"יש 'פאניקת שחיתות' - אם נחקרת באזהרה, כאילו הורשעת"

בפאנל בנושא "פשיעה כלכלית, שחיתות והון שחור "DUN'S 100 במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס", התארחו עורכי דין פרטיים בכירים ובכירים ברשויות האכיפה. בין המשתתפים התעורר ויכוח על זכויותיו של הנאשם, משמעות חזקת החפות בעידן של היפר-תקשורת מול המגמה להחמיר את הענישה והאכיפה בעבירות כלכליות. מחד, גוברת ההכרה שהמדינה מפסידה עשרות מיליארדים בכל שנה כתוצאה מעבירות כלכליות והשלכות הלוואי שלהן; מנגד גוברת התחושה בקרב סנגורים שהכיסוי התקשורתי נגד נאשמים וחשודים בשחיתות ובעבירות כלכליות הולכת והופכת ל"ציד מכשפות".

מנהל רשות המיסים, רו"ח משה אשר, התייחס לדוח מבקר המדינה שפורסם לפני כחודש בנוגע להון השחור, במסגרתו ביקר מבקר המדינה קשות את התנהלות רשות המסים. "קודם כל, הדוח נערך ב-2013 והתייחס לשנים קודמות", הבהיר אשר. "רשות המסים גבתה בשנתיים האחרונות כ-10 מיליארד שקל מעבר ליעדים, זאת למרות ההאטה הכלכלית. אז בשורה התחתונה - כשסופרים את הכסף רואים שיפור. תופעת ההון השחור היא תופעה עולמית. כל רשות מס בעולם מנסה להילחם בהון השחור. זיהינו כמה מגמות רב-לאומיות בשנתיים האחרונות ואנחנו חלק אינטגרלי מהן. ארה"ב ומדינות ה-OECD, החלו במגמה של החלפת אינפורמציה לגבי נישומים שמחזיקים בחשבונות זרים, אנחנו מצטרפים למגמה".

"אבל, עם כל הכבוד - מה עם התופעות המיוחדות לישראל, כמו חצרות רבנים", שאל חן מענית, כתב משפט ב"גלובס", מנחה הפאנל.

אשר השיב: "השאלה היא האם בשיטת המיסוי בישראל יש מקור בפקודת מס הכנסה לחייב את הרבנים במס. ככל שמדובר ביעוץ עסקי או רוחני או אחר - זה חייב במס מטבע הדברים. אם מדובר בתרומה ללא תמורה, זה לא חייב במס. אנחנו בבדיקה של מספר חצרות רבנים. בדקנו חשבונות בנקים ומסמכים. בחלק מהמקרים הגענו להבנות, במקרים אחרים ישנם הליכים שמתנהלים בבתי המשפט".

עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי החמיא לאשר על הגברת האכיפה בתחום גביית המסים בשנים האחרונות: "אני מתפרנס מלא להסכים עם משה אבל צריך להודות שישנה התפתחות מרשימה ביותר בתקופה האחרונה. רשת האמנות החדשות, העברת המידע והליכי הגילוי מרצון יניבו את תנובתם בהקדם. יחד עם זאת צריך גם לומר שלפעמים הנחישות הזאת עוברת את גבול הטעם הטוב שלי. העבודה הזאת של משה וחבריו היא חשובה ומשרתת את כולנו. נחישות זה בסדר גמור, אך יחד עם זאת, נדרשת זהירות ורגישות כדי שלא יהיו חפים מפשע שיפגעו. במקרים כאלה נגיע לאיזון המתאים בין סנגורים שכמותי לבין רשות המסים, שניתן לפרגן לה שהיא עושה את העבודה גם עבורינו".

עו"ד אלי זוהר, יו"ר משרד גולדפרב זליגמן מסכים אף הוא שלאחרונה חל שיפור בהתמודדות עם ההון השחור. יחד עם זאת, עמד על כך שהדרך לניצחון במלחמה נגד ההון השחור עוד ארוכה. "אם ההון השחור בסופו של דבר מוערך בהיקף ששווה לכל תקציב הביטחון של מדינת ישראל, אז האמצעי למנוע את המעשים שכל אחד ואחד עושה, נראה שהוא איננו קיים. ראו לדוגמה את הצלחת הליך הגילוי מרצון, מדוע הוא מצליח? בגלל הפחד. מחד, נוצרת הרתעה של הנישומים ומנגד ישנו הליך שמסייע שמנגיש את תשלום המס - שני הגורמים הללו מביאים להצלחה. אך הדרך עוד ארוכה".

עו"ד זוהר התייחס גם להחמרת הגישה כלפי נאשמים וחשודים, בעיקר בתקשורת: "ישנה תופעה שמכונה 'פאניקת השחיתות' - זו תופעה שפוגעת בפרט. לפרט אין זכויות ואין לו בטחון משפטי. בטחון משפטי משמעו שלא יקחו אותך מביתך בלילה ובאותו רגע תהפוך לעבריין שלא יצליח לנקות את עצמו במשך שנים. אגדיר לך את זה בפשטות - אין חזקת החפות. אין הגנה מפני התקשורת, השם שלך חשוף. אם נחקרת באזהרה, זה כאילו הורשעת. אם נסגר התיק מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה - אתה אשם. בדרך אתה עובר השמצות, וציטוטים משפילים מהתנהלותך בפרשה", דברי זוהר.

עו"ד שרון כהנא מפרקליטות מיסוי וכלכלה השיבה לדברים. לטענתה "תיקים שאנחנו מלווים בפרקליטות מהשלב הסמוי מתנהלים ברגישות רבה. 'הוצאה מהבית' וחקירה באזהרה היא דבר שלא נעשה סתם כך. אנחנו בודקים בדיקות רבות ופעמים רבות ממתינים לראות אם ישנם שקרים בולטים בגרסת אותו אדם עד שמתחילים לחקור אותו באזהרה".

עו"ד ציפי גז, היועצת המשפטית של מחלקת החקירות ברשות לניירות ערך התייחסה גם היא לזכויות נחקרים: "הרבה מאוד תיקים הולכים לגניזה, ורבים הולכים לאכיפה מנהלית. היום חוק ניירות ערך מגדיר את הפרמטרים לאכיפה מנהלית. בין שמדובר בנוחי דנקנר ובין שמדובר באחרון הנחקרים בעבירות ניירות ערך, אנחנו מקפידים על הזכויות. אנחנו מיישמים על הלכות העליון והדין בכללותו. נכון, חקירה אינה מצב נעים, מעצם טיבה היא איננה כזאת".

עו"ד אלי זוהר חיזק את דבריה של גז: "הרשות אכן מנהלת את החקירות בצורה נקיה, כמו בית מרקחת. כך היה בתיק של נוחי דנקנר. אך מה זה עוזר לחשוד, שעצם קיום התהליך היה הרסני לו, ולו רק משום הדרך שהתפרסם".

עו"ד גז: "האם התקשורת תעשה מזה כותרת? שרשות ניירות ערך מנהלת חקירה נקיה כמו בית מרקחת?".

עו"ד עופר ברטל הוסיף: "ברור שאנחנו מדינת חוק שצריכה גופי חקירה חזקים. פעם הייתה חזקת חפות עד שמוכח אחרת. היום זה לא כך. זה משום שישנה תפישה בציבור שרק אנשים רעים מגיעים לסיטואציה של חקירה. קחו לדוגמה את חוק איסור הלבנת הון, החוק מלא בחזקות שהופכות את נטל הראיה ואתה, החשוד, נדרש להוכיח שאין לך אחות. זה עוד לפני שמדברים על העיקולים שמוטלים עוד בטרם נחקרת: תופסים לך את כרטיסי האשראי, חשבונות הבנק והנכסים. האדם הרגיל - לא אולמרט, בואו נדבר על האדם הרגיל. אנחנו כסנגורים מתעסקים 25% מהזמן בניסיון לשחרר את חשבונות הבנק של הלקוחות שלנו. שוב, הדיון באישי ציבור הוא מעניין, אבל בואו נדבר על האדם מן היישוב - אותו אדם שעיקלו את כל רכושו בהליך פלילי, בשל טעות, מחסלים אותו כלכלית בשעה שהוא עדיין מוחזק כחף מפשע".

באשר לחילוט נכסים וכספים השיבה גז: "המטרה של הטלת ערבויות או עיקול נכסים היא להביא אנשים לחקירות ולמנוע את בריחתם או הברחת הרכוש. ראו לדוגמה את מקרי בועז יונה ודן כהן שברחו מן החקירה. לא בכל תיק אנחנו משתמשים במלוא הסמכויות שלנו". לדבריה הצטרפה עו"ד כהנא: "צריך לזכור שכל אותם מקרים שבהם מוקפאים נכסים, הדבר נעשה לאחר ביקורת של שופט". רו"ח משה אשר אף הוא הצטרף לדברים ועמד על כך שפעמים רבות הרשות מוצאת את עצמה לאחר ניצחון בהליך משפטי נגד נישום, כשהיא עומדת מול שוקת שבורה.

עו"ד פיני רובין סיכם: "מה ההבחנה בין פשיעה כלכלית לפשיעה רגילה. התשובה היא שפשיעה כלכלית איננה פשיעה מובהקת והיא חמקמקה. אותה סיטואציה יכולה להיראות בעיני מתבונן אחד כפלילית ובעיני אחר להיראות לא פלילית לחלוטין. זאת בשונה מאותו שוד בנק, שברור לכל אדם שמדובר בעבירה. בפשיעה הכלכלית קיים לעולם חשש שחשודים יקלעו למעשי עבירה מבלי שהם מודעים לכך. כל הפשיעה הכלכלית נשענת על דקויות משפטיות שלא ידועות לציבור. לכן כדאי להבין שאנחנו נמצאים באזור חלקלק. בנוסף, יש להבין שהפסיקה והאכיפה המתפתחות משתנות בקצב כה מהיר שלפעמים מה שלא פורש כמעשה עבירה בעבר וגם לא הביא להגשת כתב אישום, נחשב היום לעבירה. כך, מוגש כתב אישום בקשר למעשה שנעשה לפני כמה שנים, כשהיה נחשב לנורמה וטרם התיישן. אדם שסבר בזמן אמת שהוא נוהג כחוק מוצא עצמו עבריין".