במהירות שיא
אמנון שעשוע וזיו אבירם, שני המייסדים של מובילאיי, עשו דרך ארוכה ולא פשוטה עד שהנפיקו את החברה שהקימו לפי תג מחיר שהותיר לא מעט לסתות שמוטות. כעת, כשמובילאיי היא החברה הישראלית השלישית בשוויה בוול סטריט למרות שהיא רושמת רווח סמלי בלבד, צמד היזמים יצטרך לעבוד עוד יותר קשה כדי להצדיק את התמחור השאפתני
מאז שהונפקה בשוק ההון האמריקאי ביולי האחרון, הפכה מובילאיי (Mobileye) לעוד דוגמה קלאסית לחברה ישראלית ש"עשתה את זה בגדול", ממש כמו טבע וצ'ק פוינט. חלק מהמדורגים בדירוג הנוכחי של מגזין "איש השנה" של "גלובס" אפילו ציינו את צמד היזמים שעומד מאחורי החברה, כאנשי השנה שלהם, ובהחלט אפשר להבין מדוע.
אמנון שעשוע וזיו אבירם, שני המייסדים של מובילאיי, אכן עשו דרך ארוכה ולא פשוטה עד שהנפיקו את החברה לפי תג מחיר שהותיר לא מעט לסתות שמוטות. מובילאיי, שפיתחה מערכת התרעות מפני סכנות בכביש להתקנה ברכב, הונפקה בבורסת ניו יורק לפי שווי של 5.3 מיליארד דולר, ודי מהר כמעט הכפילה את שוויה, שעומד כעת על 10.3 מיליארד דולר - תשואה של 90% על המחיר בהנפקה, ובעיקר שווי כמעט בלתי נתפס כשמדובר בחברה ישראלית.
כך, 15 שנה לאחר הקמתה, הפכה מובילאיי לחברה הישראלית השלישית בגודלה (במונחי שווי שוק) מבין אלו הנסחרות בשוק ההון האמריקאי (הראשונה היא, כמובן, ענקית התרופות טבע, ששווה כעת 54.8 מיליארד דולר, והשנייה היא ענקית האבטחה צ'ק פוינט, ששווה כעת 14.6 מיליארד דולר).
המערכת שפיתחה מובילאיי מבוססת על עינית המותקנת מתחת למראה הקדמית של המכונית. המערכת מתריעה, דרך צלילים שהיא משמיעה, מפני מצבים שעלולים להיות מסוכנים כמו סטייה מנתיב הנסיעה, אי שמירת מרחק מהמכונית שלפניה, או קרבה יתרה להולכי רגל ורוכבי אופניים. המוצר הזה נמכרת ליצרני ציוד, ואלו משווקים אותה ליצרניות הרכב שמשלבות אותו במכוניות שהן מציעות לקהל הרחב.
אחת מהיצרניות הללו היא ג'נרל מוטורס, הלקוחה הגדולה ביותר של מובילאיי, שיחד עם לקוחות נוספים תרמה לגידול של 91% בהיקף ההכנסות שרשמה החברה הישראלית ברבעון השני של השנה, לסכום של 33.7 מיליון דולר. תפעולית רשמה מובילאיי ברבעון זה רווח של 3.6 מיליון דולר בעוד שורת הרווח הנקי הציגה איזון (על בסיס GAAP) או רווח נקי של 11.2 מיליון דולר על בסיס Non GAAP. הנתונים הדי צנועים הללו ממחישים עד כמה שאפתני התמחור הנוכחי שמעניק השוק למובילאיי, ועד כמה הוא מבוסס על תוצאותיה בעתיד הרחוק יותר.
שווים יותר משלושה מיליארד שקלים
אז מי הם שני האנשים שעומדים מאחורי החברה שהוקמה כבר לפני כעשור וחצי, והשנה הציתה את דמיונם של המשקיעים? שעשוע, עד לאחרונה פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, למד בתיכון באורט טכניקום בגבעתיים, קיבל את התואר הראשון שלו מאוניברסיטת תל אביב בגיל 25, והמשיך לתואר שני באותו תחום, מתמטיקה ומדעי המחשב, במכון ויצמן. עוד לפני גיל 30 גם התואר הזה כבר היה באמתחתו, ואת הדוקטורט שלו בחר לעשות מעבר לים, ב-MIT שבארה"ב.
שם, במסדרונות האקדמיה, הוא התחיל לגלגל את הרעיון של מובילאיי. בעבר הוא סיפר על כך כי במהלך לימודי הדוקטורט הצליח להלהיב את אחד המרצים שלו עם הרעיון לפיו ניתן לייצר תמונה חדשה מזוויות שונות בהתבסס על שלוש תמונות קיימות. הפרופסור מימן את רישום הפטנט, והשניים הצליחו למכור את הטכנולוגיה למשקיע יפני, שבמקרה חיפש פתרון מבוסס מצלמות למערכת למניעת תאונות דרכים.
אבל הוא לא הסתפק בכך. במהלך 1995, כשכבר היה מרצה בכיר במחלקה למדעי המחשב בטכניון, תרגם שעשוע את הרעיון הזה לסטארט-אפ הראשון שלו, CogniTens. במסגרת החברה פותחו מערכות ראייה ומדידה לצורך בקרת איכות בתעשיות הרכב והתעופה, אך העסק לא התרומם וב-2007 הוא נמכר תמורת 20 מיליון דולר (פחות ממה שהושקע בו) לחברת Hexagon השוודית. אבל תוך כדי הניסיון הכושל להפוך את CogniTens להצלחה, נטמנו זרעיה הראשונים של מובילאיי, לאחר שדרכו של שעשוע הצטלבה עם זו של אבירם - שניהל בעבר את הרשתות "כתר", "גלי" ו"אטרקציה" - ממנו הוא קיבל ייעוץ בנוגע לסטראט-אפ.
הסוף של הסיפור הזה כבר ידוע. מובילאיי גדלה והתפתחה, והנפקת הענק שהיא ביצעה השנה, הפכה את השניים האלה למיליונרים כבדים מאוד. כל אחד מהם מכר במסגרת ההנפקה מניות בשווי של 46 מיליון דולר, ונותר עם החזקה ששווה כעת "על הנייר" קצת מעל 800 מיליון דולר. זה אומר שכל אחד מהשניים האלה שווה כעת יותר מ-3 מיליארד שקל. שוב, נתון כמעט בלתי נתפס כשמדובר בחברה ישראלית.
טפסו טרמפ: גם חרל"פ, רקנאטי ולבייב נהנו מהנפקת הענק של מובילאיי
הנפקת מובילאיי הפכה שורה ארוכה של אנשי עסקים ומשקיעים פרטיים ישראלים למיליונרים, או העשירה עוד יותר את חשבון הבנק התפוח ממילא שלהם. הנפקת הענק של החברה הורכבה ברובה מהצעת מכר של בעלי המניות בה, חוץ מבעל המניות הפרטי הגדול בה: שמואל חרל"פ, בעל השליטה ביבואנית הרכב "כלמוביל".
חרל"פ (69) האמין במובילאיי כמעט מההתחלה, ונכנס להשקעה בה לפני כמעט עשור. הוא השקיע בה דרך כלמוביל ובאופן אישי עשרות בודדות של מיליוני דולרים, והגיע להחזקה של 9.1% (אחרי ההנפקה), 1.1% יותר מכל אחד משני מייסדיה. אבל גם לאחר ההנפקה אמונתו בחברה לא נחלשה, והוא, למעשה, בעל המניות הישראלי היחיד שלא מכר מניות במסגרת ההנפקה. כעת שווה ההחזקה שלו בחברה קצת מעל 930 מיליון דולר "על הנייר" - שהם כ-3.6 מיליארד שקל - וכך הופך חרל"פ לאחד הישראלים העשירים ביותר, ומצטרף לבני הקבוצה המצומצמת שיכולים להיחשב מיליארדרים גם בדולרים.
מלבד חרל"פ, השקיעו בחברה אנשי עסקים ישראלים נוספים דוגמת ליאון רקנאטי (סך החזקה של 1.1% - 85 מיליון דולר); לב לבייב (0.6% - 53 מיליון דולר); וג'ורג' חורש (דרך יוניון מוטורס, 0.4% - 35 מיליון דולר).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
