שבוע אחד בלבד אחרי שנבחר לתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ובעיצומה של מערכת בחירות לכנסת- שרגא ברוש הציג היום (ד') תכנית חומש שבכוונתו להגיש לראש הממשלה ושר האוצר, בנימין נתניהו ולשר הכלכלה, נפתלי בנט. במרכז התכנית, מהלכים שלדעת ברוש בכוחם להחזיר את המשק לתוואי של צמיחה וזאת באמצעות קביעת תקציבי המענקים שמועברים בידי המדינה לעידוד ההשקעות בתעשייה - על פי שיעור שנתי קבוע מהתוצר התעשייתי והרחבת תקציבים המועברים לתעשייה במהלך חמש השנים הקרובות.
עלות התכנית היא כמעט 5 מיליארד שקל בשנה, ולדעת ברוש על המדינה לממן אותה, לצד יישום מהלכים כמו הרחבת תכנית לעידוד הייצוא ל-300 מיליון שקל בשנה; העמדת קרנות מימון למפעלים קטנים ובינוניים לטווחי זמן של 10-15 שנה בערבות המדינה במטרה שישדרגו אמצעי ייצור, הכשרת כח אדם טכנולוגי ושילוב של אוכלוסיות של ערבים, חרדים ומשוחררי צה"ל בתעשייה.
בתדרוך לכתבים שקיים, העריך ברוש כי בתום השנה הראשונה ליישום התכנית, המשק יצמח ב 0.6% ובאופן שיוסיף עוד 17 אלף מקומות עבודה חדשים; כעבור 3 שנים הצמיחה במשק תגדל בשיעור שנתי של 3.1% ויתווספו 77.5 אלף מקומות עבודה חדשים ובתום חמש שנים- הצמיחה השנתית תגדל בכ 6.8%, עם תוספת של 168 אלף מועסקים למשק. לדברי ברוש, יש בכוונתו להיפגש בקרוב עם ראשי משרד האוצר בניסיון לקדם מהלכים מידיים לשיפור הסביבה העסקית- וקרא לראש הממשלה, נתניהו לפעול ללא דיחוי למינוי שר אוצר במשרה מלאה עד לבחירות בחודש מרץ: "לא יתכן שלא יהיה כאן שר אוצר במשרה מלאה במשך כחמישה חודשים. נכון שהסמכויות שלו יהיו מוגבלות, אבל אפשר יהיה לקדם מהלכים תוך שיתוף פעולה ותיאום עם החשבת הכללית ועם היועץ המשפטי לממשלה. הקיפאון במשרד האוצר בתקופה הזאת לא עושה טוב למשק, במצב שהוא נמצא בו. אם שיעור הצמיחה השנתית בארץ היה 5%, לא הייתי אומר את זה אבל המצב אחר: הצמיחה במשק אפסית ונכון היה למנות שר אוצר במשרה מלאה כבר לפני שבועיים", אמר.
בהתייחס למקורות המימון של התכנית עתירת המיליארדים שהציג, אמר ברוש כי "לא יזיק אם נגדיל את גרעון המדינה בצורה מבוקרת במטרה להקצות משאבים לחיזוק התעשיה - בתמורה למהלכים שיובילו להרחבת ההשקעה בצמיחה. יש לעשות את הדברים במסגרת תכנית סדורה שכוללת הסרת חסמים כמו רגולציה, הפחתת עלויות הייצור גבוהות וחיבור התעשייה לגז טבעי בתוך שנתיים-שלוש", אמר ברוש.
ברוש התייחס גם להעלאת שכר המינימום ל-5,000 שקל - מתוקף ההבנות של ההסתדרות הכללית, הארגונים העסקיים, בראשות קודמו בתפקיד צביקה אורן והממשלה: "אין לי בעיה שיביאו את התכנית להעלאת שכר המינימום ל-5,000 שקל בשלוש פעימות במסגרת של חקיקה. עם זאת, אני מתנגד לשינוי שיטת החישוב של שכר המינימום באופן שהוא יהיה 52% מהשכר הממוצע במשק במקום 47.5% כיום".
הוא הוסיף ואמר כי "העלות למשק של ההסכם החדש היא כ 10 מיליארד שקל בשנה, לאורך כל חיי המדינה- והיא לא יכולה לשאת הוצאה כזאת. הממשלה תצטרך להביא את הכסף באמצעות העלאת מסים או בהורדת שירותים. במפעלים זה יוביל להעלאת שכר בשיעור של 7% ויחזור לציבור בצורה של העלאת מחירים. צריך לוודא שמהלך שנועד להקל על החלשים - לא יוביל לפגיעה בהם".
ברוש הוסיף וציין כי מאז שנבחר בשבוע שעבר לנשיאות ההתאחדות - הוא כבר נפגש עם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן וכי בכוונתו להידבר איתו על הנושא. מנתונים שהציג עולה כי מאז המשבר ב-2008 התייקר הייצור בישראל באופן חריג בשיעור של 2.5% ביחס ל 0.8% בממוצע במדינות ה-OECD. בהמשך הסקירה שמסר, מנה הנשיא החדש של התאחדות התעשיינים גם את האתגרים שעומדים לפתחה של התעשייה ובהם מגמה רב שנתית של האטה בקצב צמיחת המשק ובקצב צמיחת היצוא; בלימת מגמת הצמיחה בתעשיית ההיי-טק - שלא מצליחה לחזור לרמות הייצוא שקדמו למשבר הכלכלי משנת 2008; שחיקה בכושר התחרות של התעשיינים הישראליים בשוקי העולם, בזמן שהסחר העולמי מתרחב ומגמה מתמשכת של התחזקות השקל מול הדולר - והצפי להתחזקות המטבע הישראלי גם במהלך 2015 מול האירו. מצב זה, חושש ברוש, יוסיף וישחק גם בשנה הקרובה את כושר התחרות של היצואנים, בעיקר למדינות אירופה.
מנתונים שמסר עולה כי מחיר המים לתעשייה בישראל גבוה בכ-120% לעומת מחירם בארה"ב ובכ-33% לעומת מחיר המים הממוצע באיחוד האירופאי. כך, בדיקה שנעשתה התאחדות התעשיינים בסיוע של חברה חיצונית העלתה כי תעריפי הארנונה בארץ גבוהים משמעותית ביחס לתעריפי הארנונה בערים בארה"ב, קנדה ובאירופה. בשנים 2013-2015 התייקרה הארנונה לתעשייה בישראל בכ-6.5% באופן מצטבר ובלי חישוב של העלאות חריגות, כשבמקביל גם הפחתה נרחבת של הרגולציה שהובטחה בשנים האחרונות לתעשיינים - לא התממשה: "ראש מהממשלה הבטיח בעבר שיפחית את הרגולציה ב-25%. הוא צריך להסביר מה הוא עשה עד כה בנושא הזה", אמר ברוש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
