אמנות נשים בדואית לא מה שחשבת

בכשחושבים על האמנות הבדואית עולים מיד בדמיון כריות רקומות, שמלות ססגוניות, שטיחים ארוגים מצמר גמלים ושאר מלאכות יד מסורתיות שאנחנו רגילים לשייך למגזר הבדואי בנגב, ממש כמו תה מתוק וקפה מר. "יש חפץ בו" היא תערוכה ראשונה מסוגה בארץ של אמנות עממית עכשווית של נשים בדואיות בנגב, שעושות שימוש בחפצי יומיום - ממכלי פלסטיק, מקולבים ישנים, מצינורות השקיה ועד קופסאות שימורים - שבמקום להשליכם לאשפה הם מהווים שלד לעבודות יד יפהפיות וליצירות של אמנות שונה ואחרת.

כך למשל הופך מכסה של מאוורר למגש מפואר, קלוע בצמר צבעוני, גדילים וחרוזים מוזהבים, שאותו נושאות הנשים אל אוהל האירוח בטקס החינה בחתונה בדואית. התערוכה תחשוף לראשונה אומנות בדואית עכשווית, שהחלה לפני כעשרים שנים, וזהו גם מיזם חברתי חשוב הפותח צוהר תרבותי לקהילה הבדואית בנגב.

עבור אוצרות התערוכה, אורנה גורן ודליה ברקי, מדובר בהגשמת חלום. גורן היא אתנוגרפית, מדריכת טיולים, חוקרת תרבות הבדואים ומייסדת ואוצרת ראשית לשעבר במוזיאון לתרבות הבדואים על-שם ג'ו אלון; ברקי היא אמנית טקסטיל ומרצה במגמה לעיצוב טקסטיל בבית הספר הגבוה שנקר. "אחת ממטרות הפרויקט היא להפנות זרקור חדש אל האוכלוסייה הבדואית בנגב, ובמיוחד אל הנשים, אך בגלל שאסור לנו להראות פנים, בקטלוג נציין רק את שמן ותקריבים מעבודותיהן", אומרות האוצרות.

"הנשים הן הממציאות. הן מלקטות את החומרים, מקשטות את הבתים העירומים, מייפות את טקסי החג המשפחתיים. הן המגשרות בשפה חדשה בין עבר להווה, מאפשרות לנו לראות דרך האומנות את החברה הבדואית המשתנה, ויש להן תובנות והתבטאויות מרתקות בעניין. המוטו הוא לשזור עם הנשים הבדואיות את חוטי העבר בחפצי ההווה, ולהפנות באמצעות תהליך היצירה מבט חדש על השיח של שלושת הדורות: הסבתות, האימהות והבנות".

עבור הנשים הבדואיות התערוכה עשויה להוות הזדמנות ליזמות ולמקורות פרנסה חדשים. "הצגת החפצים בתערוכה מביאה אותנו למקום חדש שלא חשבנו עליו וחושפת אותנו בפני קהל שאינו מכיר אותנו, אבל גם אנחנו לא מכירות אותו", אומרת סועאד, אחת מהיוצרות. "זה נותן לנו הרבה גאווה ופתח להזדמנות חדשה".

גלריית טרומפלדור, רחוב טרומפלדור 19, העיר העתיקה, באר שבע, עד 26.3