כך הפכה קצא"א למגרש המשחקים של אלופים במיל'

בעוד שנתיים, בשנת 2017, יגיע לקיצו החוזה שעל פיו פועלת קצא"א, חברת קו צינור אילת-אשקלון, ויסתיים גם הזיכיון הבלעדי (שמעוגן בחוק מיוחד) להעברת דלקים בצינור נפט שהונח בסוף 1969 ומחבר בין אילת לאשקלון. אותו צינור שהתפוצץ באמצע הדרך וגרם להרס הסביבתי הגדול ביותר שהיה כאן אי פעם.

אלא, שהצינור הזה בכלל לא פעיל, לא משמש את מטרת הקמתו - הזרמת נפט איראני בין נמל אילת לנמל אשקלון - כבר די הרבה שנים. יותר מזה, כבר שנים שישראל אינה מייבאת נפט דרך מפרץ אילת. הנפט הגולמי מגיע לארץ דרך נתיבי תובלה בים התיכון, היישר לשני בתי הזיקוק, בז"ן חיפה ופז אשדוד. הנפט שהתפרץ בשבוע שעבר מהצינור, הוזרם אליו במכוון כדי להקטין את סכנת פיצוץ הצינור במהלך העבודות ההנדסיות, בכללן העברת מיקום הצינור, שנעשות ע"י חברת נתיבי ישראל, מקודם מע"צ, לבניית שדה התעופה בתמנע.

אז מה עושה קצא"א בכל השנים האלה שבהן לא נעשה כל שימוש, או אולי שימוש זעיר, בצינור המפורסם שלשמו קמה? החברה, ומנהליה שהם תמצית מהות ההון-שלטון-ביטחון, מתעסקים, לפעמים משחקים, בביזנס. בעסקים. ביוזמות. לפעמים שאפתניות (כמו הקמת חוות טורבינות רוח בהרי אילת בהשקעה של מאות מיליוני דולרים; הקמת טרמינל להנזלת גז באילת בכמה מיליארדי דולרים; השתתפות במכרזים להקמת מתקני תשתית גדולים בקפריסין - מכל אלה לא יצא דבר). לעתים הצטרפות ליוזמות כמו הקמת תחנת הכוח של דוראד על הקרקעות הפרטיות של קצא"א.

מה שמאחד בין היוזמות, החלומיות והמציאותיות, כמו גם את ההתנהלות רבת השנים של החברה, היא העובדה שכולם נכנסים תחת צו ייעודי שנקבע עם הקמת החברה ב-1968, ומטיל חיסיון מלא וגורף על פעילותה.

אמרת קצא"א - אמרת מינויי אלופים במיל' הקשורים כך ואחרת למערכת הפוליטית (מינויים בתנאים נחשקים של 70% משרה המאפשרים ליו"ר בסיס איתן, כולל נסיעות וקשרים בינלאומיים, וגם לעשות ככל העולה על רוחו ועל עסקיו הפרטיים); אמרת קצא"א - אמרת חשאיות; אמרת קצא"א - אמרת חידלון חיל ורעדה של כל מערכות השלטון והנכסים של המדינה. כל מה שנכתב על החברה, על עסקיה ועל מי מאנשיה, כל עוד זה נוגע לעבודתו בחברה, מחויב העברה לצנזורה, שבדרך כלל מטילה חיסיון מלא על קטעים שלמים, כמו שהטילה צווי חיסיון על כמה וכמה דוחות של מבקר המדינה בעניינה.

כך קרה שהצו שניתן בזמנו עם הקמת החברה לבקשת השותפות - ממשלת ישראל וממשלת פרס, היום איראן, בימים של השאה הפרסי (שקיים קשרי עסקים עם ישראל עד שהופל על ידי האייתוללה חומייני במהפכה האסלאמית של 1979) - לצורך שימור עסקיהם המשותפים ואי-חשיפתם לעיני העולם הערבי המוסלמי שקיים חרם אנרגיה כבד על ישראל (לכן נרשמה החברה בשוויץ תחת השם (TRANS ASIATIC OIL) - הפך למחסה-הגנה לכל מיני מינויים של מקורבים בביטחון ובפוליטיקה, פעילויות ועסקים, תנאי שכר ותעסוקה, העדפת מקורבים וניהול קלוקל. כל זה תחת חקיקה, חוזה, מעוות במיוחד (שיש מי ששומר עליו מכל משמר), שלא רק שומר את החברה מחוץ לכל ביקורת ושקיפות, אלא גם פוטר אותה מכל תשלום מסים.

לא רק עצמאות מלאה בקבלת החלטות כרצונה, בפטור מלא ממיסי נדל"ן על שטחי המקרקעין הגדולים שלה, כולל ארנונה, אלא גם, בנוסף, פטור מלא מתשלום מסי חברות על כל פעילויותיה ורווחיה.

הצצה קטנה, בתוך ים החיסיון הכספי-ביטחוני לאופן שבו מנהלת קצא"א את נכסי הציבור (ולא ברור לאיזה ציבור זה מכוון - ישראלי? איראני? ישראלי ואיראני? - שכן על זה מתנהלת שנים בוררות בינלאומית), ניתן לראות בדוח אחד של המבקר, מאוקטובר 2013, שפרסומו עוכב במשך 3-4 שנים, ושחלק גדול ממנו פורסם כשהוא מושחר והוא אפילו לא מציין שמות מפורשים של חברות.

"ממצאי הביקורת מעידים על התנהלות לא תקינה ושלא בהתאם לחוק", קבע המבקר בדוח המתייחס בעיקר להקמת תחנת הכוח של דוראד בתוך מתחמי קרקעות קצא"א ובשותפותה (קצא"א מחזיקה 37.5% במיזם לצד משפחת אדלסבורג שמחזיקה 18.75%, ענקית התשתיות הטורקית זורלו שמחזיקה 25% ונמצאת בבעלות אחת המשפחות העשירות בטורקיה, וקבוצת א. דורי (כיום בשליטת בעלי גזית גלוב) שהחזיקה אף היא ב-18.75%, ומכרה חלק מאחזקותיה לאלומיי של שלמה נחמה ורני פרידריך (7.5%).

המבקר מתח ביקורת חריפה במיוחד על מינהל מקרקעי ישראל שמסר, הלכה למעשה, קרקע השייכת למדינה לידי היזמים ללא תמורה. הקרקע מוחזקת בידי קצא"א במעמד של בר-רשות, אבל היא נמסרה לטובת דוראד לצורך הקמת תחנת הכוח, בלא מכרז. קצא"א, כתב המבקר, אמנם פנתה אז, 2008, למינהל מקרקעי ישראל לקבלת אישור למסור את הקרקע בלא מכרז למי שמנהלי קצא"א באותה העת בחרו לתת אותה, אבל הנהלת המינהל התייחסה לבקשה באותה חרדת ביטחון-חיסיון מקודשת, ואצה לתת את ההיתר אפילו לפני שהתקיים דיון בעניין. ועוד הגדילה לעשות בכך שכתבה פרוטוקול מתן האישור ממש באותו יום שבו ניתן, כדי שאף אחד לא ישאל או יערער...).

וכך כתוב: "המבקר רואה בחומרה את ויתור המינהל על זכויות קנייניות של המדינה ושל כלל הציבור, בעת שאישר את שעבוד הקרקע לטובת תאגידים בנקאיים ללא תמורה ובטוחות, וכבל עצמו לעסקה עם חברה ח' (היא קצא"א) ועם חברה ו' (היא דוראד)".

בתוך כך גם שבה ועלתה העובדה שהקשר בין קצא"א לדוראד, אז בשליטת אורי דורי, התבסס בשנת 2004 כאשר משרד הביטחון, אז תחת המנכ"ל עמוס ירון, חתם על הסכם לפיו מערכת הביטחון, צה"ל, ירכשו את החשמל מדוראד ברגע שזו תוכל לספק אותו. לגמרי במקרה, כמה שנים אחרי כן, 2008, מונה ירון ליו"ר קצא"א. באותה השנה שבה נחתם הסכם הפיתוח בין המינהל לחברה (ב-2012 סיים ירון את תפקידו בקצא"א).

כיצד חתם משרד הביטחון על הסכם אספקת חשמל עם תחנה שהייתה עדיין על שולחן השרטוטים? מבדיקת המבקר עולה כי מנכ"ל דוראד באותה העת הודיע למשרד הביטחון כי החברה קיבלה את כל האישורים הנדרשים לסגירה פיננסית. אלא שההודעה התבררה עד מהרה כמאוד לא מדויקת (דוראד סיימה את הסגירה הפיננסית רק ב-2011), אך במשרד הביטחון התייחסו לכך באדישות. בשנים שאחרי חתימת ההסכם בין משרד הביטחון לדוראד, וככל שהקמת התחנה התמהמה, עלתה מחדש הדרישה לפרסם מכרז לרכישת חשמל, אולם בכירי מערכת הביטחון לדורותיהם מצאו כל הזמן דרכים לדחות את הדרישות. כמובן שמסיבות ביטחוניות שמחייבות חיסיון.

תירוץ להמשיך את החגיגות

משרד החשב הכללי באוצר ממונה על קצא"א, שאינה חברה ממשלתית, וגם על שמירת החיסיון. אלא שהיכולת לפקח על החברה ופעילותה הייתה אפסית במיוחד. הטיעונים הביטחוניים והאיומים שלוו לכך הכריעו את הפוליטיקאים ובעקבותיהם את הפקידים. כך קרה שרק בחודשים האחרונים החלו לגבש תוכנית עבודה לקראת תום זיכיון קצא"א, כאמור ב-2017.

כמובן שיש אפשרות שהממשלה תחליט להאריך את הזיכיון. בכיוון הזה פעילים גורמים ביטחוניים ופוליטיים. טענתם הרשמית היא שזהו המהלך הנכון, ביטחונית, מדינית וכספית, נוכח המשך הליכי הבוררות מול האיראנים בשווייץ. אחרים טוענים שזהו רק עוד תירוץ להמשיך את החגיגות המתקיימות ל"אנשינו" בחברה שמטפחת תדמית ביטחונית. מצד שני, יש כבר הכנה בכמה משרדי ממשלה לביטול סט הפטורים שניתן לקצא"א, בכלל זה פטור מחובת הליכים סטטוטוריים, פטורי מסים, ביטול הזיכיון הבלעדי להעביר דלק מהים התיכון לים האדום ומנמל אשקלון לנמל אילת. הרכוש של החברה עשוי להישאר שלה, בכלל זה הצינור שהתפוצץ וגם מניות הרוב בדוראד, עם זאת היה ודוראד תרצה להתרחב - היא לא תוכל לעשות זאת באמצעות השתלטות על מקרקעין בחסות חוק קצא"א ומנהליה, אלא לבקש היתרים ולשלם עליהם.

בתפקיד נציג המדינה בחברה, שהוא יו"ר החברה, משמש מאז 2012 יוסי פלד, אלוף במיל' שהיה שר בלי תיק בממשלת נתניהו הראשונה. זה היה אחד משני התפקידים היחידים (לצד ראש הבונדס בניו יורק) שעבורם הסכים פלד לבקשת נתניהו לעזוב את הממשלה. גם הוא, כמו כל קודמיו, יודעים למה.

פנייה ליועץ המשפטי לממשלה: לפתוח בחקירה פלילית נגד חברי דירקטוריון חברת קצא"א

בעקבות האסון האקולוגי בערבה, פנתה הבוקר (ד') עמותת "אדם טבע ודין" אל היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, וקראה לו לפתוח בחקירה פלילית בפרשה. "אנו קוראים לך להורות לאלתר על פתיחת חקירה פלילית מקיפה ובלתי תלויה, אשר במסגרתה תיחקר האחריות הפלילית של כל המעורבים בפרשה זו, ובכלל זה של חברת קצא"א עצמה, של חברי דירקטוריון החברה, של נושאי המשרה שבה, של הגופים שהיו אמורים לפקח על פעילותה, ושל כל גורם אחר שיש אפשרות כי הינו מעורב או שהיה מעורב, או שיש לו אחריות כלשהי בנוגע למקרה זה", נכתב בפנייה ליועץ המשפטי. עוד נכתב, כי נסיבות הזיהום, היקפו והגורמים לו שרויים תחת מעטה איפול, "זאת לאור מעמדה האנכרוניסטי של חברת קו צינור אילת אשקלון בהתאם לשטר הזיכיון ולצו החיסיון החלים על פעילותה".

העמותה ציינה כי "ידיעות בתקשורת מצביעות על הקשרים מעוררי תמיהה, בלשון המעטה, בין הנהגת החברה לבין גורמים בכירים במערכת הפוליטית והמדינית בישראל, ועל העובדה שאף לאחר קרות האירוע נעשה מאמץ להסתיר את ממדיו המדויקים. למותר לציין, כי אופי, היקף וחומרת האירוע מעלים חשד כבד לעבירות פליליות (ובניהן, עבירות סביבתיות לפי חוק המים, החוק למניעת מפגעים, חוק שמירת הניקיון ועוד)", נחתמה הפנייה ליועץ.

הבוקר שוחח נשיא המדינה, רובי ריבלין, עם מנכ"ל אדם טבע ודין על המשבר בערבה, והביע את דאגתו מההשלכות האפשריות של אירוע אקולוגי בסדר גודל כזה על הצומח והחי בסביבות עברונה ומפרץ אילת. ריבלין ציין, כי מדובר במצב חירום שמחייב התגייסות מיוחדת וכי על כל הגורמים הרלוונטיים לשלב ידיים כדי למנוע את התפשטות הנזק ולאפשר שיקום ראשוני ומיידי.

גם עמותת "צלול" טענה היום כי יש לחייב את קצא"א לשכור מומחים בינלאומיים כדי לטפל בזיהום. "המדינה חייבת לחייב אותם להביא מומחים בינלאומיים שיודעים איך לטפל במצבים כאלה", טוענת מנכ"לית העמותה, מאיה יעקבס. "ממה שאני מבינה רשות הטבע והגנים יגייסו מתנדבים אשר בזהירות יגרדו את החול מסביב לצמחים, אבל בשביל זה צריך מישהו עם ניסיון בינלאומי בדברים האלה".

עוד טוענת יעקבס, שלמרות שמרבית הזיהום הוצא ו-20 אלף טון של קרקע מזוהמת פונה, מרבית הנפט כבר נספג באדמה, ולכן אסור לנוח על זרי הדפנה. "הזיהום הפוטנציאלי לאלמוגי ים סוף הוא לא רק משיטפון בימים הקרובים, אלא ישנה סכנה שגם בעוד חודש, שנה או שנתיים, שיטפונות יהרסו את האלמוגים משום שרוב הנפט כבר נספג באדמה". לדבריה, "חשוב להקפיד שקצא"א ידאגו לניקוי מושלם ושלא יתנו להם להתחמק כשאור הזרקורים ירד. אנחנו שומעים עדויות על שבזיהום בנחל צין הם לא טיפלו כמו שצריך, ואנחנו לא מוכנים שאותו אסון יקרה לנו שוב".

בתגובה לדבריה של מנכ"לית העמותה טוענים בקצא"א כי יהיו מוכנים לשכור ולממן כל מומחה בינלאומי או מקומי אשר המשרד להגנת הסביבה יחשוב לנכון. "החברה אינה מקילה ראש באירוע ובתוצאותיו, מצרה על הנזק שנגרם ותעשה ככל הנדרש על מנת להשיב את המצב לקדמותו".

בתוך כך, גם המשטרה הירוקה התערבה והחרימה היום בבוקר חלק מהצינור שממנו דלף הנפט כדי שישמש כראיה במסגרת חקירתה.