העלאות מסים בהיקף 8 מיליארד שקל וקיצוצים בהיקף 10 מיליארד שקל לשנה - אלה הצעדים שיידרשו לפי בנק ישראל על-מנת לעמוד ביעדי הגירעון ויחס החוב לתוצר בשנת 2020.
בתחזית שפרסם היום (ד') לשנים 2015 עד 2020 מנסה הבנק לספק תשובה לשאלה כיצד תוכל הממשלה לעמוד בשתי המחויבויות הפיסקליות שלקחה על עצמה: הראשונה, הקטנת הגירעון התקציבי השנתי לפי מתווה הפוחת בהדרגה מ-3% ב-2013 עד ל-1.5% ב-2020 וכתוצאה מכך הקטנת יחס החוב לתוצר מ-67.8% כיום עד ל-61% ב-2020.
העמידה ביעדי הגירעון האלה אמורה להיות במקביל לעמידה במחויבות הפיסקלית השנייה שהמדינה קיבלה על עצמה - הגדלת ההוצאה הציבורית בכל שנה שיעור ריאלי של לא יותר מ-2.6%.
בתשובתו קובע הבנק כי לשם עמידה ביעדים אלה יידרשו התאמות תקציביות בהיקף של 1.5% תוצר בממוצע לשנים 2016 עד 2020 - או בסכום שנתי ממוצע של 18 מיליארד שקל. המלצת כלכלני מחלקת המחקר של הבנק היא שההתאמה התקציבית הנדרשת תחולק בין צד ההוצאה לצד ההכנסה באופן הבא: הגדלת הכנסות המדינה ממיסים בשיעור שנתי ממוצע של 8 מיליארד שקל (באמצעות העלאות מיסים, ביטול פטורים ממס או הטלת מיסים חדשים - ע"ב) וקיצוץ שנתי קבוע בהוצאות הממשלה בשיעור שנתי ממוצע של 10 מיליארד שקל.
הצורך בקיצוצים נובע מכל שכבר היום המדינה מחויבת להגדלת התקציב מעבר לתקרת ההגדלה שמתיר לה כלל ההוצאה.
באוצר אמרו בתגובה כי הם רואים את הדברים עין בעין עם בנק ישראל. ממפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון נמסר בתגובה לדוח: "נתניהו נכשל ונושא באחריות לקריסה הכלכלית של אזרחי ישראל. לא מספיק לנצח את החמאס, את איראן ואת דאע"ש. צריך לנצח בקרב על החיים, בקרב על יוקר המחיה. נתניהו נכשל ועם ישראל הפסיד. סדרי העדיפויות של נתניהו היו שגויים ואזרחי ישראל קורסים כלכלית. הקטסטרופה החברתית הצפויה ב-2015-2016 אינה גזירת גורל ואינה קשורה בטהרן. אם ישראל לא תשנה כיוון וסדרי עדיפויות אנחנו נצעד בעיניים פקוחות לקטסטרופה כלכלית וחברתית בכל ערי ישראל: בבת-ים, בקרית שמונה, בנתיבות, בחיפה וברמת השרון. לנתניהו אין תכניות, אין לו כוונות ואין לו רצון. מי שרוצה יותר מסים, יותר עמלות, ופחות תחרות בשוק שיצביע לליכוד. מי שרוצה שר אוצר שיכול לנצח שיצביע כחלון".
ח"כ שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני מסרה בתגובה: "נתוני דוח בנק ישראל הם אות קלון למדיניות נתניהו. בהובלתו ובהשראתו נשחקה ויובשה מערכת הבריאות הציבורית בישראל, שבעבר זכתה לפרסים מארגון הבריאות העולמי והייתה למופת לכל מערכות הבריאות בעולם. בכל שנה משנות כהונותו של נתניהו בין אם כרה"מ ובין אם כשר אוצר ספגה הבריאות הציבורית מהלומה אחר מהלומה. כל מי שנזקק לשירותי בריאות חש זאת על בשרו ולא מדובר בגזרת גורל אלא במעשה ידי נתניהו".
גירעון של 2.5% תוצר השנה
לגבי שנת 2015 הציג בנק ישראל תמונת מצב אופטימית יחסית הקובעת כי הגירעון התקציבי ב-2015 צפוי לעמוד על 2.5%-2.6% בלבד - ולכן לא יהיה צורך לסטות ממתווה הגירעון הפוחת כפי שניסה לעשות שר האוצר לשעבר יאיר לפיד. הצעת התקציב של לפיד טורפדה כזכור בשל הקדמת הבחירות, לאחר שכבר אושרה בכנסת בקריאה ראשונה.
לפי המתווה שנקבע בחוק, הגירעון התקציבי ב-2015 היה אמור להיות בסביבות 2.5%. לפיד דרש לשנות את החוק ולהגדיל את יעד הגירעון ל-3.4% - עמדתו התקבלה בממשלה בניגוד לעמדת נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג שטענה כי אין להגדיל את יעד הגירעון מעבר ל-3%. בבנק ישראל ציינו היום כי החריגה של לפיד מיעד הגירעון הייתה תוצאה של יוזמת הפטור ממע"מ לרוכשי דירות יד ראשונה שהביאה לאובדן הכנסות ממסים בשיעור של 2.5-3 מיליארד שקל ומהגדלת תקציב הביטחון בשיעור של 4.3 מיליארד שקל מעבר לתוספת הקבועה. כעת "פחתה ההסתברות שהממשלה תמשיך לקדם את חוק מע"מ אפס" קובע בנק ישראל באופטימיות זהירה.
באשר לתוספת לתקציב הביטחון מעריכים בבנק ישראל כי זו תקוזז למעשה כתוצאה מכך שתקציב המדינה לא יגדל בשיעור של 2.6% שבו היה אמור לגדול ב-2015 לפי כלל ההוצאה התקציבית. משום כך מסכמים בבנק ישראל "החלטה לשמור על תקרת ההוצאות הקבועה בחוק, ולהימנע מהפחתות מיסים תאפשר לממשלה לעמוד בתקרת הגירעון הקבועה בחוק, לחזק את אמינות מחויבותה להפחתה מתמשכת של הגירעון ושל יחס החוב לתוצר".
יחד עם זאת מסייגים הכלכלנים את קביעתם בכך שנוצרה אי-בהירות לגבי צעדים אחרים שבהם התכוונה הממשלה לנקוט שהיו אמורים להביא לגידול בהכנסותיה ב-2015 ולקיצוץ בהוצאותיה כגון הקיצוצים בתקציבי התחבורה, הלאמת הכנסות קק"ל וגיוס האג"ח ברכבת ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
