תאוריית הקשר

מוזיאון חדש לתרבות האסלאם ועמי המזרח נפתח בבאר-שבע, לצד תערוכת 50 שנה לאנדרטת חטיבת הנגב של הפלמ"ח

הפסל דני קרוון (84), שיתף אתמול בעמוד הפייסבוק שלו מכתב מרגש, שקיבל מסטודנט לאמנות באוניברסיטת מרמרה שבטורקיה. הסטודנט מספר לאמן, כי הקדיש את עבודת המחקר שלו ליצירתו של קרוון, ועבודתו העניקה לו את סיום התואר בהצטיינות יתרה. המכתב לא יכול היה להגיע בעיתוי מתאים יותר. בזמן שבו הפער בין רחשי הלב ותחומי העניין של אנשים, כמו קרוון והסטודנט הטורקי, לבין היחסים המדיניים בין ארצותיהם, נראה כתהום בלתי ניתנת לגישור.

"הקשר הטורקי" מהדהד עוד יותר, לנוכח העובדה שהשבוע נחנך בבאר שבע מוזיאון חדש לתרבות האסלאם ועמי המזרח. המוזיאון הוא חלק ממוזיאון הנגב, השוכן בגן במרכז העיר, במקום בו הוקם ב-1906 בית המושל הטורקי ולצידו מסגד עותמני מפואר.

המסגד עמד עד לאחרונה במוקד מחלוקת משפטית ארוכת שנים, לאחר שגורמים בציבור הבדואים המוסלמים תבעו להחזירו לשימושו המקורי. בג"ץ פסק שהמקום ישמש כמוזיאון וכעת נפתחה בו התערוכה הראשונה "קשרים".

ד"ר דליה מנור, האוצרת הראשית של מוזיאון הנגב אמרה: "בתקופה לא פשוטה היום בארץ, שליחותו של המוזיאון לטוות חוטים מקשרים בין תרבויות ולהציג את הצד היפה והנעלה של תרבות האסלאם, נעשית חשובה במיוחד. פתיחת המוזאון היא רק התחלה: בכוונתנו להושיט יד לקהילות הבדואים בנגב ולמוסלמים ברחבי הארץ ולהזמין אותם להשתתף איתנו בפיתוחו של המוזאון".

לאוצרת המוזיאון החדש מונתה ד"ר שרון לאור-סירק, חוקרת איסלאם ואמנות שהתמחתה בהיסטוריה של התרבות הארמנית והטורקית. בחירתה להציב במוקד תערוכת הפתיחה שטיחים, שהם מסימני ההיכר של תרבויות המזרח (וחלחלו בהצלחה גם למערב) מותירה מקום של כבוד למבנה הנפלא "המוצג מספר אחת של המוזיאון", כדבריה.

לאור-סירק מביאה גישה עכשווית ורחבת אופקים למוזיאון החדש, וקושרת יחד את התרבות והמנהגים, החברה והאמנות של עמי האזור לדורותיהם. המוזיאון מציע עוד מבט ומעין "תיקון" בזעיר אנפין לריחוק הישראלי מהסביבה התרבותית וההיסטורית שבה נמצאת ארץ ישראל.

התערוכה זכתה לעיצוב מעולה, בידי משרד האדריכלים של יורם שילה ויעל בן ארויה, שעבדו בעבר עם סיגלית לנדאו על עיצוב תערוכותיה בברלין ובוונציה. העיצוב מתייחס ביראת כבוד למסגד ולחלל הפתוח שהוא חובק, מחפה את הקירות ביריעת בד שקופה-למחצה, בדוגמה מקורית של עיטורים שעיצבו האדריכלים בהשראת ערבסקות ומוטיבים מסורתיים. כך נוצר סינון מיטבי של האור, בלי להסתיר את הקירות או לחצוץ בין חלקי האולם.

השטיחים - פריטי אספנות בני מאות שנים, שטיחי תפילה, שטיחי גן ושטיחי נוי - מוצגים על משטחים נמוכים, המאפשרים לראותם כמעט במצבם הטבעי, הביתי. יחד עם זאת הם מוגבהים קלות מהרצפה ומופרדים זה מזה כך שכל אחד זוכה למבט ממוקד משלו. הם מספרים את סיפורי הקישוטיות המזרחית; הפנייה למכה בתפילה המוסלמית; הערצת היופי שבטבע, הסגידה לבריאה ולסדר הקוסמי; וכן על מסורות מלאכה וקניין.

בחזרה לאנדרטת הנגב

מוזיאון הנגב הוותיק פועל בבית המושל, ובו מוצגת כעת תערוכה המוקדשת לקרוון, וחוגגת 50 שנה לאנדרטת חטיבת הנגב של הפלמ"ח - יצירת מופת גאונית ופורצת דרך, שתכנן בהיותו אמן צעיר, בן 32 בלבד. גם הוא לא שיער שהאנדרטה תהיה נקודת הראשית של קריירה בינלאומית מפוארת, הנמשכת יובל שנים.

אנדרטת הנגב היא לא רק גל-עד לנופלים, זהו פסל חוצות מבטון יצוק, על ראש גבעה, שהייתה מבודדת אך בינתיים הלכה העיר והתקרבה אליה בשכונות חדשות. באנדרטה, יצק קרוון את יסודות תפיסתו האמנותית: פיסול סביבתי המתייחס לנוף ולצירי המבט הטבעיים, ויוצר חלל פתוח ומעברים בין מבנים הנדסיים, שהיחסים ביניהם ובין גוף האדם המהלך ביניהם מגדירים את חוויית המקום.

תבנית נוף, שעון שמש מונומנטלי, כמעט פגני, תעלת מים חיים ועץ שיטה הקורא גם לחיות המדבר לחסות בצילו ולאכול מעליו. האנדרטה היא זכר לקרבות, אך כמו כל עבודותיו של קרוון היא גם סמל לשאיפה לשלום.

בתערוכה, המוצגת במוזיאון הנגב מדגישה האוצרת - עדי אנגלמן את הקשר האנושי לאנדרטה, היחסים האינטימיים ממש, שנוצרו בין תושבי העיר ומבקרים שונים למקום. לצד עבודות עבר של קרוון עולה כוחו המינימליסטי, ההומניסטי, המודרניסטי, המתייחס תמיד לסביבה, לאדם ולחיים.

מחר (ד') ישתתף קרוון בשיח גלריה בתערוכה ולמחרת יתקיים באוניברסיטת בן גוריון יום עיון המוקדש לאנדרטה ולמקומה הייחודי בנגב, באמנות ובתרבות הישראלית.

מוזיאון הנגב ומוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, רחוב העצמאות 60 באר שבע. www.negev-museum.org.il