החשש הגדול בסלולר: חלק מהחברות לא יוכלו להחזיר חובות

בכירים בחברות הסלולר מזהירים מפני משבר קשה מאד בענף הסלולר השנה, וחוששים מכך שלקוחות עסקיים גדולים ירצו לפתוח מחדש חוזים קיימים ■ בחדרי-חדרים המנהלים מדברים על תרחישי האימים

סלולר / צילום: שאטרסטוק
סלולר / צילום: שאטרסטוק

בכירים בחברות הסלולר מזהירים מפני משבר קשה מאד בענף הסלולר השנה, קשה עד כדי כך שחלק מהחברות לא רק שלא יוכלו לעמוד בהחזר חובות, אלא ייקלעו למצב שיעמדו בפני שוקת שבורה היות ולא יוכלו להמשיך ולהחזיר חובות.

כעת, לאחר שבימים האחרונים התברר עד כמה שוק הסלולר נמצא במצב רגיש, בעקבות המדיניות הברורה והעקבית של הוט מובייל וגולן טלקום להוריד מחירים על מנת להביא להקרסת החברות הוותיקות, מתגלה חשש אמיתי ליציבות החברות.

בחדרי-חדרים, בחברות הסלולר הוותיקות חוששים ליציבות הפיננסית, בשל העובדה שהשוק העסקי צפוי להתאים את עצמו לשוק הפרטי. המחירים של גולן טלקום, הוט מובייל וגם פרטנר מושכים למטה את כל השוק הפרטי, אבל השוק העסקי, שכבול בהסכמים ארוכי-טווח, רואה את הפערים בין מה שהוא משלם ודורש לפתוח חוזים. כאשר החברה מסרבת, הוא ממתין עד שמסתיים החוזה ואז נוטש ועובר לחברת סלולר מתחרה, או שמוותרים לו ופותחים לו את החוזה - מה שבדרך-כלל קורה.

התוצאה: לקוחות עסקיים שיש להם היום 1,000 קווים, למשל, או כמה עשרות אלפי קווים בחברות גדולות כמו אלביט, התעשייה האווירית, חשכ"ל, צה"ל, חברת חשמל וכו', רואים שהם משלמים סכומים של 70 שקל לקו - באים ודורשים להוריד למחירים של גולן, 012 מובייל או הוט מובייל.

מדובר בתהליך, אבל בהמשך השנה התופעה הזו תלך ותתגבר לנוכח התחרות המחריפה, ובשורה התחתונה לקוחות עסקיים גדולים ידרשו לקבל את המחירים שמקבלים בשוק הפרטי, והתוצאה תהיה ירידה חדה בהכנסות החברות.

אובדן הכנסות אדיר

לצורך החישוב הבסיסי נדגים את מה שכבר הראינו במאמרים קודמים ב"גלובס": אם ההכנסה הממוצעת למנוי היום עומדת על 75 שקל למנוי, והמחירים בשוק נמצאים ברמה של מתחת ל-50 שקל - מה שיקרה הוא שהמחיר יימצא במגמת ירידה.

אם ניקח ירידה תאורטית רק ל-50 שקל בחודש הכנסה ממוצעת למנוי, אפשר לחשב חישוב גס ולהכפיל זאת ב-3 מיליון מנויים בחודש. כלומר, 25 שקל בהכנסה הממוצעת למנוי כפול 3 מיליון מנויים כפול 12 חודשים שווה 900 מיליון שקל ירידה בהכנסות בשנה, ומיליארד שקל ירידה בהחלט נשמע סביר כי המחירים של גולן והוט הם מתחת ל-50 שקל בחודש.

איבוד הכנסות של מיליארד שקל בשנה אצל אחת החברות הוותיקות תעמיד כל דירקטוריון בפני השאלה לאן מועדות פנינו מכאן ואילך. כל התחשיב הגס הזה לא לוקח בחשבון את ההוצאות שיהיו לחברות הוותיקות על תדרים לדור הרביעי שהן צריכות לרכוש במאות מיליוני שקלים בשבוע הבא במסגרת המכרז שיתקיים, ולא לוקחות בחשבון אפשרות להעלאת רבית שגם אם תעלה באחוז, תקפיץ את הוצאות המימון של החברות ותוביל אותם להפסד כמעט מיידי. בנוסף, גם תזרים המזומנים בבעיה בגלל ירידה במכירות ציוד קצה ב-2011 שהתשלום עליהם הסתיים ב-2014.

אז נכון שהחברות יראו רווחים ב-2014, וכל אלה שמצדדים באי-התערבות יטענו שאי-אפשר להצביע על משבר כאשר חברות מציגות רווחים נאים של כמה מאות מיליוני שקלים בשנה, אבל זו טעות אופטית, וכל הסימנים מעידים על כך. האינטרס של המדינה הוא שהמחירים יהיו זולים, אבל שהחברות לא יפסידו, שימשיכו בהשקעות ויתנו שירות טוב.

איך גולן טלקום והוט מובייל הולכות להרוויח מכך? כבר חשפנו ב"גלובס" מספר פעמים אבל בקצרה האסטרטגיה ברורה: הסכמי איחוד הרשתות שהרגולטור אילץ אותן לחתום מאפשרות לשתי החברות החדשות בשוק עלות ייצור של רבע ממה שעולה לחברה ותיקה. כלומר, לגולן עולה למכור דקת שיחה רבע ממה שעולה לסלקום, וכנ"ל בין פרטנר והוט מובייל.

בנוסף, הרגולטור הישראלי עוד החליט לתת להן הקלות כך שיוכלו לרכוש את התדרים אבל יקבלו על כך החזר. בפועל מה שקורה הוא שבחסות הרגולטור מסבסדת המדינה את עסקאות ההשתלטות של גולן והוט מובייל על פרטנר וסלקום. זה מה שחלק מהעיתונים שעכשיו קוראים לחשיבה מחדש על תוצאות איחוד הרשתות וההקלות שמתלווים אליהן מתחילים להבין.

דווקא עכשיו: אין שר תקשורת

המצער בסיפור הזה שעכשיו כבר אין שר תקשורת, וגלעד ארדן שאישר את המדיניות הזו סיים את הקדנציה שלו בדיוק כמו שרצה: אף חברת סלולר לא קרסה במשמרת שלו - ואחריו המבול.

מסתבר כי הסכמי איחוד הרשתות הם הכתובת על הקיר. לארדן הייתה כוונה טובה, הוא בסך-הכול רצה לצמצם את מספר האנטנות במדינת ישראל, והוא צדק במדיניות הזו. אבל יש הבדל בין איחוד רשתות לבין יצירת מצב שמוענקת לשחקן חדש האופציה לגרום לקריסת השחקן הוותיק על-ידי מתן הקלות מופלגות שעשויות ליצור כאן משבר אמיתי, שב"גלובס" הזהרנו ממנו כבר זמן רב.

מכיוון שהמדיניות נחתמה כבר, ולאף בעל מניות בקרב חברות התקשורת אין את האומץ להגיד את הדברים בצורה ברורה, כי כולם פוחדים ששר תקשורת כזה או אחר יתקוף אותם בחזרה - הכדור עובר לידיים של העובדים, כי מדובר במקומות העבודה שלהם. די ברור שהנהלות החברות יבואו וידרשו לפתוח הסכמים ולפטר עובדים נוספים, כי אין שום משפט כלכלי שמאפשר דרך אחרת.

האם שר תקשורת חדש יכול לעשות משהו? מכיוון שברור שראש הממשלה בנימין נתניהו לא יעסוק בסוגייה מתוקף תפקידו כשר תקשורת, היות והוא כרגע עסוק בבחירות - נשאר להמתין לשר תקשורת חדש או למשבר שיבוא מכיוון העובדים.

הבעיה היא שכמו שזה נראה עכשיו, פיטורי עובדים לא יספיקו, ויהיה עוד הרבה יותר קשה עד שיהיה טוב.