פורטפוליו / ערן וקנין

משפחה: סבא וסבתא מצד אבא עלו ממרקש לפני קום המדינה ושוכנו במעברה באשקלון. אבא עבר להיות ילד חוץ בקיבוץ רשפים. המשפחה של אימא נמצאת בארץ כבר כמה דורות. ההורים היו עובדי מדינה קלאסיים: אימא הייתה אחות ראשית בקופת חולים כללית, אבא עבד בקרן הפנסיה של ההסתדרות ואחרי שנים הפך לממונה על בטיחות ולוגיסטיקה. הם היו מופת ללימודים ולרצון להצליח ועשו הכול כדי שנקבל את הטוב ביותר.

ילדות: שכונת אפרידר באשקלון עם עוד שתי אחיות. הרבה אופניים, כדורסל וחברים טובים.

לימודים: אחרי שירות כקצין בפיקוד מרכז, למדתי תארים ראשון ושני בכלכלה ובחשבונאות באוניברסיטה העברית. בשנה הראשונה עבדתי בקייטרינג כשר חלבי בסחיבת ארגזים. בשנה ב' התחלתי לעבוד כמתרגל בכל מוסד אקדמי אפשרי והמשכתי כמרצה 11 שנים.

שירי: אשתי. היא באה מעולם הריטייל של קבוצת פישמן ונמצאת כרגע בחופשת לידה ארוכה, ואני רוצה שתהיה ארוכה ככל שתוכל. יש לנו שלושה ילדים.

קריירה: התחלתי לעבוד במשרד רואי החשבון של ניסן כספי והתקדמתי לעמדת שותף. היה לי חשוב להגיע לעמדה הזו כדי להבין שאני שכיר בנשמתי, שזה כנראה משהו מהבית. עושה לי טוב כשאני מרצה מישהו אחר. יש בזה ויתור, אבל גם ביטחון, כשאתה יודע מה אתה מביא הביתה בסוף החודש.

אל-מור: אחרי שבע שנים במשרד, קיבלתי הצעה ממאיר סרוסי, האבא השני שלי, שגידל אותי בעסקים, להשתלב בקבוצה, שעוסקת בפתרונות בתחום קבלנות החשמל. הוא היה שותף עם קיבוץ געש במפעל לקונסטרוקציות פלדה של תעשיית החשמל, ואחרי שנכנסתי לעומק העסק הזה, אמרתי שצריך לרכוש את חלקו של געש. הוא אמר, אם אנחנו רוכשים, אתה מנהל. ממשרד מעונב עברתי למפעל ענק, עם 30 פועלים רוסים, עובדי מספנה לשעבר. זה התפקיד הטוב ביותר שמילאתי. אחרי שלוש שנים מוניתי לסמנכ"ל הכספים של הקבוצה.

טן: אחרי שנכשלה עסקת הרכישה של החברה על-ידי סימנס, הבנתי שאם עכשיו אני לא נכנס לחברה ציבורית, אני יוצא מהמחזור. הסברתי למאיר שאני חייב לזוז, ואז אחד ההד האנטרים, שאשתי היקרה פנתה אליהם, הציע לי להגיע לטן. רביב ברוקמאייר הביא אותי לחברה בקיץ 2008 כסמנכ"ל כספים, ואני מעריך את העובדה שלקח הימור עם מישהו שלא כיהן בעבר בחברה ציבורית. כשפרש המנכ"ל דני בן נר, אליעזר פישמן קרא לי ומוניתי במקומו.

מכירת החברה: הנושא מתנהל ברמת בעל השליטה ובכל מקרה, אני שמח שאנחנו חברה שמעוררת עניין.

פז: המציאה את הענף ומובילה את המקל.

דלק: מתחרה ראויה. השינויים בענף מחייבים אותה להתמודד עם אתגרים קשים, ויש לה הרבה מחויבויות מהעבר שלא מתאימות למציאות העכשווית.

הפעלה עצמית: כל העובדים ברצפת התחנה הם עובדים שלי, כשבחברות אחרות עובדים בשיטת זכיינות. האדמות הן בשכירות, כי בעולם של מגבלות הון חוזר, אני מעדיף להשקיע במה שייצר תזרים ולא בקרקע.

ועדת טרכטנברג: הציעה להקים 40 תחנות במרכזי הערים ולעשות מכרז למי שאינו מארבע החברות הגדולות. אנחנו בעד.

הנפקת אג"ח: עשינו בפברואר השנה והיו ביקושים פי שבעה. הנפקה בבורסה תמיד על השולחן.

פנאי: רץ 25 קילומטרים שלוש פעמים בשבוע ומטפח את האדניות.

תפיסת עתיד: אני מאוד נהנה ממה שאני עושה ורואה את עצמי בטן בשנים הקרובות. בעתיד אשמח לנהל חברה בינלאומית ולצאת לרילוקיישן.