכל מאמצי החברה לשיפור, אין בו כדי לתרום או לקדם את הנושא.

"החברה מכבדת את חובת הפריסה האוניברסלית, והיקף השקעותיה לאורך השנים בתשתיות גדול בהרבה מההשקעה של כלל חברות התקשורת האחרות בשוק. מרביתם של האזורים הלא מרושתים יסודם בהתנגדות של התושבים והרשויות לפריסה, או לחלופין היעדר ביקוש לשירותי החברה. בחלק מהישובים החברה החלה בפריסת תשתיות ונבלמה בעקבות התנגדות התושבים".

מערוץ 10 נמסר: "אמנם לאור בעיה תזרימית טרם הועברו דמי הזיכיון, אולם דוחות הרווח וההפסד של ערוץ 10 נערכים על פי כל הכללים החשבונאיים המקובלים, וכוללים רישום מדוקדק של כל ההוצאות החלות על הערוץ, כולל דמי זיכיון שוטפים ועלות של תוכניות דרמה. החל מחודש ספטמבר הערוץ מציג EBIDTA חיובית, וזאת כתוצאה מתפנית עמוקה בהתנהלות העסקית שכללה צעדי התייעלות כואבים. ערוץ 10 סיים את שנת 2013 עם עודפים בתחום התוכן מסוגה עילית והוא יעמוד בכל מחויבויות התוכן.

"אנו שותפים לעמדת השר ארדן לפיה יש להסדיר את השוק באופן שיבטיח המשך תחרות וריבוי שחקנים, וזאת באמצעות הסרת חסמים, וגם אנחנו מאמינים שיש בשוק הטלוויזיה מקום ליותר משני שחקנים. המצב הנוכחי דורש הסדר מהיר, שכן גם אם שר התקשורת יביא מחדש להצבעה את חוק הפיצול, ברור לכולם שפיצול לא יוכל להתבצע לפני סוף 2015.

"מונופול בתקשורת הוא דבר הרסני. אנחנו סמוכים ובטוחים שראש הממשלה לא ייתן את ידו למצב כזה ולא יאפשר מונופול בשוק הטלוויזיה".